אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
נהד-ר!!
גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר.
חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף].
שוב לאהודות...
[ליצירה]
אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
[ליצירה]
נהד-ר!!
גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר.
חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף].
שוב לאהודות...
[ליצירה]
התלבטתי מעט (כ-3 שניות) אם להקיש על מלבן ה'אהבתי' ולא משום שלא הייתי בטוח שאהבתי, אלא משום שזה מסוג הקטעים שעושים לי מין הרגשה (מתנשאת חצופה כזאת) שרק אני הבנתי באמת... ואם רק אני הבנתי באמת אז מה יעזור שתתנוסס בהמלצתי לכל העוברים ושבים?
אבל אז מיד סנטתי בעצמי ועברתי על מידותי והשפלתי גאוותי והזכרתי לעצמי שאותה הרגשה היתה לי במשך כמה שנים כששתיתי דברי מו"ר בישיבה ודימיתי שרק אני שומע. דימיתי והתבדתי כשמישהו אחר גנב לי את שורת הפרידה הזו בעוזבו את הישיבה, וקם ואמר: 'הרב, רציתי לומר שגרמת לי להרגיש בכל שיחותיך כאילו אתה מדבר רק אלי ומכל הסובבים אין איש שמבין אלא אני.'
ואני לקחתי אל ליבי הנחמץ את הדברים והחלטתי שאין הדבר תלוי בי אלא בו.
ובכן כל ההקדמה רק כדי לומר, שדרוש כשרון מיוחד לומר דברים שמשתמעים לכל שומע כמכוונים אליו בלבד.
כל הכבוד.
[ליצירה]
מה, באמת רעות?
באמת רק רודפים אחרי הבטחות ותקוות?
באמת לא חווים חוויות אמיתיות משל עצמם?
באמת תלויים במישהו בעולם בשביל הקשר הכי טבעי ומתבקש שיכול להיות?
לא מבין.
אולי זה רק המצב רוח המוזר שלי...
תגובות