ושוב בלילה איני לן,
ראשי מלא מחשבות וכולו נטחן.
ממסוף התקופות לקו המעוזים,
ומטענותיו של איוב אל סוציולוגיית הרזים*.
קם כשלבי רוטט,
רק שלא אשכח את העט.
מנסה את הרגע לנצור,
יודע שהוא לא יחזור....
*במשמעות סודות.
[מוקדש לעושים בגרויות...נצלו כל רגע...]
תגובות