של האביב הוא-
ניחוח שריפת החמץ,
פריחת התפוח, והאגס.
של האביב הוא-
ניחוח האבק הטרי
פריחת נץ החלב.
והלא אביב כעת,
ואני שוקע.
העולם מסביבי פורח
ומנסה לשכנע.
ומדוע הולך אני
בדרכֵּי מדבר יבשות
כשהכול סביבי מלבלב?
מדוע האביב
הוא עצבוני?
ולמה
האגס פורח בשלווה,
בלי להבחין בכך כלל?
חובב לנדוי
-
"כי אנחנו כאן בשבילך!
למה?"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כ"כ נכנס ללב שלי. כ"כ אני. ממש נגעת בנקודה רגישה כ"כ אצלי. תהיה חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] מי היא זאת? גרמת לי לקנא בך על הכשרון... הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה. בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות ולשתוק ולשתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתחיל להבין משהו אולי?... הנסיכה זו את??? [ליצירה]
- [ליצירה] החכמה משטה בי... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט וטוב [ליצירה]
- [ליצירה] אקומה צריך (ואפשר) למלא את עצמנו בעצמינו. אני אסביר את עצמי... כמו שהגוף משלים את העור הנקרע בפצעים, כך הנשמה משלימה את החור הנפער... הסוף ממש מסחרר. כמעט נפלתי. [ליצירה]
- [ליצירה] רגיש, אבל קצת מוגזם. היה טוב, בטח שהיה טוב ...שהיה טוב ...שהיה טוב זה קצת מעיק על הקריאה... לדעתי-יש עניין לעדן ולגוון קצת את החזרה הזאת. חוצמיזה-העברת את ההרגשה בצורה טובה מאוד! :-) "כל העולם כולו... והעיקר לא לפחד כלל" הכל יבוא על מקומו בשלום! [ליצירה]
- [ליצירה] יפהההה!! :-) מאוד אהבתי את הסיפור הזה! הוא מרגש ומצחיק בצורה הנכונה בדיוק. כמו שאני אוהב (ולא כ"כ מצליח לכתוב...) תמשיכי לכתוב ככה- זה נפלא!! חובב. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים אהבתי את הסגנון שבחלקו מושאל משפת הנביאים- "סרה מעצבונה". לפעמים יש חוויות שנחקקות בנו ומסרבות להמחק למרות הכל. ישנו חסרון בלעמוד יציב כמו סלע והוא שהחרוט על סלע -חרוט לעולם. אהבתי מאוד את המבנה הניגודי: עומדת איתנה, אך עודנה מבכה; צנומה ומהססת לדעתו ולדעתה היא עומדת יציבה ועוד.. אהבתי גם את השימוש בטבע- רגבי אדמה וסלע. י"ום, יום ועוד אחד"*צריך לשים פסיק גם אחרי ה"יום" השני. זהו כלל לא "קטע". זהו שיר לכל דבר. ושיר יפה מאוד! המשיכי! [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך משהו עם השואה, נכון? השורה של אלתרמן היא "כתוב בעפרון בקרון החתום"? [ליצירה]
תגובות