כמה ציפיה, כמה טוויה,
כמה בניית ארמונות,
כמה חיכיה,
כמה נסיעה,
כמה כוונה, כמה לבישה ועשייה.
ובתוך זמן קצר, מתבהר,
שאין כאן,
ולא כלום.
לא ציפיה ולא לבוש,
לא דרישה ולא חקירה,
מחול לך, מחול לך, מחול לך,
לכי ואל תשובי,
עזבי ואל תראי פנייך,
הישארי בחגווי הסלע,
הסתתרי במדרגה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * מצטרף לאמור בתגובת מאיר. אגב לא ידעתי סמאדהי מהו. וכך מצאתי סמאדהי: מצב של תודעת - על שנוצר עקב מדיטציה עמוקה, שבה המבקש מתאחד עם מושא המדיטציה שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו קשה להאמין שפעם היה פה כזה דיון ודגש גדול גם על פה - בצורה וגם על פעם - כי נראה לי שהעולם הדתי שלנו קצת קצת השתנה ולא שהיום לא נדבר על זה - אבל אחרת לגמרי ומעניין אם הפורום הזה עדיין קיים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להבין איך כח החיות שבאדם יוצר מלאך שכמו בת קול יוצא ואומר בכל יום תמיד אל תשלח ידך אל הנער [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. נהניתי לקרוא. בכלל, כיף לקרוא את מה שאתה כותב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה הזכיר לי משהו שכתבתי פעם http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=2707&code=32 [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השפה של איך זה כתוב עצור ואטום אבל עם מלים שעוד רגע הולכות להתפוצץ ולהיפתח לעולם בבת אחת ברוך [ליצירה]
- [ליצירה] את מגובשת לחלוטין. זה מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד. זה פשוט כתוב כל כך טוב צחקנו גם בכינו. **** [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי שגם אנו נצליח לזכור אותם (בחייהם, בחיי) בשיא אונם ובשיא פריחתם. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. משהו שבקריאה ראשונה, מבלי להעמיק קולטים. כך הייתי רוצה לכתוב שיר. [ליצירה]
תגובות