העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב...
לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו.
וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ...
בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט..
אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע...
ושוב - הציור עצמו מקסים!
ציור מדהים!
ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים....
יפה מאד!!!
רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס....
טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים...
העיט הזה כבר ראה כמה דברים בחיים. שום דבר לא יפתיע אותו. הוא כבר בקטע של זכרונות וסיכומים. הוא מרוכז באיזה זכרון. הוא מתלבט אם להכניס אותו לביוגרפיה שלו.
[ליצירה]
העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב...
לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו.
וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ...
בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט..
אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע...
ושוב - הציור עצמו מקסים!
[ליצירה]
וואו...
ציור מדהים!
ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים....
[ליצירה]
יפה מאד!!!
רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס....
טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים...
[ליצירה]
זה נפלא.
תהיתי לאורך הקריאה אם תתחיל לחזור על עצמך ושמחתי מאוד שלא עשית כך. אמנם המון תיאורים ודימוייםן שונים מזוויות שונות של אותו רעיון ובכל זאת כל אחד מוסיף משהו, אומר משהו טיפה אחר. הצלחת לסחוף אותי לחוויה שהיתה זרה לי לחלוטין והכתיבה המדויקת מרתקת.
ואגב, אני דווקא חושב שהשורה האחרונה נהדרת ומוסיפה המון.
[ליצירה]
צ'יפס צהוב, לא כך אמרת?
ואת הבוטן כבר שכחת?
אלעד יקר מנין צצת
ולמה זה עלי קצפת?
הרי סיבה יש לדבר
שכך הגבתי (זה מכבר)
איני נוהג לקרוא תגר
על חרזניו של המחר
היות וכשרוני קלוש
הרשתי לעצמי לפוש
והסתפקתי בגיבוש
משפט תמיכה לבעלבוסט
אך אם נקראתי אל הדגל
אצעד באון (אינני נפל)
ואגייס את כל המלל
מקודקודי ועד כף רגל
לעמירם אשר פצח
בשיר הזה המשובח
ולממזר פרחים הטוב
שעוד מעט והוא קרילוב
הם אלופי החריזה
ומגיעה להם מלגה
שכל שומעם מיד ילהב
ותצילנה שתי אוזניו
וגם לילד, אודיה,
ובול גלויה שמסתירה,
מצד אחד - אחת מצד
ומאידך - אתה אלעד
ולכולם שהצטרפו
ראו, שמחו והתיישבו
תודות אשלח לכם רעי
ומי יתן - תזכו לפאי.
[ליצירה]
שמחתי כשמצאתי את הרהור הזה שישמש כמסמך אנתרופולוגי חשוב למחקר שלי על סוגי אנשים, ומיד אני מתייק אותו בפרק: 'בני אור ובני חושך'.
וברצינות,
טל, כתוב נהדר וממחיש לי (כאחד שבא מהחושך ולכן התחתן עם אחת שבאה מהאור), משהו על העולם שלכם, וזה בהחלט מרהיב ביופיו, ומוזר עד מאוד לשכמותי...
תגובות