אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
זה מדי מזכיר לי
שיר מקסים של אתי אנקרי, שבו באחד הבתים היא שרה, באופן דומה להפליא, בעצם זהה:
"טיפשה, טיפשה, טיפשה, טיפשה,
כל רכותך עכשיו נוקשה".
האם כיוונת לזה? יצאת מזה?
לדעתי, הקטנה, מן הראוי לציין זאת בשולי היצירה.
[ליצירה]
ואני הקטנה
סיימתי את השיר בתחושה מזועזעת, של העיוות שנוצר במערכת יחסים שכזו, וזה אכן התקשר לי אסוציטיבית ל"תופעה" לצערי של הנשים המוכות, ולא רק פיזית.
הזעדעזעתי, וזה אומר שהיצירה חזקה למדי.
שבת שלום
תגובות