נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
טוב זה סופי- קנית אותי.
אתה כותב מדהים. אמנם, יש מספר מוטיבים שחוזרים על עצמם בבירור, אבל- זה מובן, לאור העובדה שהיצירות הן פרותיו של אותו עט/עץ...
(שוב- כדאי לעשות הגהה...)
[ליצירה]
אני חייבת להודות שאת היצירה הזו פחות אהבתי מהשלוש שפירסמת לאחרונה. המילה- בוערת שחוזרת מדי הרבה פעמים בעיני, המקצב- הקצת לחוץ יחד עם הפונט הבולט), פחות דיבר אליי.
תגובות