[ליצירה]
משורר יקר.
כנראה שגם לסוציאליזים האמיתי, יש מלודיה יחודית משלו. אתה שוב ושוב נכשל באותו העיוורון ההסטורי , שדומה, לא למד דבר וחצי דבר מתהפוכות המאה העשרים.
אתה באדיקות ראויה לציון, מקיא שוב ושוב את תוצריו הנפסדים את אותן הסיסמאות והקלישאות החלולות הנשמעות יפה ברמה ולגופן אין שום תוחלת מעשית.
החברה האנושית , כבר ניסתה הכל. גם את האופציה של מהפכה עממית, הכל שב ומתנפץ בסופו של דבר אל מול יצרו הרע והאפל של האדם.[כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולכן צריך את ה"אלוקים"]
המהפכה הסוציאלית היחידה שנותרה ושאליה צריך להטיף ולהתפלל, היא מהפכת ה"צדקה הגאולית". אותו הסוציאליזים האלוקי לפיו כל בני האדם מתאחדים בסולידריות - ל"אחד", משום שהוא יתברך "אחד" .
אני מניח שדבריי אלה, כ"סינית" באוזניך
[ליצירה]
ליוסף המאסף בכל זאת - הוכחה אחת לפחות. שהרי הציק לי הדבר שפטרתי אותך אך בהצהרה כללית.
לתורה דרכים משלה לפעמים לחזק דברים.
במקרה זה, בגלל מהותו וחשיבותו של הנושא, הקדימה התורה להדגיש בתחילתו על המהות, שהשתנתה בסופו.
במה הדברים אמורים פרשיית שכם בתורה פותחת בכך ש:
"ויבא יעקב שלם עיר שכם". מדוע צריכה היתה התורה להקדים לנו כי דווקא בביאתו של יעקב לשכם היה "שלם".
האין זאת כדי שניווכח כי כשיצא ממנה כבר היה הרבה פחות מ"שלם". האין זאת כדי שניתן את המשמעות האמורה לתגובת ה' על המעשה ובעיקר ניתן את מלוא המשמעות לצורך של יעקב להיטהר הוא ובני ביתו. וכאמור לעלות שוב לנקודת ההתחלה ל"בית אל" על מנת לשוב ממנה אחר ושונה "שלם" כפי שהגיע לשכם בטרם אותה הזוועה.
[ליצירה]
בס"ד.
דרשה מקיפה ויפה. לענין השם "צלופחד" , היה זה לכאורה ה"פחד" שלו עצמו וראי גם מדרש השמות של בנותיו ברשימה שפורסמה באתר זה ביום 20/7/08, תחת הכותרת : "צלופחד ובנותיו"
[ליצירה]
אכן, הגעגועים הינם תעתוע אכזר
משב רוח נידף
של גן עדן אבוד.
תמיד תמיד נתגעגע
וכשנגיע וננסה לאחוז לממש.
הרגע תמיד יברח לנו שוב.
ימוג אל הריק הכואב.
אל המחוזות האבודים
של געגועי האין סוף.
[ליצירה]
לש.ר.ף צר לי שנתפשת ל"שולי" הדברים.
וגם לגבי אותם הדברים, נראה לי שנסחפת
למה דמגוגיה?
אין רבנים שדוגלים בהחנקת כל ניצנים של אמת אחרת.
אין רבנים כאלה שיש להם חסידים שוטים, שלוקחים לא פעם את הדין לידיהם.
אין חסידים שוטים שמתדרדרים גם למעשים נוראים - רוע נתעב לשמו.
והלא לכך, יש לכאורה אין ספור דוגמאות ואני מקווה שלא תאלץ אותי להזכיר לך.
על כל פנים. כך הנביא מנבא: "וסר מרע משתולל" ומשהתחלתי לפרש את הרישא [ותהי האמת נעדרת] חייב הייתי גם לצקת את התוכן הרלוונתי מבחינתי גם לסיפא האמורה
וגם אם זה לא נראה לך, מה בין זה לדמגוגיה
אבל חבל שלא התיחסת לעיקר : לרישא, שבו המושג : "אמת נעדרת " מתפרשת כאמת חדשה המשוועת לקיים את חיותה ואשר נקטעת ונחנקת באיבה משום שיש "קבלנים" של אמת ארכאית ולא רלוונתית שבידם מעדר המונף תדיר, ל"נקש"
כל ניצנים של אמת אחרת
עד כי לא מתקיים :
"אמת מארץ תצמח"
תגובות