נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
כתוב יפה, שיר מיוחד, המבנה והמקצב יכולים להתאים להלחנה. (נסית פעם?)
בשורה השניה, שתי המילים האחרונות עם ו' החיבור, האם זה בכוונה? הייתי מורידה את ה-ו' במילה "למרחק", היא נראת לי מיותרת.
[ליצירה]
תיאור יפה, וגם הניסוח, הייתי משנה ב"אלפי ציפורי דרור כאלפי שנות גאולה", ל"כשנות הגאולה", אני יודעת, זה נראה קטנוני, אבל לי זה הפריע וזרם טוב יותר בלי....
תגובות