משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל כך יפה. יוצר דימוי של זוג שנטיית הגזע שלהם שואפת לשלימות והשתלבות וידיהם פרושות למעלה לקבל גשם נדבות. בדמות שיער גולש של עלים ירוקים ומבטיחים [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד, תודה מקרב לב [ליצירה]
- [ליצירה] ליגאל תודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד - מסכים איתך בכל מה שאמרת לגבי - יוסף. לגבי השאר נשאר חלוקים זה לזה. מקווה שהרשימה הבאה [מסתה המופלאה של ה"א" הזעירא],תעורר פחות תרעומת אם כי נכון אני לספוג גם שם. [ליצירה]
- [ליצירה] חסר כותרת מציע : " המיתר הנבול" [ליצירה]
- [ליצירה] שיר בהמתנה נמחק ואיננו ! ! ! להלן שיחזורו: בטיילת מול אופק של כיפה מוזבהת והרמון הניצב לתל - פיפיות הרוח שרקה לי בנקב הכובע שיר של רועים פיזזה עדיי במחול של שרפים הלכה עליי בקסם של נביאים כי מהרה, מהרה ארמון על מכונו ישב והיכל ה' לתלפיות [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד. ליוסף ולניצן. רשאים אתם לחלוק עלי אבל אני מבקש להציע לכם "פתיחות" גם לדברים לכאורה "מקוממים". ליוסף אני מציע לך לא להשתמש יותר בקלישאה : "לגלות פנים בתורה שלא כהלכה". מאז שעדת חסידים נבערים , לא שעו לקריאות של "נביאים חילוניים" לנטוש את ערבות אירופה כי כלה ונחרצה בפני הכורת להשמיד מכל והכל . ותחת זו שעו לאדמוריהם להשאר שאננים סביב ה"חצרות". עד כי לבסוף השלים זממו הצורר . בין השאר הרפיון והמיאוס היה, כי אלה החילונייםכופרים שבמקרה הטוב, מגלים פנים בתורה שלא כהלכה וכי לא להם ניתנה הנבואה . אחי, בני, מאז כולנו סובבים בסחרחת של "ליקוי מאורות . מה שגראה לך "מוגזם" היום, מחר מחרתיים יראה לך כל כך ברור, עד כי לא תוכל לסבול את חוסר הפתיחות שאתה מגלה בתגובתך. איך תסביר כי משה עצמו אומר כמעט בנשימה אחת שני דברים : כי העם פרוע כי פרעה אהרון לשמצה וכי ה' התאנף על כן באהרון מאד עד כדי להשמידו. אנא סבר את אוזני ששמעה בסיני מה שאתה שמעת, מה פשר דברים קטגוריים אלו. לענין ה"ערווה" אין זה קלוט מהאויר כאמור העם הפך פרוע כי "פרעה" אהרון והביטוי "פרעה" אולי יזכיר לך את "פרעה" שבמצרים על כל טומאות הערווה שהיו שם והנה אכן העם קמו "לצחק".... אז הנה אחי : "להט הערווה". שכל כך צרם לך לניצן זה שאהרון טעה זה הרי ברור. אם זה הסיכום שלך את חטא העגל, כי אז לצערי נישמת אפה של תורת ישראל פסה ונמודה והתמוססה, בסבך של דמגוגיה מגמתית . לא כך ביקשה תורת ישראל שחטא אהרון בחטא העגל יתפס ויתפרש . התורה ביקשה לומר לנו, כי ילוד אישה הוא ילוד אישה ולא רק שהגדולים שבגדולים טועים, אלא שיש וטעויותיהם הגם שכוונותיהם טובות, יורדים כדי שורש של כפירה. מנהיג שמתעלם מדבר ה' ונוטה ל"התפשר" בו בלחץ העם ונכנע להם כמוהו כ"עושה אלוקים" זה המסר ואל לך להזדעזע.[ראי גם הדחת שאול ....] להוותינו, בהוויתינו דהיום, ולעניות דעתי, גם חלק מגדולי תורה נכשלים באותה המכשלה. לפעמים להפוך אנשים לרובוטים לשלול מהם את הסוברניות הבסיסית שהקב"ה נטע בהם ולו גם, לחשוב גם לבד. כדי הפיכתם לעדר נגרר אשר לא מזיז אבן בלעדי מאמר ה"רב" והנחיות ה"חצר" זה : "לעשות אלוקים" אני מצטער אם פרטטתי על נימים כואבים - אבל זו האמת שלי ולא רק שלי. ואני מאמין שזה רק ענין של זמן שגם האמת שלכם תשתנה [ליצירה]
- [ליצירה] אהובה תודה. מי יתן וכולנו נזכה להגיע לאמיתה של תורה ושוב תודה על התגובה והעידוד שבצידה שהוא דבר שאנו נצרכים לו בכל עת [ליצירה]
- [ליצירה] משורר יקר. כנראה שגם לסוציאליזים האמיתי, יש מלודיה יחודית משלו. אתה שוב ושוב נכשל באותו העיוורון ההסטורי , שדומה, לא למד דבר וחצי דבר מתהפוכות המאה העשרים. אתה באדיקות ראויה לציון, מקיא שוב ושוב את תוצריו הנפסדים את אותן הסיסמאות והקלישאות החלולות הנשמעות יפה ברמה ולגופן אין שום תוחלת מעשית. החברה האנושית , כבר ניסתה הכל. גם את האופציה של מהפכה עממית, הכל שב ומתנפץ בסופו של דבר אל מול יצרו הרע והאפל של האדם.[כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולכן צריך את ה"אלוקים"] המהפכה הסוציאלית היחידה שנותרה ושאליה צריך להטיף ולהתפלל, היא מהפכת ה"צדקה הגאולית". אותו הסוציאליזים האלוקי לפיו כל בני האדם מתאחדים בסולידריות - ל"אחד", משום שהוא יתברך "אחד" . אני מניח שדבריי אלה, כ"סינית" באוזניך [ליצירה]
- [ליצירה] לזיוה גל, הערתך הנוספת מובילה אותי להרחיב מעט באותו ה"שקט הנפש" והאיפוק של אותה האישה הגדולה בתנ"ך. אני אישית ומדגיש אישית, לא מכיר אישה, כשבנה יחידה מוטל מת לפניה, אין היא בוכה או צורחת וכשבעלה שואל אותה מה קרה ואם הכל בסדר. היא משיבה לו הכל "שלום" [ידעה נפש בעלה הזקן וכי אם תאמר לו כי בנם מת יקרוס ויתמוטט גם הוא]. היא חובשת את האתון לבד. ובניגוד לאברהם רוכבת למשימת חייה להחיות דווקא את בנה המת ויהי מה. והכל באיפוק של אדיריםבלי כל רעש והיסטריה האופיינים במקרה מעין זה לכל אדם כשגחזי נערו של איש האלוהים שואל אותה אם "שלום לילד" היא שוב משיבה "שלום" ממוקדת יעד ומטרה להגיע לאיש האלוהים עצמו. וכשהיא מגיעה עדיו היא מחזיקה בשתי רגליו. ביטוי עז ביותר להבהיר כי מכאן ואילך אתה איש האלוהים לא הולך לאף מקום ולשום משימה עד אם.... ושוב היא אינה צועקת מדברת ממוקד, נחוש, חודר ואף עוקצני: "ותאמר השאלתי בן מאת אדוני הלא אמרתי לא תשלה אותי" וכשאיש האלוהים מנסה ל"פתור הבעיה" באמצעות נערו גיחזי. היא יודעת לפתוח את הפה ושוב נחוש ועוצמתי : "חי ה' וחי נפשך אם אעזבך" עד כי נאמר כי איש האלוהים: "הלך אחריה" הליכה זו מסמלת יותר מכל : שאיש האלוהים הגדול התבטל כליל, להשתרך אחריה של אישה גדולה בתנ"ך [ליצירה]
תגובות