משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ליאורה אני מצטער מדובר כעולה מהכותרת אוסף מקרי ומידי של תגובות שהגבתי בערוץ 7 בניסיון נואש להעביר מסר כי אנו שרויים בתקופה רגישה והרת גורל וכי עלינו לקדש את אחדות כלל ישראל ולא לתת לשום מחלוקת אפילו לא על חבלי מולדת שנאלץ לנטוש לגרום לשסע בעם הזה . לצערי אני חש שהדברים שם נופלים על אוזן ערה לכן אני מנסה לעלותם גם כאן לאויר, כמות שהן תגובות שאינן בבחינת משנה סדורה, והכל בתקוה,שמא המסר בכל זאת יעבור ויתפוש לו שביתה אישית, אנו צועדים לקראת משבר נורא ואני חרד לאחדותו של העם הזה ולגורלה של המדינה שבעיניי אין קדוש ממנה כמות שהיא על הטוב והרע שבה. נושא הגאולה הוא נושא מורכב ולפי השקפתי רוב רובם של רבניננו, אינם מפענחים נכונה את כל מבוכיו של נושא זה. ולכן גם נגזר עלינו לצערי, לחיות בהוויה מבולבלת ומתוסבכת של בוקה ומבולקה. לכן גם תפישתם האופרטיבית והנחייתם את צאן מרעיתם שגוייה ועלולה חלילה להוביל לאסון. כל התגובות הנ"ל ועוד אחרות מובילות לאותו המקום. שבו קיים ניסיון להשיב מענה מפייס ומרסן לכל אותם קיצונים [מגיבים אחרים] המשתלחים בכל דבר ממלכתי שיש . לצערי זה המינימום והדבר היחידי שבכוחי לעשות . היומרה לאחיזתנו בחבלי ארץ ישראל בכל מחיר היא למעשה יציאה כנגד מהלכיה המחושבים והמובנים של ההשגחה בגאולה זו שאנו שרויים בעיצומה. להשקפתי אנו שרויים בתקופת מבחן קשה שנשכיל לעבור אותה בהצלחה רק אם נקדש את עם ישראל ונניח לפי שעה לארץ ישראל ולרצונינו כי כולם יהיו שומרי תורה ומצוות . אין המדובר חלילה בויתור על ערכים אלה . אלה על סדרי עדיפויות והררכיה שונה של שלביה של גאולת הקץ ככזו. תודה על התייחסותך [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף ארצי אני מזהה זעם עצור בשטף הדברים, שכשלעצמם גם הם, לפחות בעיניי, יצירה שראוי להתכבד בה. יחד עם זאת כל גדולינו הראשונים היו רועים ולהיות רועה נאמן זה לדאוג כל הזמן לצאן .- זה נאמנות מוחלטת. אם מותר לבקש ממך, לנסות לרגע, להתנתק מההוויה שהוליכה אותך בכתיבת הדברים ולנסות להשיב לעצמך תשובה לשאלה הבאה. לא מפריע הדבר שהרועה הראשון שקוראים לו במקרה "הבל". לא מבין שבכל זאת, יש שוני בין עיסוקו לעיסוקו של קיין. שאם זה הקדים להקריב מפרי האדמה, אין זאת אומרת שגם הוא צריך למהר להקריב מצאנו שהרי אין דומה "חמלה" זו ל"חמלה" זו ואין דומה "עובד" ל"רועה" שאינו "אובד". ובזה לכאורה מותר ה"רועה". אגב "כישלון זה הוא המשך לשאר הכישלונות האחרים גירוש מגן עדן וכו' ולכך ביקשתי לרמז בין השאר.... ואני יודע, גם אתה תתבלבל מהעובדה, כי בדיעבד ה' שעה למנחתו של הבל. על כן באה רשימה זו להבהיר, כי לא כל מה שהקב"ה התיר בעבורינו "טקטית" בגלל חולשותינו ונסיבות מיוחדות של העת. אלה צריכים גם להיות מהות איסטרטגית שאנו מחוייבים לה כל הדורות. ושאלה אחת לגיטמית עד למאד. אם כך, איפה טעה קין לכתחילה בטרם נגרר לרצח הנורא . הוא טעה בכלל שהתחיל בכל הענין . כשהיה ברור שהבל למעשה יכשל ב"העתקת" מעשהו. ובכך הבל יחל בתקדים של פולחן נפסד שיוביל את כל האנושות ועד קץ הימים, עת שוב הדברים יתוקנו וישובו למכונם. האלוהים לא צריך ולא היה צריך קורבנות . .... ולעתיד אם יהא דבר מה באלה הרי שיהיו הם כאמור אך מן הצומח.... ותודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] לאמלי, תודה על תגובתך. כן, מסכים כי למהות הנפסדת הזו של ה"קורבן", יש עוד שלוחות והסתעפויות מהם נפתלות בכיוונים שהצבעת. ברגע שהאדם ילמד לוותר על הצורך הקיים ל"רצות" תחילה על חשבון עצמו ואחר כך ביתר שאת ובמכפלות על חשבון אחרים, משם לדעתי תתחיל דרכו להרפא [ליצירה]
- [ליצירה] לדוד תודה על תגובתך לגבי הערתך שבסיפא הנושא רחב יריעה ובכל זאת אך בראשי פרקים: לטעמי אברהם בסך הכל נכשל בניסיון העקדה . הביטוי "ירא אלוקים" שהוכתר בו לבסוף מצביע לדעתי דווקא על פחיתות על ענין זה אולי אכתוב בהמשך עוד רשימה באתר ואנסה לתמוך מסקנה זו מהכתוב. אם אברהם אכן היה עומד בניסיון לא מלאך היה מדבר איתו אלא ה' בכבודו ובעצמו וכך כל ההסטוריה שלנו היתה נראית אחרת היתה מתכווצת פלאים כך שמזמן כבר היינו שרויים בימות המשיח [ליצירה]
- [ליצירה] הטפיל הכה שוב ודווקא ביצירה זו, להוכיח כנראה את חיותו כיצור תבוני בועט. ואת רוע זדוניותו הסלקטיבית [ליצירה]
- [ליצירה] יש בך משהו אנושי תמים ושובה לב. אבל בסופו של דבר, אנשים כמוך "יקרצפו" לנו משיח על אף שיכול , שלא לכך הם מתכוונים [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הגעגועים הינם תעתוע אכזר משב רוח נידף של גן עדן אבוד. תמיד תמיד נתגעגע וכשנגיע וננסה לאחוז לממש. הרגע תמיד יברח לנו שוב. ימוג אל הריק הכואב. אל המחוזות האבודים של געגועי האין סוף. [ליצירה]
- [ליצירה] זיו ה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר בהמתנה נמחק ואיננו ! ! ! להלן שיחזורו: בטיילת מול אופק של כיפה מוזבהת והרמון הניצב לתל - פיפיות הרוח שרקה לי בנקב הכובע שיר של רועים פיזזה עדיי במחול של שרפים הלכה עליי בקסם של נביאים כי מהרה, מהרה ארמון על מכונו ישב והיכל ה' לתלפיות [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד. מרקחת של יסודות תורניים תוססים. מאתגרים בדמיונם הפורח. נהנתי! [ליצירה]
תגובות