בעין פקוחה ופה פשוק
נגעו המים,
חדרו
עד לקצות העצבים
משילים חלקיקי
זכרון
כשעטפו והתעטפו
באורות רטובים
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המושגים האלו זרים גם לי.. הזדמנות טובה לפתוח מילון רפואי כנראה. השיר חתום ע"י מוטי קרמר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שיש הצדקה לבעירה, ואלי גם לא לסנה. סנה בתפיסתי זה שיח נמוך הקרוב לקרקע, ופה אתה מעלה את הצופה לשמים מה שיוצר תדמית קרובה יותר לעץ, אולי. [ליצירה]
- [ליצירה] ! נהדר.. הידד למינימליזם! [ליצירה]
- [ליצירה] אוך.. אוהבת מאד את הרעיון. יופי. הייתי מסוקרנת לראות שכלול, כלומר פירוט של מה שאחרי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה טוב לקרוא שוב.. ותודה לכוכב שהעז [ליצירה]
- [ליצירה] איך לא נתקלתי ביצירה הזאת עד עכשיו? (ותודה לחתלתולי). התיאורים, הנפלאים מאד, הזכירו לי שני פרקים מתוך הסרט היפני "חלומות", לא זוכרת כרגע את שם הבמאי.. בכל מקרה, ההתגוללות ברפש והביזאריות ששולטת ברחובות, יחד עם הטחנה מלאת ההוד- כל אלה נמצאים בסרט הזה, בדיוק, אבל בדיוק, כמו שכתבת. ראית ת'סרט, אגב? [ליצירה]
- [ליצירה] מתי יוצא הספר הרשמי?.. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי, וזה מהרבה סיבות. מחכה, כמובן, להמשך.. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שיש לך כח חזק במינימליזם, בשיר הזה חסר לי משהו. סיימתי את השיר מספר פעמים בתחושה שנשמט לי חלק בין הגיהינום למרות השחורות. כל הכבוד על הניקוד, זה מעלה כל שיר בכמה דרגות.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יוחאי, זו לא "סתם תמונה תיעודית". תפתח קצת ספרי צילום ותראה כמה יופי וחן יש ד ו ו ק א בתיעוד. כמובן שיש מקום להתמקצע, אבל עצם השניה שבה התרחב לי הלב מהמרחב היה מספיק.. [ליצירה]
תגובות