בעין פקוחה ופה פשוק
נגעו המים,
חדרו
עד לקצות העצבים
משילים חלקיקי
זכרון
כשעטפו והתעטפו
באורות רטובים
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין. קראתי את זה בעניין, ומצאתי את עצמי שואלת מהו ההבדל הדק שמכניס קטע כלשהו לקטגוריית שירה. אם הייתי קוראת את זה ברצף שורתי אחיד, לא חושבת שזה היה מוביל אותי לחשוב על קיטוע השורות, אבל זה מה שדווקא ריתק אותי, אולי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך, איך, איך עוד לא נתקלתי בשיר הקסום הזה?? כוכב, זה נגע לי בגוזל הפנימי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה טוב לקרוא שוב.. ותודה לכוכב שהעז [ליצירה]
- [ליצירה] מי, ערוגה? אני או ילד?? [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לילד וחתלתול.. אהבתי מאד את הדימויים המדויקים האלה [ליצירה]
- [ליצירה] .. חמווווווד! אגב, פשוט לכי יומאחד לגן ותלמדי את הגננת את הסוף הנכסף. חוצמזה, רציתי לתקן נקודה מאד בסיסית: בטהובן הוא המוסיקאי ה א ח ר ו ן שאפשר להגדירו נוגה!! אני מוחה בתוקף! זה מה שקורה כששומעים רק את החלק הראשון של סונטת אור הירח.. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם צחייייי.. אשריך שככל שאתה מזקין אתה משעשע יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, נקרעתי מצחוק.. קראתי זָקָן.. לא הבנתי מה כבר יש לעשות עם הזקן כמה שעות ביום.. [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר.. תודה על ההמלצות! [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שיש לך כח חזק במינימליזם, בשיר הזה חסר לי משהו. סיימתי את השיר מספר פעמים בתחושה שנשמט לי חלק בין הגיהינום למרות השחורות. כל הכבוד על הניקוד, זה מעלה כל שיר בכמה דרגות.. :) [ליצירה]
תגובות