[ליצירה]
ענק!
סופסוף מישו נכנס בשיטה הזאת ששיגעה את כל העולם.
הייתי מגדירה זאת כ"סוריאליזם" ולו רק בגלל שאנשים עשו מזה דרך חיים..
:))
וגם איכות הרישום טובה.
[ליצירה]
תודה לכולם.
לנצרות אין מונופול על הסבל האנושי, וגם נדמה לי שהמשל לא לגמרי הובן. קונוטציות הן עניין אישי ולי אישית נראה שהקטע מזכיר הרבה יותר את משל הלב באיברים או את משל המושל ברוחו של ריה"ל בכוזרי מאשר את סיפור המשיח הנוצרי להבדיל.
ועוד מילה על המגמה לחפש את המוטיב הנוצרי הסמוי היכן שאפשר: גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה לפחות פעמיים ביום..
[ליצירה]
המון מחשבות. כיף לעקוב אחרי חוט המחשבה שלך למרות שההסתעפויות שלו קשות לי לפעמים (שלא לדבר על הקפיצות המפתיעות).
בכל אופן, עשה לי עצוב קצת, לא יודע.
[ליצירה]
יאנוש, צמררת אותי. ברוך דיין אמת.
וגם, אני מתלבט מעט אם לומר זאת כי אני לא רוצה לקלקל אותך אבל קשה לי להתאפק...
הכתיבה שלך כאן ובעוד מקומות מגלה עליך משהו מאוד מיוחד. אתה כותב ממקום כל כך רגיש שנדמה כאילו איננו מודע לעצמו בכלל, קטן בעיני עצמו, אבל נוגע לי במיתרים דקים דקים ופנימיים ונכונים כל כך.
הרגשתי ככה כאן, וגם ב'ברבי בוי' וגם ב'יוחנן' אז זהו.
פשוט תתעלם ממה שכתבתי כדי שתמשיך להיות ולכתוב ככה מהלא מודע. זה נפלא.
[ליצירה]
זה פשוט נהדר.
יאנצי, אני צופה לך קליטה מהירה כאן באתר.
מבחינתי כרגע, אתה מתחרה עם הבלתי מעורער של הרגעים, איש השעה, הלא הוא 'רסיס לילה', והריני ממליץ לך לבקר בכתביו.
אתה תופס רגעים באופן אחר אמנם אבל מוצא חן בעיני מאוד מאוד.
[ליצירה]
חריזה מושלמת, כל הכבוד! :)
אסתר, למה טפשית? השיטה הזו של הפרדוקס מאוד שימושית במצבים כאלה. אם אני לא טועה זה אותו הרעיון שבמשל 'קטלוג הקטלוגים שאינם כוללים את עצמם' שהביא סיימון סינג בשם מישהו חשוב שאינני זוכר את שמו...
תגובות