משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זיו ה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] לאמלי, תודה על תגובתך. כן, מסכים כי למהות הנפסדת הזו של ה"קורבן", יש עוד שלוחות והסתעפויות מהם נפתלות בכיוונים שהצבעת. ברגע שהאדם ילמד לוותר על הצורך הקיים ל"רצות" תחילה על חשבון עצמו ואחר כך ביתר שאת ובמכפלות על חשבון אחרים, משם לדעתי תתחיל דרכו להרפא [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ויפה ואם אפשר להוסיף:"שא את ראש",כפשוט,בא להטיל אחריות מינסטראלית ושילופית על ראשי ישראל במקרה זה על משה ואהרון. הואיל ולגבי קהת מוטלה עליהם משימה הכי רגישה ומסוכנת ולפיכך גם הכתוב מתרה שוב ושוב החש ומיתתם עד כדי חלילה כריתת שבט לכן פתח בהם להדגיש את האחריות השילוחית הגדולה של משה ואהרון לגיבהם. לגבי גרשון האחריות השילחות הייתה פכותה בהרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד. ליוסף ולניצן. רשאים אתם לחלוק עלי אבל אני מבקש להציע לכם "פתיחות" גם לדברים לכאורה "מקוממים". ליוסף אני מציע לך לא להשתמש יותר בקלישאה : "לגלות פנים בתורה שלא כהלכה". מאז שעדת חסידים נבערים , לא שעו לקריאות של "נביאים חילוניים" לנטוש את ערבות אירופה כי כלה ונחרצה בפני הכורת להשמיד מכל והכל . ותחת זו שעו לאדמוריהם להשאר שאננים סביב ה"חצרות". עד כי לבסוף השלים זממו הצורר . בין השאר הרפיון והמיאוס היה, כי אלה החילונייםכופרים שבמקרה הטוב, מגלים פנים בתורה שלא כהלכה וכי לא להם ניתנה הנבואה . אחי, בני, מאז כולנו סובבים בסחרחת של "ליקוי מאורות . מה שגראה לך "מוגזם" היום, מחר מחרתיים יראה לך כל כך ברור, עד כי לא תוכל לסבול את חוסר הפתיחות שאתה מגלה בתגובתך. איך תסביר כי משה עצמו אומר כמעט בנשימה אחת שני דברים : כי העם פרוע כי פרעה אהרון לשמצה וכי ה' התאנף על כן באהרון מאד עד כדי להשמידו. אנא סבר את אוזני ששמעה בסיני מה שאתה שמעת, מה פשר דברים קטגוריים אלו. לענין ה"ערווה" אין זה קלוט מהאויר כאמור העם הפך פרוע כי "פרעה" אהרון והביטוי "פרעה" אולי יזכיר לך את "פרעה" שבמצרים על כל טומאות הערווה שהיו שם והנה אכן העם קמו "לצחק".... אז הנה אחי : "להט הערווה". שכל כך צרם לך לניצן זה שאהרון טעה זה הרי ברור. אם זה הסיכום שלך את חטא העגל, כי אז לצערי נישמת אפה של תורת ישראל פסה ונמודה והתמוססה, בסבך של דמגוגיה מגמתית . לא כך ביקשה תורת ישראל שחטא אהרון בחטא העגל יתפס ויתפרש . התורה ביקשה לומר לנו, כי ילוד אישה הוא ילוד אישה ולא רק שהגדולים שבגדולים טועים, אלא שיש וטעויותיהם הגם שכוונותיהם טובות, יורדים כדי שורש של כפירה. מנהיג שמתעלם מדבר ה' ונוטה ל"התפשר" בו בלחץ העם ונכנע להם כמוהו כ"עושה אלוקים" זה המסר ואל לך להזדעזע.[ראי גם הדחת שאול ....] להוותינו, בהוויתינו דהיום, ולעניות דעתי, גם חלק מגדולי תורה נכשלים באותה המכשלה. לפעמים להפוך אנשים לרובוטים לשלול מהם את הסוברניות הבסיסית שהקב"ה נטע בהם ולו גם, לחשוב גם לבד. כדי הפיכתם לעדר נגרר אשר לא מזיז אבן בלעדי מאמר ה"רב" והנחיות ה"חצר" זה : "לעשות אלוקים" אני מצטער אם פרטטתי על נימים כואבים - אבל זו האמת שלי ולא רק שלי. ואני מאמין שזה רק ענין של זמן שגם האמת שלכם תשתנה [ליצירה]
- [ליצירה] משהו כנראה "משחק" במספרי הצפיה הצמודים ליצירות וכבר לא פעם אחת מאפס אותם תמיד ל - 1. למשהו יש הבנה, או ידיעה, מה זה ועל מה זה [ליצירה]
- [ליצירה] לבא בימים הפיתוח שאתה מעלה אפשרי ונדמה לי גם מוכר אלא שנראה לי כי אין הוא רלוונתי בהקשר בכאן. כשנאמר: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" מתיחסים בפירוש למקום שבעבר לא למקום שבהווה או למקום שבעתיד. מה עוד שמיד בסמוך המקרא מפרש את ארץ היעד [ארץ העתיד] "אל הארץ אשר אראך". כלומר ברור בעליל כי אותה ארץ יעד עתידית אינה בכלל הגדרת "מולדת" לענינינו. יותר מזה יש הרי מדרג ברור מהקל אל הכבד . ארצך זה הארץ העדכנית שאתה מצוי בה [קרי חרן] מולדתך מקום הולדתך [אור כשדים] "בית אביך" זה כבר הוויה הכי אישית והכי אנטימית והיא מן הסתם הקשה ביותר לפרידה. תודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] לכנפי שחר - תודה על התיחסותך. חששתי לרגע שהדברים כלל לא מובנים. והנה שמת לב אפילו לצירוף : "יגיעת המראות", שתוסס בתוכי מאז שעמדת על דעתי - כמשפטן. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] למנחם דוד - תודה על העידוד. [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה . כללת בתגובתך ענינים שונים ונכבדים. אינני בטוח שיש בידי להשיב תשובות מספקות. יחד עם זאת, לפחות לענין העיקרי, חשוב לי להשמיע את דעתי. אותם חרדים שבהם את נפגשת ברחוה והם מסבים פניהם . הם עושים זאת לא בגלל שהם בורחים מהתמודדות של אמת ביצר. גם ! אבל לא בעיקר. הענין הוא מורכב יותר. התורה מלמדת אותנו שבענינים שכאלה. יש לעיניים השפעה אוטומטית על המוח ["אשר אתם זונים אחריהם"] ולכן גם מצינו את הדיבר : "לא תחמוד" במילים אחרות עצם זה שגבר מביט באישה ובפרט באשה שמתהלכת ברחוב בלבוש פרובוקטיבי אם הוא רוצה או לא רוצה ואפילו הוא גם "גבור" המתגבר בד"כ על יצרו משהוא במוח שלו מתרחש בנושא של "חמידה". בכלל חז"ל אף הקדימו להזהירנו: "שאין אפוטרופוס לעריות" ולכן הגדרות לגיבהם חייבות לכלול טווחי בטחון רבים לפיכך אותם החרדים נמנעים מלהקלע לאותו תהליך כמעט אוטומטי שעלול להוביל לפחות להפרת הדיבר: לא תחמוד. מזוית ראיה שכזו, זכותם של כל אותם שומרי המצוות לשמור את עיניהם. אגב אין איש בעולם שיכול לומר אני מסתכל תמיד ואני אף פעם לא חומד. הנכון הוא שאם "שמירת העיניים" כאמור, מלווה בפגיעה של הזולת בכל מיני אופנים שחלקם תיארת את, הרי ששכרם יצא בהיפסדם [ליצירה]
- [ליצירה] לדוד היקר. דבריך המאד מיוחדים שהם יצירה לעצמם משמשים כמיים צוננים על צמא. לפחות הדעת מתיישבת מעט, יש מי אחד לפחות הקורא . תודה לך [ליצירה]
תגובות