משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
- המ´ הזעירא של "מקדה"
- זיקוקי משפט : [12] ה"שירה"
- אבק של פסח
- גילגולו של ביטוי - הרת עולם
- קול הרחיים ואור הנר
קשור אלי
- [ליצירה] לשחר וליאורה. תודה על התיחסותכם. ליאורה, אינני צעיר . ממרום גילי הדיסוננס התחושתי אוטננטי. [ליצירה]
- [ליצירה] לדוד תודה על תגובתך לגבי הערתך שבסיפא הנושא רחב יריעה ובכל זאת אך בראשי פרקים: לטעמי אברהם בסך הכל נכשל בניסיון העקדה . הביטוי "ירא אלוקים" שהוכתר בו לבסוף מצביע לדעתי דווקא על פחיתות על ענין זה אולי אכתוב בהמשך עוד רשימה באתר ואנסה לתמוך מסקנה זו מהכתוב. אם אברהם אכן היה עומד בניסיון לא מלאך היה מדבר איתו אלא ה' בכבודו ובעצמו וכך כל ההסטוריה שלנו היתה נראית אחרת היתה מתכווצת פלאים כך שמזמן כבר היינו שרויים בימות המשיח [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה , תודה רבה רבה. לבושתי גם האופרציה של ההעתקה נפלאה ממני . אנסה להעזר ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאבי, תודה על תגובתך. מצפה לשירך :"דואט עם אלוקים" [ליצירה]
- [ליצירה] זיו ה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] כבר הכותרת גורמת לבחילה נוראה. לכתחילה נמנעתי מלהכנס ולקרוא . ידעתי כי מידת הכעס שבי תעביר אותי על דעתי ומהר מאד אמצא, כמי שמחרף את אבות אבותיהם הרוחניים של דרדקים אלה, שטופי המח. שאין להם דבר מבינתם שלהם ואין הם אלא מקיאים קלישאותיהם של אנשים קטני מוחין. אנשים שרלטנים, שכל תפארתם בשכתוב ההסטוריה ובשיעבודה לאינטרסים זרים. משהמלאכת התגובה נעשתה כבר, ואולי דיה על ידי התגובות הנפלאות של : לגוד, אמילי ,ליאורה ודב ועוד, הוקל מעט. והגם כשקראתי כל מלה בזעם, שאינו עצור בנחיריים רושפים, שמרתי ביני וביני על איפוק, על שליטה עצמית. עד שהגעתי לתגובתו של השרף . כאן כבר אבדתי את שיווי משקלי הרעוע מימלא. מצאתי עצמי צורח. די די לכו לעזאזל. אל תגעו במשיחיי ........ נבלים ברשות קולמוסכם, עלוב והמשתלח. ליטפתי את עצמי להרגע, לשוב ולדבר שקט וחכם שרף יקר, לא חשוב מה כתבת וכיצד ניסית להצדיק את מה שביקשת להצדיק. אבל ריבונו של עולם, התבונה הינה לדעת מתיי לאחוז בזה ומתי לאחוז בזה. על דברי הבלע המושחתים שכאלה, היה בכלל מקום להתחיל בדברי סנגוריה כל שהם. היית קודם לכל צריך לזעוק ומרה ולקרוא למפופק, הבלתי בשל הזה, לשבת שבעה נקיים ולחזור בו מיד עוד לא ראיתי "כישרון" ממוקד ומשחית שכזה . להשכיל לחלל במחי משפט אחד. גם את ה"שואה" גם את ה"שמחה" וגם את ה"ציונים". זו חרפה שאין עליה כפרה . בכלל, אתה באמת גם מאמין, למה שכתבת אתה, כי הציונים כשודדי ים ממש, עמדו על הפרק, חטפו את הפליטים מנעו מהם להגיע לארץ האבטחה הנלבבת אמריקה , העמיסו אותם על אוניות רעועות והכל להביא אותם אל ארץ "גזירה" .להפוך אותם לבשר תותחים על מזבח מדינת הציונים . די לכם,[ או שמא האסון ש"רב לכם"] בעיניי אמירות מסוג זה, יותר ממגעילות . חדלו לכם, מלחרף מערכות אלוקים חיים. הציונות ומדינת ישראל הם קודש הקודשים של האלוקים שלי ולא רק שלי.זו ההויה הגאולית וזולתה אין ואתם ושכמותכם עושים הכל שהאלוקים שלכם יהא אלוקים אחרים . יקח לנו עוד דורות רבים להתבוסס באימיה הנוראים והבלתי מפוענחים של השואה. וגם אז לא נבין דבר לאשורו. והנה הזדרזתם וקמתם תרבות אנשים חטאים, לעבד בעבורינו את השואה לדלות את מסקנותיה. להפוך את אימיה לבליסתראות הנורות לכיוון אחד - הציונים - כולנו. ואתם במחי קולומוסכם המעוקל, מוסיפים ומשתלחים גם בכל היקר לנו. עצוב ,חבל ובלתי נסלח [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד. מרקחת של יסודות תורניים תוססים. מאתגרים בדמיונם הפורח. נהנתי! [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה היקרה , ראשית ברכות על ספרך. אכן כן אולי ליבי תמים וחובה לפחות לי לנהור אחר מה שכינת "הבנותיו". אך לחלוטין אינני תמים במובן של נאיבי. ואני מתפלא עליך כי בענינים קרדינאליים שכאלה רלוונתי בכלל בעיניך : "מה שיש או אין בשמיים.... בין יומרה ספרותית - לנביא לבב חכמה, אולי יש עוד משהו בעולם הזה. על כל פנים, זה באמת לא חשוב מה יש בשמיים, כשמנסים לתקן עולם הארץ [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף ארצי. תודה על תגובתך ועל הרעיון המשלים . לצערי בגלל לחץ בזמן, את רוב הרשימות, אני מקליד בחטף ובציטוטים מהזכרון בלבד, כך שוודאי בעוד רשימות אני מצטט כנראה, שלא במדויק . על כל פנים הערתך במקום ושוב תודה. הערתך תאפשר לי להתיחס להיבט משלים נוסף. אחד השאלות שהטרידו אותי מדוע אהרון עושה שימוש ב"נזם" במקום ב"עגיל" . ונראה לי שהשימוש כאמור, בא לבטא את הטכניקה של "משיכת זמן" שהרי. "נזם" = "זמן". אהרון ביקש לעבוד על תודעתן של הנשים שיתמהמהו ושמא בינתיים משה יגיע. והנה גם בענין זה הקדימו נעשה לנשמע. ולא ירדו לעומק הדברים. ולא רק זאת ביקש אהרון גם לרמוז ושוב בעיקר לנשים על מקומו האופיני של ה"נזם" - באף. שבמעשיהן גורמות הן גם לחרון אף נורא [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון הגולמי יפה. אך נראה לי כי קיימת חוסר עקיבה והלימה בווריציות השונות אל מול מקבילהן ההסטוריים. וגם השינוי והישום, נראה לי מלאכותי מדיי. אבל משראיתי כי מיחסים בכי ספרותי לרבי עקיבא כיום. לא יכולתי להתאפק ולשרטט בכי היסטורי ריאלי יותר שאני אישית מייחס ולו גם רעיונית לרבי עקיבא . [והוא מבחינה "לקחית" חשוב לא פחות לימינו]. משמתו כל תלמידיו, עמד ובכה עליהם ואמר ווי לי ששניתי להם כי "ואהבת לריעך זה כלל גדול בתורה. ולא שניתי בעבורם,אמיתה של תורה כי הוא: " כל התורה כולה.". שאם כן, וודאי היו נזהרים שבעתיים בכבוד זולתם ולא היתה באה עליהם מגפה משונה זו. שנה טובה [ליצירה]
תגובות