ואולי דווקא
הרגעים הקסומים ביותר
הרגעים הקשים ביותר
הלוטפים חיוכים מדמיעים
הצורבים בבשר החי--
הם אלה
שעליהם לא כתבתי שירים.
הם אלה שבהם
חייתי,
ואֶדוֹם.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. לו היית שותקת, היה זה עוצמתי יותר, לא כן? הפרדוקס העצוב, השאלה אם לומר את שאין לומר, או שמא יהיה זה אמיתי יותר לשתוק אותו, מכה בנו שוב ושוב. מיטיב לבטא את הפרדוקס. המדיום הוא המסר (?) העלה בי מחשבות, השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ~ אני חושבת שבאמת יש הרבה יותר עוצמה, אמת ויותר חיות באותם רגעים ששמרנו בפנים לעצמנו ונתנו להם למלא אותנו לפני שהם פרצו החוצה ואיבדו מפרטיותם. אותם רגעים שהכי השפיעו עלינו בעמוק של העמוק הפנימי, אין להם שפה חיצונית, אלא שפה פנימית אישית בלתי ניתנת לתרגום. אהבתי את כתיבתך. חיים יפים בעזרתו יתברך~ [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן, אולי פרדוקסלי לכתוב שיר כזה. ובכ"ז כתבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי זו הדרך היחידה לחיות , בין הצורך לשתוק את אותם רגעים ובין הצורך to put them down in words, כשכל פעם ידו של צורך אחר על העליונה.... עוררת בי תהייה כתמיד:-) תתקרבי עוד- - - [ליצירה]
- [ליצירה] . גווילין נשרפין ואותיות פורחות... [ליצירה]
- [ליצירה] אלה החיים האמיתים... אלה שבהם אנחנו שותקים כי כמו שאמר הרב'ה מקוצק שהשתיקה היא הזעקה הכי גדולה... [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה שיר אמיתי. תמיד כשיש שיר שמתחיל בו' זה גורם לי הרהורים. והעדפתי אותו על הראשון בהרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לדעתי זה דווקא נורא יפה (גם אם אין בזה רעיון), אבל אולי אני לא מבינה בצילום. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אני יודעת שאתה חושב ככה (לדעתי כן כתבת על זה פעם בצורה מפורשת), ושיהיה ברור שאני לא מזלזלת בדעה שלך. אני פשוט לא מסכימה. לדעתי תפילה מחודשת לא תפתור שום בעיה (מעבר לכך שאני רואה בתפילה הקיימת דבר מקודש). [ליצירה]
- [ליצירה] ... יוּ. מתוק ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כתוב טוב, במיוחד נביאים-כתובים. הסוף לא מספיק. חסר פה משהו. את כאילו מושכת אותנו לקראת פואנטה מסויימת, מובילה מהלך מסויים, ובסוף קוטעת את זה בלי שום סיבה. ואם זה בכוונה, זה לא מספיק קטוע. זה כאילו לא פה ולא שם. [ליצירה]
- [ליצירה] .. עשיתי כולה שני טסטים (ועברתי בשני, למען הסר ספק). זה היה אחרי שעזבתי לאנחות את המורה ההוא מפ"ת, ועברתי למורה מצויין באריאל. עברתי אצלו טסט אחרי 14 שיעורים. (שזה כלום, בהתחשב בזה שהוא היה צריך למחוק את כל הרגלי הנהיגה הגרועים שלי, וללמד אותי לנהוג מחדש. ממש הכל מהתחלה). ו"קצף צהבהב סמיך", נו מאיפה? אפרים קישון, מכיר? אם לא, אף פעם לא מאוחר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... תודה, מויש. ריגשת אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ??? !!! :*))))) -- שירה, סליחה על התקף הלב. [ליצירה]
- [ליצירה] .. וואו! חזק, מה שזה לא יהיה. אני כבר רואה את סדרת הניתוחים שמִיצִי תרביץ פה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק חזק וקשה קשה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש מזכיר את "שירי סוף הדרך" ללאה גולדברג (מן הסתם מתבסס על זה). יפה. אהבתי. [ליצירה]
תגובות