טוב, אז עכשיו צריך לחשוב על השם. אם זאת בת, אז נקרא לה שמחה, אבל במקרה שתהיה מעוכה, מצב רוח דפוק, רוח נמוכה, זה לא יהיה מתאים כל-כך, אולי נקרא לה לילך. בעצם, בשם כזה יש הרבה התלבטות של מי תהיה אם אם תהיה התגרשות (חס ושלום וטפו טפו טפו..) אולי ההורים לא לזה יצפו, אם נקרא לה בלית ברירה- שרה. לַאאאאא, שרה זה שם בנאלי מידי, אולי נקרא לה פשוט מַאי? ששששש.... יש עוד סבתא שחיה אז אסור את השם הזה להגיד נקרא לה מיכל, על שם אשת דוד. אבל מה נעשה עם שמה של סבתא רבה? נחליט לקרוא לה זלדה יַבָּה. לאזה מיושן, כך לעולם לא יהיה לה חתן... טוב אז זה בן-ויהי מה! נקרא לו עוטה אור כשׂלמה. עוטה? זה לא מסתדר כל-כך טוב בפה. נקרא לו ירון ושיהיה ילד יפה. אבל אם נרצה משהו אסלי, ככה -מהשורש, נקרא לו אלון או חורש! אבל אז יכולה להיות קטטה, אם יחזור יום אחד מהכיתה, כולו דמעות "צחקו עלי אמרו שיש לי ברגליים שערות יותר מהשאר, למה לעזאזל לא קראתם לי אביתר?" מה נגיד לו, אולי עדיף בלי, פשוט נשרוק והוא יבוא, בלי שם ובלי צרות מיותרות נשרוק לו ויפתרו כל הבעיות... מה זה? מה?? יש לך לחיצות? מה זה?? צירים?!? יאלה תביא את התיק- ישר לבית-חולים... ואז אולי, תחת הלחץ, נמצא לו או לה שם... את השם המושלם וחלום יתגשם.... "אדון, יש לך תאומים, בן ובת מתוקים ודומים" מממהה?? לא! על זה לא חשבנו... עכשיו איך נזכור איזה שני שמות יותר אהבנו???