אמנם
חובב לנדוי
-
"כי אנחנו כאן בשבילך!
למה?"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הקטע ממש יפה התמונה אולי קצת לא.. [ליצירה]
- [ליצירה] . תמונה מדהימה. הריקוד המתפתל הזה שלה, והצל שאוחז בה- - - זה ממש יפהפה. איך עושים את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של דבר מקסים. השיר והתמונה. חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק ומרגש חובב שיר חזק ומרגש נהנתי מכל רגע של קיראה בו יופי של יצירה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כיסוף. יצירה מדהימה!! השיר והתמונה כאחד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לחובב. [ליצירה]
- [ליצירה] מרתק, כל העסק [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אני מוציאה שלדים מארון הזמן, כל כך חבל שהוא האחרון גונז אותן במהירות מקסים, התמונה, היצירה והשילוב בין השניים. [ליצירה]
- [ליצירה] מי היא זאת? גרמת לי לקנא בך על הכשרון... הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה. בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות ולשתוק ולשתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתם כמעט לגמרי... יש עוד רובד מלבד חוסר הביטוי המושלםשל שקיעה בשחור-לבן. הרובד הוא במבט של אמנות. כשצלם למשל בוחר לצלם שקיעה הוא לא ישתמש בסרט שחור לבן. או שהוא כן ישתמש בשחור לבן, זו האומנות... אבל בכל-זאת, לדעתי, הביטוי של צילום שקיעה הוא בערבוב הצבעים. גונני אפור לא יצליחו לבטא בצורה שלמה את חווית השקיעה.. באותו מובן גם הכתיבה היא ככה. שמחה היא חוויה שלא מצליחה להרשם... כשהיא נרשמת היא כבר לא חוויתית. א"א לקרוא שיר על שמחה ולהרגיש את השמחה גואה בלב (מי שמצא שיר כזה שיגיד, אני אשמח לקרוא...) בדיוק כמו שא"א להתבונן בתמונה שחור-לבן ולחוות חוויה דומה לשקיעה של שמש... זו לא החוויה ולדעתי כל אמנות שהיא צריכה להעביר חוויה כלשהי. ה"צרכן" של האומנות צריך לחוות משהו כשהוא מביט על תמונה, ציור, פסל, קורא שיר או סיפור ומקשיב למוסיקה וכן על אותה דרך -כל האומנויות... ויש עוד רבדים שגיליתי תוך כדי כתיבת תגובה זו, אבל אני אשאיר את הגילוי לכם... תודה רבה על התגובה! אתם מוזמנים לקרוא עוד ולהגיב. תמיד כיף לקבל תגובות... [ליצירה]
- [ליצירה] אמר לי על זה מישהו פעם "אדם בתוך עצמו הוא גר" מי יתן ולא תשברי את בית עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] סנקה, are you ded? כ"כ מוזר לי לקרוא צעקה שמחה כזאת. אתה מוזמן לדף שלי, לקראו את המשפט על כתיבת שמחה... תמשיך להנות. ודי עם מזחלות שלג... אתה ג'מייקני, זה לא ילך... ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ועמוק אין לי עוד מילים להוסיף על התוכן. פשוט מדהימות אותי ההשוואות לטבע. את השם לא הבנתי. לא ברור לי הקשר. למרות ששם השיר משך אותי להכנס ולקראו, לא מצאתי שהוא קשור לתוכן. יש אולי גם קצת מה לעבוד על המבנה, לחשוב יותר על צורת עימוד וכתיבה שיתנו עוד עומק ואיכות לשיר. לדוגמא: "אנחנו חייבים לגלים לנסות, גם אם נשברנו. אסירי תודה לרעם, ששבר את השתיקה" לדוגמא... שיר חמוד ועם פוטנציאל ענק. דרושה עוד קצת מחשבה וליטוש קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ נכנס ללב שלי. כ"כ אני. ממש נגעת בנקודה רגישה כ"כ אצלי. תהיה חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] לא באמת יש לי מה לומר חי על החס וחס על החיה. או משהו כזה.. רק בשביל שתהיה עוד תגובה, כן? חובב [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה. אהבתי את הישירות של סגנון הכתיבה הזה רציתי להגיד, בתור אדם ממין זכר, שהתחושה של בזבוז רגש מופיע לא רק אצל בנות. ראיתי שהיה פה דיון על זה, בתגובות, ואני מוכרח לומר שהזדהיתי עם כל מילה (כמעט) ואני מכיר הייטב את התחושה. ואולי מבין כל הבנים בעולם- זה רק אני... [ליצירה]
- [ליצירה] שטיבעל זה חדר. שטיבלעך פרושו חדרים. זה אומר בד"כ בי"כ שיש בו מלא חדרים קטנים וצפופים שאפשר למצוא שם מניין שחרית בעשר בלילה ומניין מנחה של לפני שבת צמוד להבדלה... משהו כזה. יש כל היום מניינים. קמת באחת עשרה וחשקה נפשך במניין שחרית? אם אין בסביבה מניין חב"ד או שאתה בצפת ותוכל ללכת לקאסוב, חפש את השטיבעל המקומי.... זה אמור להיות עצוב? ריקני? שטיבלעך עם מניין אחד לא ממלא את תפקידו... זאת הכוונה? אני מת לדעת.... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים אהבתי את הסגנון שבחלקו מושאל משפת הנביאים- "סרה מעצבונה". לפעמים יש חוויות שנחקקות בנו ומסרבות להמחק למרות הכל. ישנו חסרון בלעמוד יציב כמו סלע והוא שהחרוט על סלע -חרוט לעולם. אהבתי מאוד את המבנה הניגודי: עומדת איתנה, אך עודנה מבכה; צנומה ומהססת לדעתו ולדעתה היא עומדת יציבה ועוד.. אהבתי גם את השימוש בטבע- רגבי אדמה וסלע. י"ום, יום ועוד אחד"*צריך לשים פסיק גם אחרי ה"יום" השני. זהו כלל לא "קטע". זהו שיר לכל דבר. ושיר יפה מאוד! המשיכי! [ליצירה]
תגובות