בעין פקוחה ופה פשוק
נגעו המים,
חדרו
עד לקצות העצבים
משילים חלקיקי
זכרון
כשעטפו והתעטפו
באורות רטובים
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בעיקר שיא הנעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, אבל הקטע הזה עשה לי רע מאד. זה משל למשהו? תיעוד של אירוע? או חלום שזה יקרה? מצד התיאור, חוסר האונים אכן זועק, מצד התוכן, לא פחות חשוב, הרוע זועק עוד יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם צחייייי.. אשריך שככל שאתה מזקין אתה משעשע יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] רק בלי השורה האחרונה בבקשה.. צריכה לקרוא שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אל תתיאשי כל כך מהר.. תסתכלי בתגובה של מישי ואולי.. וגמני גיליתי!! (ורק למי שממש מתקשה, רמז- תרגיל מספר שלוש בסדנת הכתיבה..) [ליצירה]
- [ליצירה] נורא משעשע.. מה שמצחיק באמת שזה כל כך ריאלי.. נתקלתי בכמה כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אין כמו יפו, אבל עוד יותר אין כמו העיר העתיקה בירושלים שאני הייתי חושבת שזה צולם שם (בירידה מרחוב אררט לרחוב חב"ד) [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אכתוב כמה שטוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] גם בפעם השלישית שקראתי אחזה בי בהלה. הגודל והדחיסות של המילים מבטלים את מרווח הנשימה וזה עובד, כמה שזה עובד.. לא קל. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, איזה נהדר להיתקל ביוזמות מתוקות כאלו. גמני רוצה לתלוש.. [ליצירה]
תגובות