ידעתי להשאר,

גם כשבחרת לא לדבר.

לא לומר דבר לגביי,

אולי דבר טוב-אולי דבר רע.

ידעתי להשאר,

כששתקנו והשתיקה הפריחה פרחים.

כשהעניים האדימו,

והשנאה ברחה לה מן השפתיים.

ידעתי להשאר,

ולא להרים ידיים כשמעט

נעלם.

ידעת להשאר,

כשהיית צריך שאשאר

ולומר בפניך את הדברים שרצית לשמוע

כי זה חיזק אותך מבפנים.

ידעתי להשאר,

כי בחרתי בזה

ויותר.

ידעתי להשאר,

כי רציתי לאהוב אותך עד כמה שאפשר.

כי רציתי להיות איתך עוד קצת,

עד שכבר לא היה לי אכפת

להשאר עוד מעט.