עיט
רועי גולן
-
מודל 78,
מוסיקאי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מהמם! ציורים יפים מאוד! (גימור חלק!) מחזק את המסקנה שכשרון ציור וכתיבה הולכים יחדיו... [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לארבעת החזותיים: אלול, זה ממש נפלא. הכי אהבתי את הפנג שואי, אני חושב. לא יודע למה.. אבל כיף לגלות שלא רק לכתוב אתה יודע היטב:-) [ליצירה]
- [ליצירה] העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב... לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו. וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ... בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט.. אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע... ושוב - הציור עצמו מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה. דוקא בציור הזה נראה שיש בו (בעיט) סוג של תבונה . מה שנראה לי נכון עקרונית . (יכולת ראיה חודרת...) הלואי שהייתי יודע לרשום כך... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ציור מדהים! ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד!!! רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס.... טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! רישום מוצלח לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! יש תחום שאתה לא מוכשר בו???? כל הציורים יפים עד מאוד.. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע מה הכי עשה לי את זה ביצירה הזאת?? הנוצה. סחתיין עליך, ואני מקווה שאתה עובד בתחום כי אחרת אתה פשוט כישרון מבוזבז [ליצירה]
- [ליצירה] אייי רישום יפה.. העין קצת שטוחה, אבל המקור פשוט מצוין ) [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. ושמחתי שהסברת, למרות שאסור... [ליצירה]
- [ליצירה] מה?? הייתי בטוח שהגבתי כבר על זה! איזה מזל שנכנסתי שוב.... זה פשוט יפייפה. שיר-תמונה, אני אוהב. [ליצירה]
- [ליצירה] בסך הכל מעט ארוך אבל חביב. ורק הערה קטנונית מאוד: יותר מדויק לקרוא לצברי השומן בשם תאי שומן ולא בלוטות שומן שכן המונח בלוטות שמור בדרך כלל לקבוצות תאים שמהווים יחידה בעלת כושר הפרשה של חומר מסויים מה שלא נתן לומר על תאי השומן. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. איזה יופי... גם לי עלו המחשבות האלה בראש בדיוק אתמול כשעברתי ליד השוק (שוק דרומי יותר...), על התום של אנשי הקניות בשוק. גנבת לי :)... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! ! מזל טוב! :) [ליצירה]
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אני קורא את זה שוב עכשיו אחרי שהדבר הזה מסתובב לי בראש כבר חודשִים ושם לב שהתגובה הקודמת שלי כל כך יבשה שזה פשוט לא הגיוני (כנראה נעתקו מילותיי). מנחם אתה יכול למחוק את התגובה הקודמת שלי. תגובתי הרשמית היא: זה קרוב לודאי אחד הדברים הכי טובים שקראתי בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה הלאה? הפניה היא אל כל המגיבים ואני בתוכם ולא דווקא אל יאיר ולכן לא להפגע בבקשה, ברור שמה שגרם לכל מגיב להגיב קושר אותו בכל מקרה לעניין. אל תירק לבור שממנו שתית בבקשה בכל זאת הגעת למשהו אם אתה כבר כאן ולא כל אדם זוכה לחשוב. הניסוח קולע אבל השאלה מתבקשת, מה עכשיו? לחזור אחורה? אתה לא יכול הרי, אתה כבר יודע יותר מדי בשביל להיות 'לא דתי', אבוד לך בקטע הזה. להשאר בפוזה המלנכולית-ציניקנית עם הסגריה בין האצבעות? גם זו לא אופציה, לא בשבילך, כל יום כזה של ישיבה על הגדר מייבש אותך ואין דבר שאתה שונא יותר מלהצהיב. אז מה? באמת לא מצאת כלום? ומצד שני, באמת חווית כבר הכל? אין בך הכח לעשות משהו חדש? החיפוש לא יתן לך מנוח והמסגרת בכל מקרה תמיד תוכל לתת כיוון אך לא לפצות על חוסר עצמיות. האם הרגשת פעם תודעה של שליחות? שידעת מה עליך לעשות, לאן להכנס ומה למצוא שם? האם בכית פעם בלי להתכונן? משמחה או מצחוק ככה פתאום, כי שמעת שיר, כי הבנת משהו, כי ראית בתוכך את הקב"ה. האם נמשכת תמיד לדברים חדשים, להפיח רוח חיים בעצמך? לגלות תפילה אחרת, אולי לכתוב את עצמך לתוך תפילה? אולי לנסות מדיטציה כהכנה? אולי אתה כבר הרבה אחרי כל זה? אולי אני מיושן כבר בשבילך? אולי תגלה גם לי ותמשוך גם אותי לעוד כיוון חדש? [ליצירה]
- [ליצירה] אוח כמה נפלא! כמה פיוטי! הצחקתני. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. וממש דורש מנגינה... [ליצירה]
תגובות