[ליצירה]
מצוין, יצירה טובה המבטאת חקר האמת. אני אוהבת.
בנימה אישית אני אוסיף שאתה צודק.
אם האמונה לא נעשת במקביל לשכל.
אם אין בדיקה אמיתית, ברור מעמיק כל אחד עם עצמו ומול בוראו, אזי הבית הראשון שלך מתקיים במלואו.
תודה לך.
[ליצירה]
אני תוהה על הנדהם והמזועזע,
הרי אינך חושב באמת הפוך מן הידיעה וההכרה שאיננו יודעים ועוד עלינו להרחיב דעת.
וזה שהצלחת לזעזע את היצר, באמת פותח לך שער לעבודה המיגעת.
הלואי עלי.
[ליצירה]
רק כשקראתי את הצד שלה, הבנתי מאיפה הסיפור על ההשתחוויות מוכר לי...
צריך הרבה אומץ לצאת נגד רבנים נערצים כשהם אומרים כאלה דברים - אשריך. יש לך בהחלט מה שדרוש על מנת לכתוב סדרה סאטירית.
[ליצירה]
חגית היקרה.
כתבתי כמה תגובות לסיפור, ואת כולם מחקתי לפני השליחה, אני לא מצליח לבטא בדיוק במילים את הרגשתי בקראי את יצירת הספרות המדהימה הזאת, אז רק אומר מילה אחת: תודה.
[ליצירה]
אני חושב שמיותר להתפלל שהעוול לא ישכח... החמדה לא"י היא חלק מעצמותנו, עוד מימי אברהם אבינו ע"ה (כפי שאומר ר' חיים מוולאז'ין), ממילא אין סיכוי שאנחנו נשכח את מה שעשו לנו אחינו תועי-הדרך.
[ליצירה]
מדהים!
הדרך שבה המחבר לקח פסוק, שכולנו אומרים ארבע פעמים ביום (קרבנות של שחרית, שחרית, ערבית וק"ש שעה"מ), ומגלה את התוכן החבוי בה, בצורה כה חיה, תוך שילוב הכונה השפטית שלה ע"פ רש"י, מדהימה אותי!
יישר כח ענק!
[ליצירה]
אהבתי.
זה עצוב שאינך יודע לשמוח, אבל אני מאמין שאם תתמיד בעבודה על זה ותתפלה חזק אל בורא העולם, הקב"ה יזכה אותך לשמוח, בין אם תזכה למצוא זיווגך ובין אם תתעכב חלילה קמעא.
[ליצירה]
נחמד מאוד.
השורה האחרונה נפלאה!
והבנות צודקות... כשאתה יוצר יצירה שהיא רק נחמדה ותו לא, זה באמת מאכזב (והלואי ואלו יהיו האכזבות היחידות שלנו...)
[ליצירה]
[ליצירה]
הפרק הזה גורם לך לחשוב.
לחשוב על המצב שבו מחנכים ילדים להתחתן, ללא להכיר את עצמם קודם.
לחשוב על צדדים מקלים לסוגית הגלולות.
והכי חשוב - לחשוב על המשפט האמיתי ששמת בפי אודליה: "ד´ יעזור... ד´ יעזור... אם את לא תעזרי לעצמך, אף אחד לא יעזור לך."
אשריך, שאתה מזכה את הבריות לחשוב בנושאים שונים, ועושה זאת בצורה הומוריסטית.