עיט
רועי גולן
-
מודל 78,
מוסיקאי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מהמם! ציורים יפים מאוד! (גימור חלק!) מחזק את המסקנה שכשרון ציור וכתיבה הולכים יחדיו... [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לארבעת החזותיים: אלול, זה ממש נפלא. הכי אהבתי את הפנג שואי, אני חושב. לא יודע למה.. אבל כיף לגלות שלא רק לכתוב אתה יודע היטב:-) [ליצירה]
- [ליצירה] העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב... לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו. וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ... בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט.. אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע... ושוב - הציור עצמו מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה. דוקא בציור הזה נראה שיש בו (בעיט) סוג של תבונה . מה שנראה לי נכון עקרונית . (יכולת ראיה חודרת...) הלואי שהייתי יודע לרשום כך... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ציור מדהים! ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד!!! רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס.... טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! רישום מוצלח לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! יש תחום שאתה לא מוכשר בו???? כל הציורים יפים עד מאוד.. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע מה הכי עשה לי את זה ביצירה הזאת?? הנוצה. סחתיין עליך, ואני מקווה שאתה עובד בתחום כי אחרת אתה פשוט כישרון מבוזבז [ליצירה]
- [ליצירה] אייי רישום יפה.. העין קצת שטוחה, אבל המקור פשוט מצוין ) [ליצירה]
- [ליצירה] כן כן, על זה אני מדבר. מהטובים. פלוס קישור לתגובתי על הכוכבים של טל רעות. [ליצירה]
- [ליצירה] מן ההתחלה אני מרגיש את הצמרמורת מדגדגת מלמטה ומטפסת לאורך המילים שלך עד שנעמדת בכיסים שמתחת לעיניים ומרעידה אותם שיבכו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפיפה, אני מרכין ראשי. וגם רוצה להשתמש פה פעם ראשונה בביטוי הנדוש שאני לא אוהב: אין לי מילים. זה קצת שקר כי יש לי המון מה להגיד אבל זה פשוט אחד הדברים הכי יפים שקראתי מעודי ובאמת שדברים מהסוג הזה גורמים לי להרגיש קצת מטופש שגם אני משחרר פה כל מיני פסאודו-יצירות למיניהן שמתגמדות להן כלעומת שבאו בכל פעם שכשרון אמיתי כזה מופיע במלא פשטותו, טבעיותו והדרו. ולמרות שתדהמתי נתונה למכלול היופי של היצירה הזו, אני רוצה גם לפרט. אהבתי את השילוב של הראש האנליטי עם יכולת ההפשטה והדמיון והמעוף, אהבתי את הדימוי של צירי המספרים ונצנוצי הכוכבים (הזכיר לי מעט מסלולי נחיתה של מטוסים), אהבתי את הרגישות, את השאלות ללא תשובה, את המעברים המושלמים, ועוד ועוד. מכיל כמעט את כל מה שאפשר לבקש מכותב. אגב, בשלבי הקריאה הראשונים חשבתי לעצמי שאפשר היה לנַסְפֵּחַ את זה למשפט האחרון של פרמה (המצוין) אבל עם הזמן החלטתי שהמקום הראוי לו הוא בהחלט לא אחרי אלא רק לפני. אלול. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן מקום חשוב מאוד, הקטע עם כל הדיון שאחריו. מומלץ להכנס. למתקרבת - הרמב"ם מיישב: 'אשרי נשוי פשע כסוי חטאה' - בחטאים שבין אדם למקום, לעומת 'מכסה פשעיו לא יצליח' - בעבירות שבין אדם לחבירו. אני חושב שלפחות מנקודת מבטו של הכותב, (וגם לדעתי), העבירה היא בין אדם לאישתו בעיקר ולכן נראה שנהג כדין שפרסם. חוצמזה אני מאוד מאוד מסכים עם מאורה בקשר לחשיבות העצומה שיש בפרסום של מצב נורא כזה דווקא באופן שבן בחר לתאר אותו (שהוא אגב נקי מכל ביטוי לא ראוי) וזו הדרך הכי חזקה לגרום למי שנמצא במצב דומה להזדעזע עד עמקי נשמתו מהטחת האמת הכואבת על עצמו בפרצופו. אני חושב שיש בכך לעזור להרבה מאוד אנשים שנופלים למצבים דומים ומתקשים לעזור לעצמם. אין כאן לא מאמר רעיוני על מלא ברעיונות יפים, לא הטפת מוסר שמביטה מלמעלה, ולא הצעת אהדה ומחילה למצב העגום (ואני לא פוסל אף אחת מהדרכים), אבל יש כאן דבר שעולה על כולן - הצבת מראה מול הפנים - 'תראה איך אתה נראה!', אם קיבלת בחילה מעצמך עוד יש לך סיכוי... [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה. לממזר - נכון שזה לא יאומן?! הם פשוט לא נועלים את הרכב! זה הורס אותי כל פעם מחדש! ונחמד לדעת שעוד מישהו שם לב... אני מחתים על עצומה. לטובי - הקיטשיות של מאטריק שולית, זניחה ונסבלת. המסר הוא אחר לגמרי, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שלא היה צורך בכל ההתנפלות על צחית הבלתי מזיקה בעליל. התאכזבתי לראות יוצרים שאני מאוד מעריך נוהגים בצורה כזו. הביקורת של צחית לגיטימית ללא קשר לדעתם של שאר המגיבים על המשפט של נגה ובודאי שטעויות הכתיב אינן רלוונטיות לעניין (גם אם הייתי עולה חדש מסעודיה היתה לי הזכות המלאה להשתמש בעברית הרצוצה שלי כדי לתת ביקורת מבלי שילגלגו עלי, התוכן הוא שקובע). לא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] התלבטתי מעט (כ-3 שניות) אם להקיש על מלבן ה'אהבתי' ולא משום שלא הייתי בטוח שאהבתי, אלא משום שזה מסוג הקטעים שעושים לי מין הרגשה (מתנשאת חצופה כזאת) שרק אני הבנתי באמת... ואם רק אני הבנתי באמת אז מה יעזור שתתנוסס בהמלצתי לכל העוברים ושבים? אבל אז מיד סנטתי בעצמי ועברתי על מידותי והשפלתי גאוותי והזכרתי לעצמי שאותה הרגשה היתה לי במשך כמה שנים כששתיתי דברי מו"ר בישיבה ודימיתי שרק אני שומע. דימיתי והתבדתי כשמישהו אחר גנב לי את שורת הפרידה הזו בעוזבו את הישיבה, וקם ואמר: 'הרב, רציתי לומר שגרמת לי להרגיש בכל שיחותיך כאילו אתה מדבר רק אלי ומכל הסובבים אין איש שמבין אלא אני.' ואני לקחתי אל ליבי הנחמץ את הדברים והחלטתי שאין הדבר תלוי בי אלא בו. ובכן כל ההקדמה רק כדי לומר, שדרוש כשרון מיוחד לומר דברים שמשתמעים לכל שומע כמכוונים אליו בלבד. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. וממש דורש מנגינה... [ליצירה]
- [ליצירה] יש! יש! אני רוצה להגיב ראשון. א. רסיס, אני בהחלט אראה בזה מסמך נוקב ומנוקב. ב. כתיבה בחסד. לא חדש. ג. מאיפה אתה שואב את רעיונותיך הבלתי נדלים? ד. יש פה כמה מטעמים שעוד לא החלטתי (לאחר שכבשתי את צחוקי המתגלגל עמוק בתוך פליזי) אם הם יזכו אותך בפליק הגון או בהסרת הכובע... [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ראשונה. הנה זכיתי לתת תגובה ראשונה... אני (שותף סמוי לחובבי משפטים אחדים) מבין יפה את בדידותה של כל מילה שנכתבה כאן ולא זכתה לתגובה עדיין... רואה היטב את צערה ובעיקר את אימתה.. אימת יום הדין שלה, כשיגמור שעונה את תקתוקו וזמנה שהוקצב לה יאזל, והאצבע המונפת מעל 'הסרת יצירה' תמצא מנוחה ממתיחותה על גבי כפתור הפלסטיק.. ומה לי מעשה טוב יותר לפתוח בו שבוע מלגאול 'יצירה' ערירית כזו מיסוריה :) רסיס. הבנתי אותך. משפט חמוד מאוד. אתה אכן חסר תקנה. [ליצירה]
תגובות