נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
מקסים! מאוד מעביר את הרגש,
חלומות בסוף מתגשמים, אלה שבהקיץ- חולפים.
ושעת הרוגז הקבועה- עוד תהפך (אם רק תחליטי), לשעת השמחה הגדולה!!!!!!!!!!!!!!!!!
תצליחי כאן, ובכלל, וברוכה הבאה ל"צורה".
כאן- חולמים בקול :)
[ליצירה]
זה יפה כל כך! יש כמה טעויות כתיב (למשל- עת שאנום עם המוות ולא- את, וכן ופניה ופניו... ואין בם צבע- ולא בן...)
הכתיבה יפה, מרתקת, מושכת. אולי הייתי טיפה מקצרת ומאידך- כנראה שהיה זה מסע ארוך ובהתאם גם יצירה זו...
[ליצירה]
זה כ"כ יפה ועצוב, נוגע, כואב ורגיש...
אין עליך- רסיס, פשוט אין.
אגב, ברוח זו- יצא סרט - שמש צלולה ביום בהיר (או שלא זה השם, לא זוכרת, זה עם ג'ים קרי וקייט וינסלט, והיצירה הזו הזכירה לי את הסרט...)
תגובות