עוברת משבר
לידך מתעוררת,
ואיתך כל נשימה
לרגע היא עוצרת.
והשמיים פתאום
נראים כל כך גדולים.
זה אתה שהופך את הימים ליפים.
ואם הייתי יודעת,
שאני כבר מאוהבת,
לא הייתי מחכה
לרגע לא הייתי חושבת.
אבל איתך
העולם שייך פתאום רק לי.
כאילו המשבר
נוצר רק בשבילי.
רוצה לרוץ,
לצעוק במרחבים.
תחזיק אותי חזק,
תעצור את הימים.
וכל נשיקה
מעבירה בי צמרמורת.
כל רגע איתך,
בתוך ליבי שומרת.
וזו לא אהבה,
זה רק הכאב.
וזו לא התקווה,
זה רק הלב שדואב.
וזו רק נשיקה,
משבר שחולף.
וזה רק הייאוש שחוצה בי,
מרחף.
