[ליצירה]
השיר הוא יוצא מן הכלל ונוגע ברגשות הכי עמוקים של אהבה לילדינו ודאגה לשלומם. הוא שיר תפילה של כל האמהות. גם האמהות שלנו שרו לנו אותו. לכן כדאי להמשיך אותו:
"תן לנו את התבונה
ללמד את ילדינו
להבטיח לילדיהם
את ההבטחות
שהבטחנו להם,
וגם לקיימן."
הבי לנו עוד מפרי עטך יורם
[ליצירה]
אחד חלם שהוא מינוס אחד ונמצא מתחת לשורש ולא יכול לצאת.
מרוב יאוש הוא צעק: "איי" וראה זה פלא: הוא יצא.....
אחד סיפר לחבר שלו: "חלמתי עליך חלום זוועה, חלמתי שאני גוזר אותך.... ואחר-כך שוב גוזר אותך...." "אתה יכול להמשיך" ענה "אני אי בחזקת איקס".
מתמטיקאי-סוציולוג כתב ספר שפותח במילים:
"הבה נתאר עולם בעל N מינים, כך שהמין ה-L אוהב את המין ה- 1+L והמין ה-N אוהב את המין 1 ...." ואז הוא מתאר עולם מטורף של אהבות ובגידות וקנאה ויאוש ועוד ועוד. את הספר הוא מסיים במשפט: "מי שלא מאמין, שיציב 2=N "
ועכשיו עוד דברים שלא שייכים למתמטיקה:
בעברית - קוסמטיקאית זה: "על כל פנים"
ופדיקוריסטית: "לרגל שיפוצים"
[ליצירה]
השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות.
[ליצירה]
איזו מקריות מדהימה:
מתחת לשיר שלך המביע באופן יפה פשוט וברור, רגשות שהן פרק אחד בחיים של כל אחד מאיתנו, מצאתי פרסומת:
"לא נמאס לך
מדף הבית שלך
לחץ כאן
ושמור לך דף בית מושלם".
[ליצירה]
בועז ידידי,
השיר הזה מאוד מאוד בנאלי. כל אוהב אומר אותו לאהובתו. זה בעצם הטקסט הקבוע של פגישה בין אוהבים. שיר שמיועד לקהל קוראים, צריך לספר משהו יחודי ברגשות שלך, או לחילופין להציג את התחושות שלך בדימויים או במטאפורות ייחודיות. תנסה לחשוב על זה.
[ליצירה]
פואטיקה במיטבה
אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך.
תן לנו עוד..... בהצלחה יורם
תגובות