ואולי דווקא
הרגעים הקסומים ביותר
הרגעים הקשים ביותר
הלוטפים חיוכים מדמיעים
הצורבים בבשר החי--
הם אלה
שעליהם לא כתבתי שירים.
הם אלה שבהם
חייתי,
ואֶדוֹם.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. לו היית שותקת, היה זה עוצמתי יותר, לא כן? הפרדוקס העצוב, השאלה אם לומר את שאין לומר, או שמא יהיה זה אמיתי יותר לשתוק אותו, מכה בנו שוב ושוב. מיטיב לבטא את הפרדוקס. המדיום הוא המסר (?) העלה בי מחשבות, השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ~ אני חושבת שבאמת יש הרבה יותר עוצמה, אמת ויותר חיות באותם רגעים ששמרנו בפנים לעצמנו ונתנו להם למלא אותנו לפני שהם פרצו החוצה ואיבדו מפרטיותם. אותם רגעים שהכי השפיעו עלינו בעמוק של העמוק הפנימי, אין להם שפה חיצונית, אלא שפה פנימית אישית בלתי ניתנת לתרגום. אהבתי את כתיבתך. חיים יפים בעזרתו יתברך~ [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן, אולי פרדוקסלי לכתוב שיר כזה. ובכ"ז כתבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי זו הדרך היחידה לחיות , בין הצורך לשתוק את אותם רגעים ובין הצורך to put them down in words, כשכל פעם ידו של צורך אחר על העליונה.... עוררת בי תהייה כתמיד:-) תתקרבי עוד- - - [ליצירה]
- [ליצירה] . גווילין נשרפין ואותיות פורחות... [ליצירה]
- [ליצירה] אלה החיים האמיתים... אלה שבהם אנחנו שותקים כי כמו שאמר הרב'ה מקוצק שהשתיקה היא הזעקה הכי גדולה... [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה שיר אמיתי. תמיד כשיש שיר שמתחיל בו' זה גורם לי הרהורים. והעדפתי אותו על הראשון בהרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חָבִּיבּ. [ליצירה]
- [ליצירה] . הו. מצטרפת אלייך [אם יש פוך לשנת חורף, אז אני באה]. *מתקרבת* שמרגישה זנוחה משהו. אז מה אם יש לי משבר כתיבה? אז מה אם הסגנון שלי הלך לאיבוד? אז כבר אי אפשר לומר משהו? עזבו, אני צומית במיוחד היום. [ליצירה]
- [ליצירה] ... עיין ביצירותיו של שמואל ירושלמי, ותתערה בסלנג המקומי (:. בָּרוּכָבַּא, אגב. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, אבל זה לא חרוז. זה לא נגמר ב"רים". זה לא אומר שזה רע, אף אחד לא קבע שהכל חייב להתחרז, פשוט ציינתי שאני לפעמים קנאית לחריזה (על חשבון המשמעות? לא יודעת. אבל אני מכופפת את המשמעות כדי שתתאים לחריזה, כי זה ממש חשוב לי), ואני בטוח הייתי חורזת את זה, איכשהו. אבל עזבי, תתעלמי.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... |מזדהה| [ליצירה]
- [ליצירה] .. אח. בדיוק חשבתי עליך, והצטערתי שאני לא יודעת לכתוב את עצמי ככה. והנה אתה בא בדיוק כששלחתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוא לא עצוב, שירה. גם אם בדרך יש עצב מסויים.. הכנפיים בסוף משרות אוירה אחרת. ומותר לי היום, אני צוּמית שכזו בגלל התאונה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יוווווווּ.. מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד לאללה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, עצוב. ו-סוערה, אני אוהבת במיוחד את הנוגים שלך. [ליצירה]
תגובות