של האביב הוא-
ניחוח שריפת החמץ,
פריחת התפוח, והאגס.
של האביב הוא-
ניחוח האבק הטרי
פריחת נץ החלב.
והלא אביב כעת,
ואני שוקע.
העולם מסביבי פורח
ומנסה לשכנע.
ומדוע הולך אני
בדרכֵּי מדבר יבשות
כשהכול סביבי מלבלב?
מדוע האביב
הוא עצבוני?
ולמה
האגס פורח בשלווה,
בלי להבחין בכך כלל?
חובב לנדוי
-
"כי אנחנו כאן בשבילך!
למה?"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רגיש, אבל קצת מוגזם. היה טוב, בטח שהיה טוב ...שהיה טוב ...שהיה טוב זה קצת מעיק על הקריאה... לדעתי-יש עניין לעדן ולגוון קצת את החזרה הזאת. חוצמיזה-העברת את ההרגשה בצורה טובה מאוד! :-) "כל העולם כולו... והעיקר לא לפחד כלל" הכל יבוא על מקומו בשלום! [ליצירה]
- [ליצירה] איכסה פשוט גועל נפש. לא רק שזה לא מתאים זה גם לא אומנות הדבר הזה... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מדוייק. ממש ככה. תחושות שעלו במדויק אצלי, כאשר קראתי את הספרים. {אגב, יש שני ספרים, קראת את שניהם?} הבאת תובנות יפות של אופטימיות: "שומעת שיר עצוב מתחבא מאחורי מנגינה שמחה היא שומעת עצב שהפסיד לשמחה" ואולם, יש מקום לשכתב את השיר ולעשותו פיוטי יותר ופחות "תיאור מדוייק", להוסיף מילים יפות וגבוהות יותר ועימוד נכון... זו עניות דעתי. מוזמנת אל הדף שלי. חובב. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מאוד יפה אם זה אהובך, את צריכה להיות מאושרת! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט חזק. את מדהימה אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ונורא כאחד. פרוזה מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתחיל להבין משהו אולי?... הנסיכה זו את??? [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך משהו עם השואה, נכון? השורה של אלתרמן היא "כתוב בעפרון בקרון החתום"? [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ נכנס ללב שלי. כ"כ אני. ממש נגעת בנקודה רגישה כ"כ אצלי. תהיה חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] אקומה צריך (ואפשר) למלא את עצמנו בעצמינו. אני אסביר את עצמי... כמו שהגוף משלים את העור הנקרע בפצעים, כך הנשמה משלימה את החור הנפער... הסוף ממש מסחרר. כמעט נפלתי. [ליצירה]
תגובות