הגל נסחף מוחק איתו הכל,

לוקח אותי איתו אל הים הגדול,

והלב פועם בי, דופק בחוזקה,

והרוח שורקת, שולחת לי נשיקה.

ואתה לא נמצא,

איך זה שאתה לא כאן?

להיות איתי ברגע כה יפה.

לאן ברחת? השארת אותי בוכה,

מזילה דמעה על כל מה שהיה.

והגעגוע שוב דופק בדלת,

מצלצל בפעמון ולא נותן לי לישון,

והמחשבות רצות ריצת מרתון,

והעניים בוכות דמעות,

ממלאות את הנהרות.

ואתה לא כאן,

איך זה שאתה לא נמצא?

לא איתי ברגע כואב שכזה,

לאן ברחת? השארת אותי בודדה,

מזילה דמעה על כל מה שלא היה...