[ליצירה]
ענק!
סופסוף מישו נכנס בשיטה הזאת ששיגעה את כל העולם.
הייתי מגדירה זאת כ"סוריאליזם" ולו רק בגלל שאנשים עשו מזה דרך חיים..
:))
וגם איכות הרישום טובה.
[ליצירה]
אומנם מותר רק מקצת שבחו אבל..
אין בי היכולת לגעת במילים שלך,
לא הבנתי הכל בקריאתי הממהרת אבל חוט אחד היה משוך בי לאורך כל הדרך והתחזק לכדי תחושה ברורה אך מסתורית משהו, שכל מילה מוצאת מנוחה אמיתית רק במקום שבו הנחת אותה.
אילו השתמשת בכל המילים שבעולם, אזי אף אחת מהן לא היתה מוכנה לזוז יותר ממקומה הנכון כל כך שנתת לה, ומה הותרת למי שאחריך?
על המרחק המתסכל שבין המחשבה ועד לאצבע, את מדלגת כאילו מעולם לא היה מה שיעצור.
אשריך.
[ליצירה]
אוי ואבוי לי, מה זה פה?
בהתחשב בעובדה שאני לא זוכר שום דבר מלפני גיל 16 ואפילו 18 כבר די מאובק, החלטתי שאת משקרת.
לא כותבים ככה, לא חושבים ככה, לא מלאים ככה ולא חכמים ככה לפני עשרים ומשהו. נקודה.
:)
אלול מתבייש בשם כל המזדקנים שנזכרו פתאום לכתוב.
[ליצירה]
תודה לכולם.
לנצרות אין מונופול על הסבל האנושי, וגם נדמה לי שהמשל לא לגמרי הובן. קונוטציות הן עניין אישי ולי אישית נראה שהקטע מזכיר הרבה יותר את משל הלב באיברים או את משל המושל ברוחו של ריה"ל בכוזרי מאשר את סיפור המשיח הנוצרי להבדיל.
ועוד מילה על המגמה לחפש את המוטיב הנוצרי הסמוי היכן שאפשר: גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה לפחות פעמיים ביום..
[ליצירה]
אור יש לך טאצ' טוב ואתה מנגן יפה, אז מספיק עם הדוגמיות, תן לנו קילו וחצי בבקשה.
ומה יהיה עם השמות לקטעים?
הסגנון הרבה יותר פופ-בלוז מאשר ג'אז.
[ליצירה]
טוב מאוד,
ומזכיר לי הרבה דברים שכתבתי, אם כי מזווית שונה,
וגם, אני אף פעם לא שופך את מה שכבר נמזג בי, למרות שכשנכנס משהו חדש יש הרבה בלגאן.
אלול, שמנסה להפסיק להיות כלי קיבול...
תגובות