העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב...
לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו.
וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ...
בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט..
אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע...
ושוב - הציור עצמו מקסים!
ציור מדהים!
ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים....
יפה מאד!!!
רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס....
טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים...
העיט הזה כבר ראה כמה דברים בחיים. שום דבר לא יפתיע אותו. הוא כבר בקטע של זכרונות וסיכומים. הוא מרוכז באיזה זכרון. הוא מתלבט אם להכניס אותו לביוגרפיה שלו.
[ליצירה]
העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב...
לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו.
וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ...
בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט..
אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע...
ושוב - הציור עצמו מקסים!
[ליצירה]
וואו...
ציור מדהים!
ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים....
[ליצירה]
יפה מאד!!!
רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס....
טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים...
[ליצירה]
מה הלאה?
הפניה היא אל כל המגיבים ואני בתוכם ולא דווקא אל יאיר ולכן לא להפגע בבקשה, ברור שמה שגרם לכל מגיב להגיב קושר אותו בכל מקרה לעניין.
אל תירק לבור שממנו שתית בבקשה
בכל זאת הגעת למשהו אם אתה כבר כאן ולא כל אדם זוכה לחשוב.
הניסוח קולע אבל השאלה מתבקשת, מה עכשיו?
לחזור אחורה? אתה לא יכול הרי, אתה כבר יודע יותר מדי בשביל להיות 'לא דתי', אבוד לך בקטע הזה.
להשאר בפוזה המלנכולית-ציניקנית עם הסגריה בין האצבעות? גם זו לא אופציה, לא בשבילך, כל יום כזה של ישיבה על הגדר מייבש אותך ואין דבר שאתה שונא יותר מלהצהיב.
אז מה? באמת לא מצאת כלום? ומצד שני, באמת חווית כבר הכל? אין בך הכח לעשות משהו חדש?
החיפוש לא יתן לך מנוח והמסגרת בכל מקרה תמיד תוכל לתת כיוון אך לא לפצות על חוסר עצמיות.
האם הרגשת פעם תודעה של שליחות?
שידעת מה עליך לעשות, לאן להכנס ומה למצוא שם?
האם בכית פעם בלי להתכונן? משמחה או מצחוק ככה פתאום, כי שמעת שיר, כי הבנת משהו, כי ראית בתוכך את הקב"ה.
האם נמשכת תמיד לדברים חדשים, להפיח רוח חיים בעצמך? לגלות תפילה אחרת, אולי לכתוב את עצמך לתוך תפילה? אולי לנסות מדיטציה כהכנה?
אולי אתה כבר הרבה אחרי כל זה? אולי אני מיושן כבר בשבילך?
אולי תגלה גם לי ותמשוך גם אותי לעוד כיוון חדש?
[ליצירה]
סיפור חמוד לבוקר טוב..
רק רציתי להוסיף שאני מכיר את החנות הזאת והיא לא הכי מוזרה שיש. אני מכיר גם חנות לציוד אסטרונומי (לא פחות!) ברמת גן (לכל האסטרונאוטים), וחנות לתיקון פטיפונים בת"א (לאספנים), ואחרת שאפשר למצוא בה ריפודים של אוזניות... ועוד ועוד...
[ליצירה]
יאנוש, צמררת אותי. ברוך דיין אמת.
וגם, אני מתלבט מעט אם לומר זאת כי אני לא רוצה לקלקל אותך אבל קשה לי להתאפק...
הכתיבה שלך כאן ובעוד מקומות מגלה עליך משהו מאוד מיוחד. אתה כותב ממקום כל כך רגיש שנדמה כאילו איננו מודע לעצמו בכלל, קטן בעיני עצמו, אבל נוגע לי במיתרים דקים דקים ופנימיים ונכונים כל כך.
הרגשתי ככה כאן, וגם ב'ברבי בוי' וגם ב'יוחנן' אז זהו.
פשוט תתעלם ממה שכתבתי כדי שתמשיך להיות ולכתוב ככה מהלא מודע. זה נפלא.
[ליצירה]
איזה דבר מיוחד שזה...
אין כמוך,
מהיפים ביותר.
הכי הכי אני אוהב כאלה.
כשיודעים לתפוס את הרגע ולתאר אותו כאילו הוא עכשיו ממש,קורה לי, ולא כאילו הוא קרה להם.
תודה.
תגובות