על רצפת הטיילת ההיא
מול אורות דיר-רזאח, אולי,
ראיתי אותו משרך רגליו בקושי
גורר אלי את איבריו הפרוקים
מרוב אפשרויות
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוהבת את הדימוי שלך לעלה. התלישות רק מתחזקת.. מאד נגע בי. [ליצירה]
- [ליצירה] .. חתלתול.. פתאום שלפתי מזכרוני את אהבתך לאוטובוסים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אצלי זה מופיע בסדר גמור.. זה תלוי במחשב, אני חושבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, איזה נהדר להיתקל ביוזמות מתוקות כאלו. גמני רוצה לתלוש.. [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. חמווווווד! אגב, פשוט לכי יומאחד לגן ותלמדי את הגננת את הסוף הנכסף. חוצמזה, רציתי לתקן נקודה מאד בסיסית: בטהובן הוא המוסיקאי ה א ח ר ו ן שאפשר להגדירו נוגה!! אני מוחה בתוקף! זה מה שקורה כששומעים רק את החלק הראשון של סונטת אור הירח.. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אכתוב כמה שטוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] גם בפעם השלישית שקראתי אחזה בי בהלה. הגודל והדחיסות של המילים מבטלים את מרווח הנשימה וזה עובד, כמה שזה עובד.. לא קל. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה. אהבתי את לפני-הסוף.. (סטייל הפרסומים המעצבנים למגורים) [ליצירה]
- [ליצירה] מאד השתעשעתי.. [ליצירה]
תגובות