העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב...
לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו.
וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ...
בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט..
אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע...
ושוב - הציור עצמו מקסים!
ציור מדהים!
ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים....
יפה מאד!!!
רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס....
טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים...
העיט הזה כבר ראה כמה דברים בחיים. שום דבר לא יפתיע אותו. הוא כבר בקטע של זכרונות וסיכומים. הוא מרוכז באיזה זכרון. הוא מתלבט אם להכניס אותו לביוגרפיה שלו.
[ליצירה]
העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב...
לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו.
וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ...
בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט..
אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע...
ושוב - הציור עצמו מקסים!
[ליצירה]
וואו...
ציור מדהים!
ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים....
[ליצירה]
יפה מאד!!!
רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס....
טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים...
[ליצירה]
כגודל האמת שבאמירה האובייקטיבית כי הכאב מעיד על קרבה, כך גודל היסורים על האמת הסובייקטיבית של מציאות הריחוק.
או במילים אחרות, התחושה כל כך מוכרת והנחמה שבמילותיה של מישי, עם כמה שהיא נכונה, בשביל המרוחק היא כמו ניחום אבלים למי שעדיין חי בתוך תחושת האובדן לא עלינו. ממאן להתנחם.
(לנחמה יש גם תוצאות שליליות אם היא מרפה ידיים.)
בכל אופן, אלנתן, רעיון ידוע הוא ששני האנשים הרחוקים ביותר הם אלה שעומדים צמודים אך גב אל גב ומסבים את פניהם לכיוונים הפוכים. כל שעליהם לעשות כדי להפוך לקרובים ביותר שאפשר הוא להפוך את פניהם, לשנות את צורת ההסתכלות...
בהצלחה :)
[ליצירה]
אהם!
....רק רציתי לומר שעל פי מספר התגובות לכל יצירה ששמה של הלהקה המונומנטלית הזו מוכר בה, הופתעתי לגלות את כמות האנשים שמוקירים את פועלה, וטוב שכך.
ורק רציתי לומר שאני הייתי הראשון!
כן.
[ליצירה]
:)
אוהב כל מילה שיכולה להסביר לי עוד קצת על הדבר המופלא הזה שנקרא 'כתיבה'. ממש ממש נפלא.
חברים. ברשות, בעל הבית (מנחם דויד), ברשות הכהנים (ותיקי האתר), ברשות כל המסובים (אוהבי המילים) וכמובן ברשות אוריה...
אני מכריז בזאת על הקמת מקבץ היצירות בנושא: 'מדברות בעד עצמן' - המקום שמרכז את כל מה שנכתב על חווית הכתיבה וענפיה.
אנא, הוסיפו את קישוריכם ביד רחבה, כל מי מבאי האתר שפרסם כאן אי פעם קטע מסוג זה יואיל להוסיף את שם הקטע.
זה כמובן בתנאי שלאוריה לא מפריע שנשחק בחצר שלו,
אפשר אוריה?
[ליצירה]
ובכן כמה תשובות:
1. עניין הרגש הוא באמת נושא שקשה להתווכח עליו, נכון שהביקורת שלי מתייחסת בעיקר לצדדים הצורניים ופחות לתוכן אבל לטעמי אין הפרדה מוחלטת וכאשר יש פגמים בחלקים ה'ביצועיים' גם התוכן נפגע במשהו.
בנוסף, הרגש קיים אצל הנגן באופן סובייקטיבי כמעט בכל פעם שהוא מנגן אבל לפעמים הוא מקבל תרגום אחר אצל השומע. כמובן שמורגש שהכנסת המון רגש בנגינה אבל אני הרגשתי קצת אווירה של שיר חסידי אולי או של דרמטיות די חזקה ממש מההתחלה במקום שלדעתי היה צריך להיות עדין יותר ומתפתח.
אני חושב שמילת המפתח היא התפתחות דינמית, הרי אפילו אתה משתמש במילה 'משעמם' שזה קצת סותר את הרגש, לא ככה?
2. סאונד אחד בשיר זו ממש לא הצדקה לשיעמום כלשונך, אפשר לעשות איתו המון, במיוחד פסנתר. וגם בקטעים האחרים לא היו הרכבי ענק אלא שניים שלושה כלים.
כשאמרתי 'פחות מהוקצע' התכוונתי לדיוק בקצב ולמגע של כל צליל. יש הבדל מאוד בולט בין רמת הדייקנות המרשימה בקטע שלך עם החליל לבין הקטע הזה לדוגמא.
3. לגבי סעיף 2 שלך - אני מאוד שמח שככה אתה רואה את זה ומאוד שמח שאתה מפרסם כאן מוסיקה באתר :)
רועי.
תגובות