דבר תורה: לוחצים עליך שתגיד, וברגע שאתה מתחיל הם מקווים שתסיים.
ואני, רק רציתי לשיר.
משה האיש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן מצב מצחיק [ליצירה]
- [ליצירה] גדול !!! אהבתי ממש ... (לא יודע אם התכוונת למה שאני הבנתי , אבל ממש הזדהיתי...) [ליצירה]
- [ליצירה] . מצחיק. במיוחד עם ריטה ברקע. [ליצירה]
- [ליצירה] . ואני דווקא מכיר את זה מכיוון קצת אחר- צריך לכבד כהן שהוא יזמן, נכון? ומה אם הוא לא רוצה? שכח מזה! אתה כהן, תזמן כבר! והאיש משה חביב מאד [ליצירה]
- [ליצירה] אינני יכול שלא להגיב על-כך! פעם, כשגם אני הייתי בישיבה, גם אני עברתי אותה חווייה: לא היה לי מה להגיד, אבל לחצו עליי, ולכן אמרתי, אבל לאחר-מכן הרגשתי, שהיה מה לשפר, תמיד יש מה לשפר... אבל אז (כמו תמיד)- היה כבר מאוחר מדי... וגם אני, ממש כמוך, רק רציתי לשיר... טוב, כנראה שבגלל זה נעשיתי חזן... לפעמים, השירה הרבה יותר מהותית, הרבה יותר 'אמיתית', מכל דבר-תורה שבעולם. האם לא כך מלמדת אותנו החסידות (על ר - ו - ב פלגיה, על-כל-פנים), שהכל צריך לנבוע מהלב? נקודה למחשבה... בכל-מקרה, שבוע טוב לכולם, ממני, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מעולה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] :) חיוך חייכתי. סו. לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה ולשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] גדול פשוט גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] (: - > אוי, זה ענק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 [ליצירה]
- [ליצירה] מותר לי להגיב?... חייכתי... [ליצירה]
- [ליצירה] שרגא בטיהרא לא מהניא (נר בצהרים לא מועיל) יש לי עוד הרבה ללמוד... בהחלט- הקפצת את הרף גבוה מדי...! [ליצירה]
- [ליצירה] מיה- "כל כבודה בת מלך פנימה" זה גם חלק מהתנ"ך, כידוע, ולא נראה לי שיש מקום לבטל אותו... אם בת ישראל חשה כבת מלך, הרי שוודאי תחוש לצניעותה. מעולם לא חשבו חז"ל, ובמקרה זה דוד המלך, שצניעות פירושה זלזול בכבוד בת ישראל. את העיקרון הזה אני מקבל כחלק מתפישת התורה והתורה, כדרכה- נצחית, ומכאן שלא שייך לומר שהיא או תפישתה פרימיטיבית. אלא, שנכון שיש לתרגם מושגים אלו לחיי היומיום שלנו. מועדים לשמחה [ליצירה]
- [ליצירה] מה יש להסביר? ככה זה כשאוהבים (חברים) [ליצירה]
- [ליצירה] נמאס לי ממך לא כותב עוד מחמאות, אחת מספיקה לכל היצירות (וואללה, איך יצא לי חרוז?!) [ליצירה]
- [ליצירה] הכל צפוי, אך רשות נתונה להביט נכוחה להפריח אנחה ואנחה כבר אמרו, חז"ל בזמנם ששוברת היא אז גופו של אדם אך- אם למנהרת הזמן תשוב בשנית תגשש ותבחן ברצינות תהומית - תמצא גם חיים מלאים באורה שכוסתה זה מכבר במרה השחורה הלא ידעת, ידידי הצעיר כי הכל תלוי במבט המאיר? כפנס יחשב מבטו של אדם אם ירצה ימצא כפור, ואם ישכיל ימצא - אור! [וגם אם ה"שיר" קצת מעאפן, המסר ברור, לעיתים האור חבוי בעכור, להתפלל מומלץ, וגם לשוחח - עם הקב"ה או סתם עם אורח...] בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] למקרא התגובות אין לי אלא לחזור ולומר כי פה נמצאת סדנת היצירה של "צורה"... [ליצירה]
- [ליצירה] נורא יפה. באמת. (וגם אני נסחף קצת עם הרגשנות, וזה קורה לי פעם- פעמיים בשנה... [ליצירה]
- [ליצירה] מהן המילים אם לא שתיקה? [ליצירה]
- [ליצירה] מוות, עלה בחלוננו, סופק כפיו מטיל בנו ארסו המצמת. אך את הלחי, הרכה, הענוגה זו השניה- נתנו ברצון אך טבח בנינו נחפוץ בידי בני פלשת - אכזר. וילדנו? תמים עדיין, מזה שנים נוטל עדיין מגל ופטיש, מרחם על אכזר, נושק אויב. הו אם אדומה! הו רוסיה הלבנה! לא תם חלומך, בני בנייך עודם אוחזים בחלומם, מובלים אל משרפותיהם, אחד אחד: פצמ"ר, קסאם. מוות [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על המחמאות. ביבל: הביטוי אינני יודע אם הביטוי "ידידנו" קיים אצל ש"י עגנון, אך הביטוי "חברנו" בהחלט קיים (תמול שלשום, עמ' 239, הוצ' הארץ, ועוד) ולואי והיה לי מעט מכשרונו של עגנון. [ליצירה]
תגובות