[ליצירה]
מצוין, יצירה טובה המבטאת חקר האמת. אני אוהבת.
בנימה אישית אני אוסיף שאתה צודק.
אם האמונה לא נעשת במקביל לשכל.
אם אין בדיקה אמיתית, ברור מעמיק כל אחד עם עצמו ומול בוראו, אזי הבית הראשון שלך מתקיים במלואו.
תודה לך.
[ליצירה]
אני תוהה על הנדהם והמזועזע,
הרי אינך חושב באמת הפוך מן הידיעה וההכרה שאיננו יודעים ועוד עלינו להרחיב דעת.
וזה שהצלחת לזעזע את היצר, באמת פותח לך שער לעבודה המיגעת.
הלואי עלי.
[ליצירה]
יצירה חמודה.
הסיכום של אביאל בסוף השיחה היסטרי.
הדרך שבה אודליה מוציאה ממנו את רגשותיו - משעשעת ביותר.
והתיאור של הנסיונות של אביאל להביא את עצמו לידי חיוג - מחזירות אותי אחורה...
[ליצירה]
הדס,
את לפעמים קוראת את השטויות שאת כותבת??????
מיכל,
אל תקשיבי לה!
השיר מצוין! (חוץ מ"יאמרו" שכמובן צ"ל "יאמר").
הסיומת היא נותנת את ההבנה שענינה של היצירה חיזוק אמונה.
[ליצירה]
הירידה העצמית על זה שאתה עונה לאנשים, בדרישתם בשלומך "הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו", איננה במקום לענ"ד. אתה לא צריך לרדת על עצמך כדי להצחיק אנשים - זו לא תכונה טובה.
שאר הפרק - משובח כהרגלך.
[ליצירה]
רק כשקראתי את הצד שלה, הבנתי מאיפה הסיפור על ההשתחוויות מוכר לי...
צריך הרבה אומץ לצאת נגד רבנים נערצים כשהם אומרים כאלה דברים - אשריך. יש לך בהחלט מה שדרוש על מנת לכתוב סדרה סאטירית.
[ליצירה]
היצירה מעניינת, אולם בו-זמנית מאכזבת, שורת המחץ קצת קהה ולא מעניינת מספיק.
מלבד ההערה הכללית - מס' הערות פרטיות:
"מחשבותיו נדדו הרחק הרחק" - מדוע לא "מחשבותיו נדדו הרחק"? כפילות המילה לפי דעתי איננה מוסיפה דבר, אלא רק צורמת לאוזן.
"בימים אלו של חשש ואי ידיעה" זה כמובן המשך המשפט, וכנראה בטעות לחצת על אנטר.
העברית של דוד לא נשמעת אמינה: "איך זה גייסו אותך ככה עם שני ילדים", מי מדבר ככה?!
[ליצירה]
אני חושב שמיותר להתפלל שהעוול לא ישכח... החמדה לא"י היא חלק מעצמותנו, עוד מימי אברהם אבינו ע"ה (כפי שאומר ר' חיים מוולאז'ין), ממילא אין סיכוי שאנחנו נשכח את מה שעשו לנו אחינו תועי-הדרך.