עיט
רועי גולן
-
מודל 78,
מוסיקאי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מהמם! ציורים יפים מאוד! (גימור חלק!) מחזק את המסקנה שכשרון ציור וכתיבה הולכים יחדיו... [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לארבעת החזותיים: אלול, זה ממש נפלא. הכי אהבתי את הפנג שואי, אני חושב. לא יודע למה.. אבל כיף לגלות שלא רק לכתוב אתה יודע היטב:-) [ליצירה]
- [ליצירה] העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב... לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו. וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ... בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט.. אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע... ושוב - הציור עצמו מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה. דוקא בציור הזה נראה שיש בו (בעיט) סוג של תבונה . מה שנראה לי נכון עקרונית . (יכולת ראיה חודרת...) הלואי שהייתי יודע לרשום כך... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ציור מדהים! ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד!!! רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס.... טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! רישום מוצלח לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! יש תחום שאתה לא מוכשר בו???? כל הציורים יפים עד מאוד.. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע מה הכי עשה לי את זה ביצירה הזאת?? הנוצה. סחתיין עליך, ואני מקווה שאתה עובד בתחום כי אחרת אתה פשוט כישרון מבוזבז [ליצירה]
- [ליצירה] אייי רישום יפה.. העין קצת שטוחה, אבל המקור פשוט מצוין ) [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר יקר ברוך השב אלינו כאן, משדה הקרב מזל"ט ליום הולדתך המתקרב כבר כלשונך אומנם עודך מפליא לחרוז אך אנא מחל לי כשארמוז שיתכן וקצת נשחקת אפשר שבשמירות נטחנת כי אז - לפני בוא הגיוס דייקת כמו בד"ר סוס ודאי כעת אתה עייף ובמשקל קצת מזייף אבל אמרו כבר לפנינו על כל פשעים אהבתינו תכסה ולא אכפת לה כי עודך מצחיק לאללה ועובדה, בחור כמוני לא שייקספיר אך לא תמהוני ממשיך לצחוק מהשטיקים 'כיף כיופק'! כך אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] צבעים כל כך חזקים, כמעט נראה ערוּך. [ליצירה]
- [ליצירה] מה זאת אומרת? ברור מה אסור לעשות. א. אסור להכניס בעלי חיים שיוציאו את כלבי הנחייה המסכנים אל העיוורים אלא צריך לתת לכלבי הנחיה מנוחה עד מות הכהן הגדול (או שיכנסו העיוורים בעצמם ויקחו אותם) וזה כנראה שלט שהופיע ממש ליד השלט 'ברוכים הבאים, מועצה מקומית גולן בבשן'. ב. אסור להכניס בעלי חיים אל מכלאת כלבי הנחייה שנטרפה דעתם וברור שאסור להוציא את כלבי הנחיה המסוכנים האלה שידועים בתוקפנותם (כפי שכבר רמז כרובי, מרק כרובית). [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה. [ליצירה]
- [ליצירה] והאור אם תרשה לי, חבק אותו חזק, כי לא היית אתה שעכשיו לולא השלת עורך לפניו, והצעקה שמתוכך שוללת נעשתה באותו הרגע בדיוק, בזה יש לו חלק. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם את זה אהבתי מאוד... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפיפה, אני מרכין ראשי. וגם רוצה להשתמש פה פעם ראשונה בביטוי הנדוש שאני לא אוהב: אין לי מילים. זה קצת שקר כי יש לי המון מה להגיד אבל זה פשוט אחד הדברים הכי יפים שקראתי מעודי ובאמת שדברים מהסוג הזה גורמים לי להרגיש קצת מטופש שגם אני משחרר פה כל מיני פסאודו-יצירות למיניהן שמתגמדות להן כלעומת שבאו בכל פעם שכשרון אמיתי כזה מופיע במלא פשטותו, טבעיותו והדרו. ולמרות שתדהמתי נתונה למכלול היופי של היצירה הזו, אני רוצה גם לפרט. אהבתי את השילוב של הראש האנליטי עם יכולת ההפשטה והדמיון והמעוף, אהבתי את הדימוי של צירי המספרים ונצנוצי הכוכבים (הזכיר לי מעט מסלולי נחיתה של מטוסים), אהבתי את הרגישות, את השאלות ללא תשובה, את המעברים המושלמים, ועוד ועוד. מכיל כמעט את כל מה שאפשר לבקש מכותב. אגב, בשלבי הקריאה הראשונים חשבתי לעצמי שאפשר היה לנַסְפֵּחַ את זה למשפט האחרון של פרמה (המצוין) אבל עם הזמן החלטתי שהמקום הראוי לו הוא בהחלט לא אחרי אלא רק לפני. אלול. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נפלא. תהיתי לאורך הקריאה אם תתחיל לחזור על עצמך ושמחתי מאוד שלא עשית כך. אמנם המון תיאורים ודימוייםן שונים מזוויות שונות של אותו רעיון ובכל זאת כל אחד מוסיף משהו, אומר משהו טיפה אחר. הצלחת לסחוף אותי לחוויה שהיתה זרה לי לחלוטין והכתיבה המדויקת מרתקת. ואגב, אני דווקא חושב שהשורה האחרונה נהדרת ומוסיפה המון. [ליצירה]
- [ליצירה] אה! מצאתי לי כשרון חדש להתעמק בו.. אהבתי מאוד מה שראיתי עד כה, עוד אחזור בעזרתו. [ליצירה]
- [ליצירה] צ'יפס צהוב, לא כך אמרת? ואת הבוטן כבר שכחת? אלעד יקר מנין צצת ולמה זה עלי קצפת? הרי סיבה יש לדבר שכך הגבתי (זה מכבר) איני נוהג לקרוא תגר על חרזניו של המחר היות וכשרוני קלוש הרשתי לעצמי לפוש והסתפקתי בגיבוש משפט תמיכה לבעלבוסט אך אם נקראתי אל הדגל אצעד באון (אינני נפל) ואגייס את כל המלל מקודקודי ועד כף רגל לעמירם אשר פצח בשיר הזה המשובח ולממזר פרחים הטוב שעוד מעט והוא קרילוב הם אלופי החריזה ומגיעה להם מלגה שכל שומעם מיד ילהב ותצילנה שתי אוזניו וגם לילד, אודיה, ובול גלויה שמסתירה, מצד אחד - אחת מצד ומאידך - אתה אלעד ולכולם שהצטרפו ראו, שמחו והתיישבו תודות אשלח לכם רעי ומי יתן - תזכו לפאי. [ליצירה]
תגובות