ואולי דווקא
הרגעים הקסומים ביותר
הרגעים הקשים ביותר
הלוטפים חיוכים מדמיעים
הצורבים בבשר החי--
הם אלה
שעליהם לא כתבתי שירים.
הם אלה שבהם
חייתי,
ואֶדוֹם.
לו היית שותקת, היה זה עוצמתי יותר, לא כן?
הפרדוקס העצוב, השאלה אם לומר את שאין לומר, או שמא יהיה זה אמיתי יותר לשתוק אותו, מכה בנו שוב ושוב.
מיטיב לבטא את הפרדוקס.
המדיום הוא המסר (?)
העלה בי מחשבות, השיר.
אני חושבת שבאמת יש הרבה יותר עוצמה, אמת ויותר חיות באותם רגעים ששמרנו בפנים לעצמנו ונתנו להם למלא אותנו לפני שהם פרצו החוצה ואיבדו מפרטיותם.
אותם רגעים שהכי השפיעו עלינו בעמוק של העמוק הפנימי, אין להם שפה חיצונית, אלא שפה פנימית אישית בלתי ניתנת לתרגום.
אהבתי את כתיבתך.
חיים יפים בעזרתו יתברך~
זו הדרך היחידה לחיות , בין הצורך לשתוק את אותם רגעים ובין הצורך to put them down in words, כשכל פעם ידו של צורך אחר על העליונה....
עוררת בי תהייה כתמיד:-) תתקרבי עוד- - -
[ליצירה]
*.
לו היית שותקת, היה זה עוצמתי יותר, לא כן?
הפרדוקס העצוב, השאלה אם לומר את שאין לומר, או שמא יהיה זה אמיתי יותר לשתוק אותו, מכה בנו שוב ושוב.
מיטיב לבטא את הפרדוקס.
המדיום הוא המסר (?)
העלה בי מחשבות, השיר.
[ליצירה]
~
אני חושבת שבאמת יש הרבה יותר עוצמה, אמת ויותר חיות באותם רגעים ששמרנו בפנים לעצמנו ונתנו להם למלא אותנו לפני שהם פרצו החוצה ואיבדו מפרטיותם.
אותם רגעים שהכי השפיעו עלינו בעמוק של העמוק הפנימי, אין להם שפה חיצונית, אלא שפה פנימית אישית בלתי ניתנת לתרגום.
אהבתי את כתיבתך.
חיים יפים בעזרתו יתברך~
[ליצירה]
ואולי
זו הדרך היחידה לחיות , בין הצורך לשתוק את אותם רגעים ובין הצורך to put them down in words, כשכל פעם ידו של צורך אחר על העליונה....
עוררת בי תהייה כתמיד:-) תתקרבי עוד- - -
[ליצירה]
...
יו...
זה טוף.
אני יכולה לתאר לעצמי את התחושה...
---
אגב, האתר היום כבר ממש לא יכול להיחשב "קטן" (ואתה בהחלט יכול לטפוח לעצמך על השכם..).. לא שווה להעסיק עוד כמה אנשים שיתעסקו עם אישור היצירות?
[ליצירה]
[ליצירה]
...
מעניין.
אבל אני לא יודעת אם את יודעת ממתי היינו.
זה כבר הרבה זמן, בכל זאת. (בר"ח אלול זה היה שנתיים).
קשה לאמוד את השינוי מכזה מרחק של זמן,
במיוחד שעברו עלי עוד דברים מאז. פעם הייתי בת 17. ובכל זאת ברור שהשתנה.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
...
חמוד מאוד הרעיון,
אבל איכשהו מתפספס קצת.
הסיפור "רץ" מידי, העלילה מתקדמת מהר ממשפט למשפט וקצת לא מאפשרת לקורא לעכל.
עוד תיאורים, או ציטוטים (במקום לכתוב "הוא אמר", תכתבי את הציטוט עצמו) היו יכולים להוסיף.
[ליצירה]
...
ולפעמים,
האי לא יודע
עד כמה הוא חשוב לאדם שלו.
עד כמה הוא מציל אותו מטביעה במים גועשים.
לפעמים,
החיבוק לא מבין
שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאדם שלו.
שרק רצה לקבל חיבוק.
בקבוקי הזכוכית נשלחים ריקים,
אין בהם משמעות.
האדם כבר נתן את כל מה שיכול היה להיות בהם-
לאי שלו,
לחיבוק שלו.
תגובות