כַּמָה הַבְּיַחַד מָתוֹק
וְכַּמָה מָר
כְּשֶהוּא רָחוֹק
כְּשְהִיא רְחוֹקָה, הֳחָסֵר
כֹּל כָּך נִצְבָּר
עַד קִיוּמָה כּוֹאֵב יוֹתֵר מְהֱעְדֵר
עָצוּב לְהִתְגַעְגֵעַ, עָצוּב
עָצוּב? מְזָעְזֵעַ, מַה
הָרֵי אַהֳבָה אֵינֶנָה צִינוֹק חָצוּב
בְּלִיבִּי עָמוֹק
בְּלִיבִּי חָצוּב
!!.....
בְּלִיבִּי
לֹא בִּי.
עוֹד שְלוֹשֶת רִבְעֵי הַשָעָה הִיא תָּבוֹא
|חִיוּך מָתוֹק|
רקיע ²³
-
אינני כליל ולא דומה לתכלת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים מתוק בדיוק כמו החיוך שלה , כשהיא תבוא אני מקווה שזה לא חלום ובאמת קורה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי- שאתה יכול להביע את זה ככה. פשוט מתוק וכייפי!!! [ליצירה]
- [ליצירה] .. כמה הביחד מתוק. וכמה למדנו להחניק את המר גם כשהוא רחוק. להחניק להדחיק להשתיק-- אבל לפנות ערב עם חשיכה כשבאוויר מתנגנות המנגינות שלך כשמשהו מפרפר כל כך בפנים ונוגע איך אפשר לא להתגעגע. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש מתוק. נו, באמת, אין מילה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ^ ככה יותר נוח להגיב? בכל מקרה, אני אמרתי את כל דברי לגבי הניסיון להסתמך על סיפור כזה כמקור לעניין הלכתי, לאמר "הנה זה מותר!". ובזה תסכים איתי שעדיפה ספרות השו"ת. (לאמר - אם היה לסיפורים האלה כל חשיבות הלכתית, לא היית צריך להסתמך על עדותו של הדוקטור לעניין, אלא היית מוצא את זה במגן אברהם וחבריו) [ליצירה]
- [ליצירה] איך מבינים לא נכון. אם אפשר לבקש, הנח את מחשבתך לגבי דעתי בצד, והתמקד רק בדברים הנאמרים. 1. יש הבדל גדול מאד בין "קלות דעת" לבין "רפיסות שכלית". מאד מאד. 2. לא דיברתי כלל על אמירות בשבח נשים. הבאתי דוגמא קטנה כדי לסתור את הטענה ש"לא החשיבו את הנשים כבעלות דיעה". לענייני תורה זה נכון בד"כ רק מפני שלא היו הרבה נשים בעלות דיעה בתורה (ואלה שהיו, בוודאי שהחשיבו אותן! ראה ברוריה וילתא), אבל בענייני העולם? אין לטענה כזאת בסיס. 3. ומכיוון שכך, ברי שהסיבה שנשים לא למדו תורה אינה מפני איסור כלשהו אלא מפני חוסר זמן ו'לב פנוי'. (תוריד חשמל ומים זורמים, גז ותאורה, מכונת כביסה ותנור, מגהץ וכו' וכו', ותגלה כמה שהחיים אז דרשו זמן). ומי שמלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות, זה שייך גם היום; זאת המציאות שכשמנסים ללמד מישהו בעל כרחו (סיטואציה אב המלמד דווקא את בתו תורה, כלשונו המדוייקת של המאמר), הוא בוודאי יוציא את התורה לדברי הבאי, ויוכיחו הקשקושים בצד הגמרות שלי בכיתה י', ל"ע. וההבדל בין ללמד בן לבין ללמד בת (במובן של צאצא, לא במובן של גבר ואשה), הוא שללמד בן זוהי חובה גמורה מהתורה, משא"כ בלימוד בת, ולפיכך אי אפשר להימנע מכך אפילו אם יש חשש שהוא יוציא לדברי הבאי. במיוחד ש-עקב הסיבות שנאמרו לעיל לגבי זמן וכו'- היו גורמים נוספים שחוששים להוצאת הדברים לידי הבאי בלימוד הבת. כך הוא גם בתפילין, שהיום כמעט אי אפשר לשמור על נקיות כמו שנדרש, אבל אני מצווה בכ"ז בתפילין ולכן אני מניח אותם, משא"כ באשה שאינה מצווה, ולפיכך אסור לה להניח תפילין מפני העניין של נקיות. אותו עיקרון. 4. לא ניסיתי להגיד שנשים אנאלפבתיות היו שקולות כנגד ת"ח אנאלפבתי, אלא רק להראות שאי ידיעת קרוא וכתוב כשלעצמה לא הייתה מכשול בתקופת הגמרא. (משא"כ בתקופת הראשונים, שעליה בכלל מדברים רוב המחקרים העוסקים בידיעת קרוא וכתוב). 5. ביקשת קיבלת: *תפילת* נשים. ואני לא חושב שיש מישהו אחד בעולם ההלכה שמתנגד לכך שנשים תתכנסנה ותתפללנה יחד. (כל עוד זה לא בא בצורה של 'על חשבון', דהיינו פרישה מהציבור) 6. רן, יש דיעות רבות שאומרות שאפילו בשעת הדחק אסור להתפלל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] דומני שלא רק שאין סתירה בין הכותרת לתוכן, אלא התוכן בא לבטא בדיוק את מה שהכותרת אומרת. "אמת מה נהדר *היה*", ולכן "לשמחה מה זאת עושה". [ליצירה]
- [ליצירה] רק אציין, ש"מניין נשים" הוא מונח מוטעה, כיוון שנשים אינן להצטרף (או להקים) 'מניין' (זהו מושג הלכתי מסויים). גם הגמרא לא השתמשה במושג "מניין נשים". [ליצירה]
- [ליצירה] יפה.. :) ממש נהניתי לקרוא. מחכים! (ואקטואלי.. שמחת בית השואבה קרובה, ואי"ה גם בית המקדש..) [ליצירה]
- [ליצירה] אך על פי הסיפור הנדב"רי, מרים עלולה ח"ו לחזור שוב למצרים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, [ליצירה]
- [ליצירה] כיוון שצריך הבהרה, (ההערה שלי די תקועה...) - פשוט גם לאחד השירים שלי מישהו הגיב בכוכבית, ואחר כך ראיתי את זה בעוד מקומות, אז... סליחה על ההידחפות. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אוהב כוכבית. (עד שהבנתי מה זה...) תגידו "אהבתי", זה יותר מובן וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר שגיא, הערה קטנה לדבריך, שמהם משתמע שהש"ס מלא במימרות על "רפיסותן השכלית של נשים" ושחז"ל לא החשיבו אותן כבעלות דעה - ובכן, מקובל במקומות מסויימים לחשוב כך, אבל אין להנחה הזאת כל בסיס. (רק דוגמא קטנה מתוך רבות, עיין למשל בברכות פרק רביעי, אצל ר' אלעזר בן עזריה שכשמודיעים לו שהוא נבחר להיות נשיא ישראל, הוא אומר "איזיל ואימלך באנשי ביתי", כלומר "בדביתהו" - אשתו). אגב, בימים ההם (תקופת האמוראים) שרוב התורה נאמרה ונלמדה בעל פה, לא יהיה נכון לייחס משקל גדול מדי לאנאלפבתיות. להפך, תלמידים רבים נכנסו לבית המדרש בקטגוריה זו. לגבי "כל המלמד *בתו* תורה כאילו מלמדה תפלות" נאמרו כבר דברים רבים, ושים לב שלא נאמר כאן "כל המלמד אשה תורה" אלא רק "בתו"; נכון שעיקר הלימוד הוא "ושננתם לבניך", אבל לא היה איסור או מורת רוח על מי שתלך ללמוד בעצמה, ואכמ"ל. לגבי אתה וארוסתך - רק אל תשכחו במצבי דחק מי מצווה במניין ומי לא. :) ומסכים בהחלט עם טל רעות בסעיף ב' של הודעתה האחרונה; עם כל מה שכתבת בשבח המניין, הרי ל"מניין נשים" אין שום דבר מזה כיוון שהן אינן, למעשה, מניין: "מאה נשי כתרי גברי" לעניין יצירת מניין. [ליצירה]
תגובות