[ליצירה]
ועל זה נאמר: לצחוק בפה מלא, הרגשתי כאילו אני נוקמת בכל אותם מתמטיקאים עם כל ההמצאות המעצבנות שלהן, והיה מצחיק ממש לצחוק על כל אלה שלומדים עליהם בהרצאות!!!! חיחיחיחי
[ליצירה]
יונתן, המשפט האחרון של פרמה הוכח בעזרת כלים מתמטיים שהתפתחו מאות שנים אחרי שפרמה מת, כך שלא יתכן שההוכחה שמוכרת לנו כיום היא ההוכחה שפרמה הוכיח בזמנו, ולכן יש רבים הטוענים שהוא פשוט היתל במתמטיקאים, בלי כל קשר לכך שהבעיה נפתרה בסוף.
[ליצירה]
קודם כל, יישר כח על הסיפור - אהבתי מאוד. לא ידעתי שאתה כותב גם *כזה* (זהירות, קב"ן)...
משהו שלא היה ברור לי - למה היא מציירת אותיות? כי זה לא כל כך משתלב אחר כך. אהבתי את הבחירה של השמות, והרעיון פשוט יפה. הפואנטה היתה די ברורה, אבל זה בכלל לא הרס לי. חמוד מאוד, אהבתי!
[ליצירה]
איזה פספוס
לא יכולתי לגלות את השיר הזה לפני המבחן באלגוריתמיקה???
זה פשוט סידר לי את הדברים יותר טוב בראש.
גם נחמד וגם משכיל...
טוב,למועד ב' אני אדע מאיפה ללמוד באמת
[ליצירה]
יש! תלתולי שם יצירה!
ב"ה
קסום, יפהפה ועצוב (אבל לא יותר מדי, זה מתוק מכדי להיות עצוב).
הערה שולית מאד בקשר לניקוד - אם אתה רוצה לנקד ש' שמאלית, זה בכפתור של הספרה 9, ש' ימנית בספרה 0, חולם במקף. ואם אתה רוצה לשים באותה אות גם דגש וגם ניקוד אחר, או גם דגש, גם ש' שמאלית או ימנית וגם ניקוד אחר, קודם שים את הדגש, אח"כ הש' שמאלית או ימנית, ובסוף את הניקוד הרגיל, אחרת חלק מהניקודים יוצאים מחוץ לאות :-)
אבל כמובן שזאת הערה שולית ביותר.
ואיך לאכול ארוחות אתה שומר על חריזה כזאת עם אוצר מילים כזה ובאורך כזה?
[ליצירה]
אין לךמושג
כמה האנטרופיה הזו מתארת היטב את חיי כרגע וכמה עודד אותי הסיפור שלך מבפנים. במיוחד המשפט שבו נאחזת בלגאניסטית כמוני: "המאבק אבוד מראש. הבלגן שנוצר כאשר מסדרים דבר מה, תמיד גדול יותר מהבלגן שסודר".
(אמנם הופניתי לכאן במוצ"ש, אז הייתה עוד אנטרופיה עם המעבורת ורמון וכל זה, אבל רק כעת מצאתי זמן להעמיק וטוב שכך).
[ליצירה]
אני מכיר אותו !!!
בשבתות ניתן לראות אותו מופיע עם תרנגולי ההודו מחופשות לבובות שרוקדות למבדה, בטיילת של ת"א, ליד חוף שרתון.
אולי הוא מסרק את הזקן ביום שלישי, אבל מגלח אותו לפני שבת.
אפ'עם לא הבנתי על מה הוא שר. אני אולי שומע רוסית, אבל לא מבין מילה. מותר בכלל לשמוע אותו בשבת?
מה שכן, כל פעם שאני רואה אותו, מתופף בקצב על תוף המרים (כמה מתנות אפשר לקבל מבתולת הים? התוף הוא מבתולת הטיילת), הוא מעלה חיוך גדול על הפנים שלי.
[ליצירה]
מעולה!
אני מבין שזה נכתב בסביבות תשעה באב בשנה שעברה ועל-כן הכותרת הנ"ל... אבל הכותרת טובה בכל-מקרה, כיוון שהסיפור ממחיש לנו כמה חבל שאין לנו בית-מקדש... בתקווה לראות יצירות מסוג זה גם השנה, הראל.
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
אגב, אולי יעניין את הקוראים- בגיליון מס' 9 של אוקפי (מגזין האינטרנט של טלי וישנה- יש קישור אליו ב'צורה') מופיע מאמר של אלי עמית על שירת מחשב. (כפשוטו-שירים שנכתבו ע"י מחשבים בשיטה דומה לשיטה שתוארה בסיפור של טובי).
[ליצירה]
.
ענק! מצחיק נורא ומעורר הזדהות...
מזל שסוערה סיפרה לי שהקטע הזה קיים שאם לא כן הייתי נתון לחסדיו של המנוע הרנדומלי של הגולם.
ואגב, הפטנט שלי הוא לשבת בכיסא האחרון. ככה אני רואה אם יש עדיין כסאות פנויים ש'יצילו' אותי, ואם אין אני תמיד יכול לשכנע את עצמי שזה חסר טעם ללכת ע----ד אליו ולהציע לו לשבת, כי הרי הוא רחוק כל כך... נו, טוב, זה פועל לפחות כשהמצפון בתרדמת. ויש גם את הפטנט הבא: אם הנסיעה ארוכה אני אומר לעצמי- 'מה, שאני אקום? הוא רק עכשיו עלה לאוטובוס ובטח ירד עוד מעט. אם אני אקום אז אני אצטרך לעמוד שעה!'. ואם הנסיעה קצרה אז: 'נו, באמת,ממילא תיכף אני יורד, אז בשביל מה לקום...' (זה טוב למצפון בתהליכי גסיסה).
מכל מקום, אהבתי תקטע עד מאד.
[ליצירה]
לדעתי זה בדיוק הענין- אנשים באים לאתר לפעמים פשוט כדי לתאר תחושות, בלי יומרות ספרותיות. ופה הוא תיאר בדיוק רב לדעתי איך מותו של חייל כמעט אלמוני נגעה לו אישית, ואני חושב שהוא עשה את זה באופן יפה ונוגע- ולדעתי, כשאתה בא לתאר תחושה, השאלה היחידה שצריך לשאול היא - האם התיאור הצליח לעבור, האם הוא דיבר אל הקוראים. נדמה לי שבמקרה הזה התשובה היא כן. ולא כל דבר צריך פואנטה.
[ליצירה]
זה מקסים- הרעיון של שילוב ארבעת היסודות עם חוויית היצירה הכי קמאית והכי עליונה שקיימת אצל האדם- יצירת החיים.
ולמי שלא הבין- כן, מזל טוב, תאיר:-)
טוב לראות שאת מגיחה אלינו מדי פעם..
[ליצירה]
זה כבר הרבההה יותר מוצלח מהקודם..:-)
עם זאת, אם אפשר- אעיר לך שוב על סוגיית המשקל. ומכל השירים- דווקא השיר הזה: בשיר המקורי (שאגב, לא נכתב על ידי קרול עצמו- הוא 'חרוז חדר ילדים' (nursery rhyme) שהיה מוכר מאד לילדי התקופה הויקטוריאנית) יש זיוף בשורה האחרונה- היא ארוכה מדי ולא מתאימה למשקל של שאר השיר, ואליס מציינת את העובדה הזו כשהיא מדקלמת לעצמה את השיר. כך שבמקרה הזה -ללא שמירה על משקל בשאר 3 השורות- הערתה של אליס מתרוקנת ממשמעות..
בכל מקרה, ניכר שכאן השתדלת יותר בנושא הזה, הסטיות מהמשקל הרבה פחות מורגשות.. (שוב, אני מצטער על ההערות המרובות שלי, במקרה 'אליס' הוא אחד הספרים האהובים עלי ביותר בעולם, ואני לא מתאפק..)