אני אוהב שייק בננה ותמר
שייק פירות דל סוכר
על בסיס חלב או מים אם אפשר
אך האהוב עלי מכל הוא
שייקספיר-מבחר.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי איה, את הולכת ומשתבחת. לכי על זה. בגדול!! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי תאספי עוד מישהו ובאותה הזדמנות תבואי למפגש עריכה "צורה" בתל אביב? [ליצירה]
- [ליצירה] ואני אומר זאת: "נבער"? כלומר, טיפש. אולי רצתה לומר: בוער. אך לא כך. והשימוש הרבה במילים. פרסי זאת לחלקים ארוכים ורק חרוזים ללא ייחוד. למשל, "כמו שמש לוהטת, גופי נבער מהתשוקה ועוצר הזמן מלכת בכל רגע ורגע שבו רואה אותך והייתי נותנת הכל כדי שתישאר, ולא רק בדמיון ללא חומך, בלבי אני מרגישה רק קיפאון" בהצעת עריכה קלה: "כשמש הלוהטת- גופי בוער מתשוקה ועוצר הזמן מלכת, בִּרְאותי- אותךָ ולוָאי שתישאר- ולא בדמיון ללא חומך- בליבי הקיפאון". [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף ליורם. שיר טוב. צבע חום העיניים, אדמה, קפה- בוקר חורפי. נהדר. הגוף- אדמה, הנפש- שירים ירוקים. רעיון נפלא. ציורי ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] והרי המיותר: בית שני: "הוא ניסה לחזור אל הקן." כהקבלה ל"שיסיע אותו לעבוד בבית האבות"? לא כל כך עובר. אבל נסיון יפה. "ולא הצליח לעוף." -זה מובן מהשורה לפני כן. לכן מיותר. בית ראשון: הוסף "הא" ב"שיסיע אותו לעבוד( )". שורה אחרונה מיותרת. המלוכסנות אומרות הכל. ואולי כך יראה: הוא עמד בתחנה כמדי בוקר מחכה לאוטובוס שיסיע אותו לעבודה בבית האבות. "היום שבת", אמרתי, "ואין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, אבל לא יכולתי לעזור. * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא וכנפו האחת שמוטה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, אבל לא יכולתי לעזור לו כי אינני יודע איך עפים עם כנף אחת שבורה. בטוב- שי. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, לא מתאים לך שיר זימה שכזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] "בלמטה של הרחוב "- ולא הוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אל תהיו כבדים. תודו שזה קצת מצחיק. קצת. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. לא ראיתיו כשיר בדיחה. אלא תחתית הדעת בכוס צלולה. מסכים עם הפרולוג. [ליצירה]
