[ליצירה]
ועל זה נאמר: לצחוק בפה מלא, הרגשתי כאילו אני נוקמת בכל אותם מתמטיקאים עם כל ההמצאות המעצבנות שלהן, והיה מצחיק ממש לצחוק על כל אלה שלומדים עליהם בהרצאות!!!! חיחיחיחי
[ליצירה]
יונתן, המשפט האחרון של פרמה הוכח בעזרת כלים מתמטיים שהתפתחו מאות שנים אחרי שפרמה מת, כך שלא יתכן שההוכחה שמוכרת לנו כיום היא ההוכחה שפרמה הוכיח בזמנו, ולכן יש רבים הטוענים שהוא פשוט היתל במתמטיקאים, בלי כל קשר לכך שהבעיה נפתרה בסוף.
[ליצירה]
קודם כל, יישר כח על הסיפור - אהבתי מאוד. לא ידעתי שאתה כותב גם *כזה* (זהירות, קב"ן)...
משהו שלא היה ברור לי - למה היא מציירת אותיות? כי זה לא כל כך משתלב אחר כך. אהבתי את הבחירה של השמות, והרעיון פשוט יפה. הפואנטה היתה די ברורה, אבל זה בכלל לא הרס לי. חמוד מאוד, אהבתי!
[ליצירה]
איזה פספוס
לא יכולתי לגלות את השיר הזה לפני המבחן באלגוריתמיקה???
זה פשוט סידר לי את הדברים יותר טוב בראש.
גם נחמד וגם משכיל...
טוב,למועד ב' אני אדע מאיפה ללמוד באמת
[ליצירה]
יש! תלתולי שם יצירה!
ב"ה
קסום, יפהפה ועצוב (אבל לא יותר מדי, זה מתוק מכדי להיות עצוב).
הערה שולית מאד בקשר לניקוד - אם אתה רוצה לנקד ש' שמאלית, זה בכפתור של הספרה 9, ש' ימנית בספרה 0, חולם במקף. ואם אתה רוצה לשים באותה אות גם דגש וגם ניקוד אחר, או גם דגש, גם ש' שמאלית או ימנית וגם ניקוד אחר, קודם שים את הדגש, אח"כ הש' שמאלית או ימנית, ובסוף את הניקוד הרגיל, אחרת חלק מהניקודים יוצאים מחוץ לאות :-)
אבל כמובן שזאת הערה שולית ביותר.
ואיך לאכול ארוחות אתה שומר על חריזה כזאת עם אוצר מילים כזה ובאורך כזה?
[ליצירה]
אין לךמושג
כמה האנטרופיה הזו מתארת היטב את חיי כרגע וכמה עודד אותי הסיפור שלך מבפנים. במיוחד המשפט שבו נאחזת בלגאניסטית כמוני: "המאבק אבוד מראש. הבלגן שנוצר כאשר מסדרים דבר מה, תמיד גדול יותר מהבלגן שסודר".
(אמנם הופניתי לכאן במוצ"ש, אז הייתה עוד אנטרופיה עם המעבורת ורמון וכל זה, אבל רק כעת מצאתי זמן להעמיק וטוב שכך).
[ליצירה]
אני מכיר אותו !!!
בשבתות ניתן לראות אותו מופיע עם תרנגולי ההודו מחופשות לבובות שרוקדות למבדה, בטיילת של ת"א, ליד חוף שרתון.
אולי הוא מסרק את הזקן ביום שלישי, אבל מגלח אותו לפני שבת.
אפ'עם לא הבנתי על מה הוא שר. אני אולי שומע רוסית, אבל לא מבין מילה. מותר בכלל לשמוע אותו בשבת?
מה שכן, כל פעם שאני רואה אותו, מתופף בקצב על תוף המרים (כמה מתנות אפשר לקבל מבתולת הים? התוף הוא מבתולת הטיילת), הוא מעלה חיוך גדול על הפנים שלי.
[ליצירה]
מעולה!
אני מבין שזה נכתב בסביבות תשעה באב בשנה שעברה ועל-כן הכותרת הנ"ל... אבל הכותרת טובה בכל-מקרה, כיוון שהסיפור ממחיש לנו כמה חבל שאין לנו בית-מקדש... בתקווה לראות יצירות מסוג זה גם השנה, הראל.
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
מאיר, מה רצית בדיוק להגיד? שיצירה על ציפורים היא רדודה אוטומטית? (כמו 'ציפורים' של היצ'קוק, 'העורב' של פו, לדוגמה)? שיצירה בדיונית היא פסולה בלי לקרוא בכלל? (כמו, למשל, 'עולם חדש מופלא' של אולדיס, 1984 של אורוול, אם תרצה דוגמאות) או שיש בעיה כללית ביצירות דמיוניות שכוללות ציפורים? (כמו 'עליסה' לקרול, או למשל המיתוס של איקרוס, יצירות רדודות ידועות)?
אני מכיר את הדס, ונדמה לי שזה הרבה יותר משאתה יכול לטעון לו, ואני יודע שהיא שמחה לקבל ביקורת בונה. אבל מה שכתבת כאן היתה קטילה ילדותית, ריקנית, שאפילו לא מצליחה להשמע פסאודו-אינטלקטואלית כמו שאתה אוהב. מצטער על התוקפנות שלי, אבל זה מתחיל להמאס.
[ליצירה]
טוב. קודם כל הכתיבה פשוט פשוט מדהימה. זה ממש מהמם, אני לא יודע איך אתה עושה את זה.
אבל לעניין הסיפור: קשה לי עם זה. אני לא מאמין שאהבה גדולה באמת תצטרך כבלים מלאכותיים כל כך גדולים כדי שהמתח הפנימי ישמר את עוצמתה, כפרוטונים בגרעין. (אני כבר מרגיש כמה מבטים ציניים ננעצים בי דרך כמה מסכי מחשב ומתנחם בכמה הנהוני הסכמה..) לדעתי האהבה שמתוארת בסיפור היא אגואיסטית ונוראה, מין הנאה מזוכיסטית מתחושת הכמיהה ולא השמחה הפשוטה שבנוכחות האחר, האהוב. אין שום דבר רומנטי באהבה שפועלת כמסע ציד, שמתפרנסת מהאדרנלין הזורם בשעת המרדף ונגמרת כשנבלת שועל אומללה משתלשלת מהאוכף. ולהנציח חיי אומללות כדי לשמר אהבה כזו זה חסר טעם, ולא מעורר בי, לפחות, שום תחושת הזדהות.
אני מסכים, כמובן, שאהבה שמתממשת בלי הפסקה הופכת לשגרה והרגל ומתמוססת. אבל היא הצד השני של אותו המטבע, של אהבה ששואבת את האחר ולא חיה לצידו.
יתכן והסיפור נכתב בדיוק כביקורת על העניין הזה: אם כך הוא אז הביקורת לא מודגשת דיה, לדעתי. אבל זה כבר עניין אינדיבידואלי.
בכל מקרה אני חייב להגיד שוב שהסיפור ממש נפלא, אי אפשר להפסיק לקרוא. כשרון קסום ממש.
[ליצירה]
קודם כל- זה באמת סיפור יפה.
שנית- מותר לאנשים למתוח ביקורת על סגנון, אם הוא צורם להם, ובעיקר אם לדעתם הוא פוגם באיכות היצירה.
דעתי האישית- גם אני בדרך כלל מרגיש לא נוח עם ניבולי פה, אבל פה הסגנון בא לאפיין את הדמות, ויתכן שיש לו מקום.
[ליצירה]
מזכיר לי דבר יפה ששמעתי, נדמה לי בשם הרב יואל בן נון (ויסלח לי הרב אם אני משבש את דבריו): הרבה אנשים טענו כלפי הרמב"ם שכשהוא מפרש 'והשבתי חיה רעה מן הארץ' בתור משל- הוא ממעיט מהנס. אבל תחשבו על זה- מה נראה לכם שיהיה נס יותר גדול, היום: שכל האריות והדובים והזאבים יפסיקו להסתובב ברחובות ירושלים ולטרוף ילדים, או שכבר לא יהיו יותר מלחמות...?
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets