אוהבת לכתוב, לחשוב ולהיעלם מהעולם.
מסוגלת לשבת שעות שלמות ופשוט להקשיב למוסיקה. רק מוסיקה. לא כרקע לדברים אחרים, להאזין לה כפעולה ראשית.
לא מסוגלת לראות דברים כמו שהם ולהניח לכך. רואה מעבר למה שהעין מסוגלת לראות, מחפשת את הלא גלוי ושונאת שגרה.
[ליצירה]
חה חה! בהחלט אין חוזרים ! :)
אהבתי בטירוף את ארץ-לעולם-לא-חוזרים-מכאן,
בכלל המון המון פנינים ורגש מתפרץ,
התגעגעתי ליצירות שעושות לי משהו
אהבתי נורא.:)
כל טוב שטנית קטנה !
[ליצירה]
אמרת שכרגע אתה משורר, אוקיי
אז הנה אני; מקשיבה לעצתך
אני לא ממש גומעת שירה כמו עם סיפורת, וזה פחות מעניין אותי. אבל יש כמה שבאמת יכולים לתפוס אותי חזק.
וחוצ מזה שהצלחת לעשות את זה, אני אצטער מראש (אני פשוט אצטער) שלא אוכל להסתכל על זה מנקודת מבט קצת יותר מעניינת, שאוכל לנתח את השיר קצת יותר.
זה אחרת מאשר השירים שמקבלים בשיעורי ספרות (מורחב בקרוב, ממש מקווה גרר) ואתה לא בא לזה באותה הגישה. קשה לי לבוא ולנתח, כמו גם אני לא רוצה.
זה פשוט בולע אותך, זה אכן עשה את זה.
תחושת ההרס שניסית להעביר, כמו שראיתי גם ב'הספד' ההוא, אתה עושה את זה נפלא וזה כמובן מוצא חן בעיניי.
אתה באמת טוב, כמו שאמרתי - אני ושירה...
[ליצירה]
הבנתי למה נמשכת לקטע שלי
וואו. ממש וואו רציני.
ההספד (כך הגדרת אתה) הזה בהחלט יכול להעתיק מאדם את נשימתו. אני יודעת שזה קלישאי לומר את זה, אבל זה נכון.
באמת יש לך את היכולת להמם את הלב, הנה עשית זאת.
ראיתי שכתבת שירה חוץ מקטע מסוים זה, מעניין אותי למה?
עוד לא קראתי את השירה, אבל קיוויתי לראות משהו פרט לכך.
בכל אופן, אני אקרא - אבל הייתי שמחה לראות פרוזה שלך, אם יש חיה כזאת.
[ליצירה]
וואו-וואו-וואו
אהבתי את זה מאוד
השפה טובה, הכתיבה טובה. אופן ההגשה נפלא.
המוצר המגומר גם הוא ממש טוב.
סיפורי פואנטה, כמה שאני אוהבת אותם.
זה היה פשוט נפלא בסוף עם השינוי הדראסטי הזה.
ממש כל הכבוד, אחת היצירות המשעשעות ובו בזמן הרציניות והטובות שקראתי לאחרונה.