כמה יפה השילוב בין שתי דרכיך להביע את עצמך! הצילום יפהפה ממש (מניחה שהאיכות ירודה בשל מגבלות טכניות מוכרות) .האור מכוון בדייקנות כך שדמות הגבר אינה בחשיפת יתר והאישה מודגשת בדיוק במידה. אם זו לא עריכת מחשב, כולי התפעלות!
[ליצירה]
שטיבעל
זה חדר.
שטיבלעך פרושו חדרים.
זה אומר בד"כ בי"כ שיש בו מלא חדרים קטנים וצפופים שאפשר למצוא שם מניין שחרית בעשר בלילה ומניין מנחה של לפני שבת צמוד להבדלה...
משהו כזה.
יש כל היום מניינים.
קמת באחת עשרה וחשקה נפשך במניין שחרית?
אם אין בסביבה מניין חב"ד או שאתה בצפת ותוכל ללכת לקאסוב, חפש את השטיבעל המקומי....
זה אמור להיות עצוב?
ריקני?
שטיבלעך עם מניין אחד לא ממלא את תפקידו...
זאת הכוונה?
אני מת לדעת....
[ליצירה]
פשוט מדוייק.
ממש ככה.
תחושות שעלו במדויק אצלי, כאשר קראתי את הספרים.
{אגב, יש שני ספרים, קראת את שניהם?}
הבאת תובנות יפות של אופטימיות:
"שומעת שיר עצוב מתחבא מאחורי מנגינה שמחה
היא שומעת עצב שהפסיד לשמחה"
ואולם, יש מקום לשכתב את השיר ולעשותו פיוטי יותר ופחות "תיאור מדוייק", להוסיף מילים יפות וגבוהות יותר ועימוד נכון...
זו עניות דעתי.
מוזמנת אל הדף שלי.
חובב.
[ליצירה]
נחמד. קצת אארוך לי מידי... אבל אני לא דוגמא
"אביר על הש"ס הלבן".
פשוט גדול!!
זה אחרד ההרהורים היחידים שקראתי כאן שהם באמת הרהור ולא שיר מבחינת הכתיבה, ועל כך- שכוייח עצום!!
[ליצירה]
מדהים
אהבתי את הסגנון שבחלקו מושאל משפת הנביאים- "סרה מעצבונה".
לפעמים יש חוויות שנחקקות בנו ומסרבות להמחק למרות הכל. ישנו חסרון בלעמוד יציב כמו סלע והוא שהחרוט על סלע -חרוט לעולם.
אהבתי מאוד את המבנה הניגודי:
עומדת איתנה, אך עודנה מבכה; צנומה ומהססת לדעתו ולדעתה היא עומדת יציבה ועוד..
אהבתי גם את השימוש בטבע- רגבי אדמה וסלע.
י"ום, יום ועוד אחד"*צריך לשים פסיק גם אחרי ה"יום" השני.
זהו כלל לא "קטע". זהו שיר לכל דבר.
ושיר יפה מאוד!
המשיכי!
[ליצירה]
סנקה,
are you ded?
כ"כ מוזר לי לקרוא צעקה שמחה כזאת.
אתה מוזמן לדף שלי, לקראו את המשפט על כתיבת שמחה...
תמשיך להנות.
ודי עם מזחלות שלג...
אתה ג'מייקני, זה לא ילך...
;-)
תגובות