[ליצירה]
ענק!
סופסוף מישו נכנס בשיטה הזאת ששיגעה את כל העולם.
הייתי מגדירה זאת כ"סוריאליזם" ולו רק בגלל שאנשים עשו מזה דרך חיים..
:))
וגם איכות הרישום טובה.
[ליצירה]
קטע טוב ומעורר מחשבה, הסוף צפוי ולמרות זאת חזק מאוד.
צר לי על המספר שבנוסף לנכותו הפיזית (ואולי בגלל)סובל מנכות רגשית קשה.
ורק הערה קטנונית אחת: רצף הדנ"א לא מורכב מחומצות אמיניות (מהן קיימים הרבה יותר מארבעה סוגים) שהן אבני הבניין של חלבונים, תוצרי תרגום הרנ"א שמשועתק על גבי תבנית הדנ"א.
רצף הדנ"א הוא ארבעה סוגי דאוקסי-ריבונוקלאוטידים - חומצות גרעין במצב לא מחומצן.
[ליצירה]
מה, באמת רעות?
באמת רק רודפים אחרי הבטחות ותקוות?
באמת לא חווים חוויות אמיתיות משל עצמם?
באמת תלויים במישהו בעולם בשביל הקשר הכי טבעי ומתבקש שיכול להיות?
לא מבין.
אולי זה רק המצב רוח המוזר שלי...
[ליצירה]
זו שאלה גדולה לדעתי.
קצת לא ברור לי עדיין אם המשוואה של:
"אדם פתוח=אדם מאושר, אדם סגור=מסובך ומוחמץ"
נכונה או לא, זאת אומרת, הלוגיקה פה מאוד חזקה - מי שלא מוכן להחשף נובע מכך שיש לו מה להסתיר יוצא מזה שיש לו בעיה שהוא לא יודע איך להתמודד איתה, ומכאן ניתן להסיק שאם רק היה נפתח לאחרים היה מוצא מזור למכאוביו. חזק, אבל אני עוד לא בטוח.
את תחושת ההתערטלות שבאה לאחר ההחשפות ומותירה אותי נדיף ופגיע אני שומר לזמנים נדירים ומיוחדים ומצד שני אני כן רואה ברכה בהתמודדות האישית, לבד, לפעמים.
שמא תאמרו: לא היה צורך להרגיש פגיע לאחר הגילוי אם כולנו היינו בעלי כוונות טובות,
זהו שאני לא בטוח, ולא רק בגלל שלא כולנו בעלי כוונות טובות, אלא גם בגלל שאפילו כוונות טובות צריכות צלף.
(אהבתי את מה שכתב יאיר שגיא בכיוון.)
אבל כמו שהתחלתי, שאלה גדולה.
והכתיבה נהדרת אגב.
[ליצירה]
גאוני.
אותה תחושה בכל פעם שאני קורא אותך, כאילו אתה מדבר באצבעותיך ממש כמו שפתיים. רק שתדע לך שיש אנשים שאצלם המילים צריכות להתגלגל כברת דרך מסויימת מהפה אל האצבעות ואז הם לא מבינים למה לא יצא להם בדיוק מה שרצו שיצא להם...
נ.ב.
התגעגעתי...
מאוד.
תגובות