כמה יפה השילוב בין שתי דרכיך להביע את עצמך! הצילום יפהפה ממש (מניחה שהאיכות ירודה בשל מגבלות טכניות מוכרות) .האור מכוון בדייקנות כך שדמות הגבר אינה בחשיפת יתר והאישה מודגשת בדיוק במידה. אם זו לא עריכת מחשב, כולי התפעלות!
[ליצירה]
יפהההה!! :-)
מאוד אהבתי את הסיפור הזה!
הוא מרגש ומצחיק בצורה הנכונה בדיוק. כמו שאני אוהב (ולא כ"כ מצליח לכתוב...)
תמשיכי לכתוב ככה- זה נפלא!!
חובב.
[ליצירה]
מדהים
אהבתי את הסגנון שבחלקו מושאל משפת הנביאים- "סרה מעצבונה".
לפעמים יש חוויות שנחקקות בנו ומסרבות להמחק למרות הכל. ישנו חסרון בלעמוד יציב כמו סלע והוא שהחרוט על סלע -חרוט לעולם.
אהבתי מאוד את המבנה הניגודי:
עומדת איתנה, אך עודנה מבכה; צנומה ומהססת לדעתו ולדעתה היא עומדת יציבה ועוד..
אהבתי גם את השימוש בטבע- רגבי אדמה וסלע.
י"ום, יום ועוד אחד"*צריך לשים פסיק גם אחרי ה"יום" השני.
זהו כלל לא "קטע". זהו שיר לכל דבר.
ושיר יפה מאוד!
המשיכי!
[ליצירה]
אקומה
צריך (ואפשר) למלא את עצמנו בעצמינו.
אני אסביר את עצמי...
כמו שהגוף משלים את העור הנקרע בפצעים, כך הנשמה משלימה את החור הנפער...
הסוף ממש מסחרר.
כמעט נפלתי.
[ליצירה]
ממש יפה. אהבתי את הישירות של סגנון הכתיבה הזה
רציתי להגיד,
בתור אדם ממין זכר,
שהתחושה של בזבוז רגש
מופיע לא רק אצל בנות. ראיתי שהיה פה דיון על זה, בתגובות, ואני מוכרח לומר שהזדהיתי עם כל מילה (כמעט) ואני מכיר הייטב את התחושה.
ואולי מבין כל הבנים בעולם- זה רק אני...
[ליצירה]
סנקה,
are you ded?
כ"כ מוזר לי לקרוא צעקה שמחה כזאת.
אתה מוזמן לדף שלי, לקראו את המשפט על כתיבת שמחה...
תמשיך להנות.
ודי עם מזחלות שלג...
אתה ג'מייקני, זה לא ילך...
;-)
תגובות