העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב...
לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו.
וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ...
בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט..
אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע...
ושוב - הציור עצמו מקסים!
ציור מדהים!
ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים....
יפה מאד!!!
רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס....
טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים...
העיט הזה כבר ראה כמה דברים בחיים. שום דבר לא יפתיע אותו. הוא כבר בקטע של זכרונות וסיכומים. הוא מרוכז באיזה זכרון. הוא מתלבט אם להכניס אותו לביוגרפיה שלו.
[ליצירה]
העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב...
לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו.
וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ...
בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט..
אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע...
ושוב - הציור עצמו מקסים!
[ליצירה]
וואו...
ציור מדהים!
ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים....
[ליצירה]
יפה מאד!!!
רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס....
טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים...
[ליצירה]
מה, באמת רעות?
באמת רק רודפים אחרי הבטחות ותקוות?
באמת לא חווים חוויות אמיתיות משל עצמם?
באמת תלויים במישהו בעולם בשביל הקשר הכי טבעי ומתבקש שיכול להיות?
לא מבין.
אולי זה רק המצב רוח המוזר שלי...
[ליצירה]
127
ובכן ודאי התגעגעתם
זה עידנים שלא שמעתם
חרוזים מפרי עטי
זה אני, גולן רועי
אם גבתכם התרוממה
אפשר לומר די בבטחה
שלא עודכנתם, זה מכבר
אני אלול לשעבר
מודה אני שקצת נכלמתי
משום שכבר מזמן חששתי
שהשרשור שבק חיים
הלך לבית העולמים
ומה מאוד נרגש הייתי
ממש עכשיו כשגיליתי
שדווקא לא נח הוא לרגע
ועוד מניב תגובות בשפע
רק שני דברים אוסיף הפעם
ראשית לאכסנאי עמירם
(כן, במלעיל, מה לעשות?
ישבתי כאן אובד עצות
יסלח לי מר על השיבוש
הרי מבין כל מי שחוּש
אצלו קיים לחריזה
שזוהי הוראת שעה.)
אתה שאלת הקוראים
(תגובה אחת אחרי תשעים)
מניין צץ לו המשפט
שלמירב נחוץ איש דת
ואף דרשת סימוכין
והפניות אל השיטין
אל הציטוט המדוייק
אז באתי להסיר אבק
לא תאמין עד אֵי נדדתי
ולאחור בזמן חזרתי
בעזרתם של טוני, דאג
מצאתי! אל תהיה מודאג
תגובה חמש, פסקה שלוש
נא לעיין בכובד ראש
להזהר על הכתבים
כי הדפים כבר מצהיבים
(הן מדובר, זה לא מצחיק
בפרה-היסטוריה, זמן עתיק)
כולי תקווה שקצת נרגעת
יהא שכרי אם גם שמחת
בכך יבוא האפילוג
על תפקידי כארכיאולוג
דבר שני למר פרחים
(ד"שים, שלומות וחיוכים)
רציתי לעזור אולי
למצוא מקצוע שכדאי
שגם יתאים ללא כל תנאי
למי שאין בגרות - עלי.
ישנו מקצוע די פאנאן
ששמו לדעתי 'חנן'
כלומר זה איש שעיסוקו
החנוֹת את רכב זולתו
ובמשקל 'קטלן' יש עוד
'חלקן' - זו דרך לעבוד
אותו אחד אשר דואג
תיבות הדואר לרפד
בכל מיני של פליירים
שימושיים ומועילים
אולי 'יַנן' שאחראי
על אוכל כל יוֹני העיר
ובמיוחד בכיכרות
שם רוב יוני הכרך הומות
מה דעתך על ה 'סטלן'
(זה בן אחיו של הסולטן)
והוא דואג (אך לא בכח)
לשמור על סטייל אצל לקוח
טוב די מספיק כבר להפעם
ממזר אם לא מצאת טעם
בכל מה שבנתיים כאן
אשמח לתת עוד כמובן
תגובות