אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
נהד-ר!!
גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר.
חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף].
שוב לאהודות...
[ליצירה]
אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
[ליצירה]
נהד-ר!!
גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר.
חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף].
שוב לאהודות...
[ליצירה]
ברוך הבא.
אהבתי.
אני חושב שניטשה ולהבדיל האדמו"ר מקוצק, היו יכולים להיות חברים טובים.
אולי, אם האדמו"ר היה כותב את זרתוסתרא, זה היה יוצא כמו הפארפראזה שלך?
[ליצירה]
זו שאלה גדולה לדעתי.
קצת לא ברור לי עדיין אם המשוואה של:
"אדם פתוח=אדם מאושר, אדם סגור=מסובך ומוחמץ"
נכונה או לא, זאת אומרת, הלוגיקה פה מאוד חזקה - מי שלא מוכן להחשף נובע מכך שיש לו מה להסתיר יוצא מזה שיש לו בעיה שהוא לא יודע איך להתמודד איתה, ומכאן ניתן להסיק שאם רק היה נפתח לאחרים היה מוצא מזור למכאוביו. חזק, אבל אני עוד לא בטוח.
את תחושת ההתערטלות שבאה לאחר ההחשפות ומותירה אותי נדיף ופגיע אני שומר לזמנים נדירים ומיוחדים ומצד שני אני כן רואה ברכה בהתמודדות האישית, לבד, לפעמים.
שמא תאמרו: לא היה צורך להרגיש פגיע לאחר הגילוי אם כולנו היינו בעלי כוונות טובות,
זהו שאני לא בטוח, ולא רק בגלל שלא כולנו בעלי כוונות טובות, אלא גם בגלל שאפילו כוונות טובות צריכות צלף.
(אהבתי את מה שכתב יאיר שגיא בכיוון.)
אבל כמו שהתחלתי, שאלה גדולה.
והכתיבה נהדרת אגב.
תגובות