משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לשרף אם מותר להמשיך את הנקודה החשובה שאתה מעלה. יציאה מן העולם [ גם מהעלם], מעמידה את האדם בנקודת אחיזה יומרנית ובלתי אפשרית [ אלוקית]. הישות היחידה שיכולה לפעול מחוץ לעולם וגם מחוץ להעלם [הניסתרות לה' אלוקינו], הינה ההשגחה האלוקית. אדם שמתבוסס בשלוש אלה כאחד, מעמיד עצמו במרחב בלתי אפשרי , חונק ומכלה כמו היה מחוץ לאטמוספירה. אשר על כן, לעולם אדם שלוקה בצירוף שלוש אלה - כאחד , אינו יכול להיות מושא או מקור "להתפתחות והתעלות". הנכון הוא כי כל יסוד בנפרד ואולי אפילו שניים כאחד, במינונים נמוכים ובנקודות זמן מוגדרות, יכולות אכן לשמש כ"מנוף". תודה על התגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד, תודה ! ביחס לשורות אין לי הסבר חכם. כך יצא לי. ביחס לעורבים, יכול שהסיפור הבא, ישמע לך מגוחך. יש לי יחס מיוחד אליהם אל העורבים [מאז נצטוו אלה לכלכל בלחם ובשר את הנביא.]. מצד אחר, אני גם אספן בלתי נלאה של גרוטאות אשר מהם אני מנסה ליצור ולקומם "בריאות" חדשות. כך שמזה זמן רב, בניתי מהם עבור העורבים שובך בקצה החצר ואני מדי פעם משיב להם "על טובתם" ההיא.... בלחם ומיים..... והוא, אותו השובך מכונה בפי : "פונדק העורבים" [ליצירה]
- [ליצירה] טעות בשם היוצר בס"ד. מביך, מביך , מביך השיר נכתב על ידי ,ושולח על ידי , והנה נמצא לו "יוצר" אחר . בתקווה לתיקון מהיר של המערכת. - משה אהרון. [ליצירה]
- [ליצירה] ליוסף המאסף בכל זאת - הוכחה אחת לפחות. שהרי הציק לי הדבר שפטרתי אותך אך בהצהרה כללית. לתורה דרכים משלה לפעמים לחזק דברים. במקרה זה, בגלל מהותו וחשיבותו של הנושא, הקדימה התורה להדגיש בתחילתו על המהות, שהשתנתה בסופו. במה הדברים אמורים פרשיית שכם בתורה פותחת בכך ש: "ויבא יעקב שלם עיר שכם". מדוע צריכה היתה התורה להקדים לנו כי דווקא בביאתו של יעקב לשכם היה "שלם". האין זאת כדי שניווכח כי כשיצא ממנה כבר היה הרבה פחות מ"שלם". האין זאת כדי שניתן את המשמעות האמורה לתגובת ה' על המעשה ובעיקר ניתן את מלוא המשמעות לצורך של יעקב להיטהר הוא ובני ביתו. וכאמור לעלות שוב לנקודת ההתחלה ל"בית אל" על מנת לשוב ממנה אחר ושונה "שלם" כפי שהגיע לשכם בטרם אותה הזוועה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הגעגועים הינם תעתוע אכזר משב רוח נידף של גן עדן אבוד. תמיד תמיד נתגעגע וכשנגיע וננסה לאחוז לממש. הרגע תמיד יברח לנו שוב. ימוג אל הריק הכואב. אל המחוזות האבודים של געגועי האין סוף. [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד, תודה מקרב לב [ליצירה]
- [ליצירה] לזיווה תודה על תגובתך. ואולי שטוב שהערת. אין כל סתירה בין מה שכתבת לבין מה שנכתב ברשימתי. אני אגב מסכים עם כל מילה שכתבת הטרגדיה של האנושות שכמעט בכל הדתות חלה מוטציה שבני האדם הפכו עצמם לזרועו הארוכה של אלוהים להכניע את האחרים ולכלותם במונחים של רשימתינו: מנצלים את אפקט הכח של ה"צלם" לרעה וכלפי חוץ ובכלל אין בידם את המשך המשוואה : את האלוהים לעניות דעתי שונים הדברים ברשימה שנכתבה . ראשית תפילה שלגביה נכתב כאן היא אך תפילה ביחס למתפלל עצמו ואך למלא חסרונו לטובה. ושנית וזה העיקר הנוסחה של תעצומות ש"בצלם אלוהים" כאמור לעולם איננה יכולה לפעול או להיותה רלוונתית כנגד :"צלם אלוהים" אחר. הכח הטמיר כאמור המצויין ברשימה הוא אך במסגרת האינטימית של "הצלם" היחיד אל מול אלוהיו ולגבי עצמו בלבד. הא ותו לא. יבלו שפתיו של מי המתפלל להרוג את האחר. ואם הוא עושה כן אין הוא פועל בתוכן החיובי של "הצלם" וגם מנגד לעולם אין בידו המשך המשוואה כאמור. אין למולו את ה"אלוהים". לסיכום : הדברים שנאמרו כאן ברשימה זו הינם אך בבין האדם לעצמו בבוקשולהטיב עם עצמו. וכי אז הכוונה היא כי בעבור עצמו הוא צריך להרגיש אופרטיבית כמו אלוהים על מנת שגם האלוהים יצטרף אליו ושוב תודה לך יתכן כי ההבהרה שבכאן חיונית הייתה על מנת שלא תתגנב שום מחשבה נואלתבלב מי כי בכלל וחלילה יש הווא אמינא לומר כי האדם יכול לחוש כאלוהים להזיק לאחר [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, תודה - ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] כבר הכותרת גורמת לבחילה נוראה. לכתחילה נמנעתי מלהכנס ולקרוא . ידעתי כי מידת הכעס שבי תעביר אותי על דעתי ומהר מאד אמצא, כמי שמחרף את אבות אבותיהם הרוחניים של דרדקים אלה, שטופי המח. שאין להם דבר מבינתם שלהם ואין הם אלא מקיאים קלישאותיהם של אנשים קטני מוחין. אנשים שרלטנים, שכל תפארתם בשכתוב ההסטוריה ובשיעבודה לאינטרסים זרים. משהמלאכת התגובה נעשתה כבר, ואולי דיה על ידי התגובות הנפלאות של : לגוד, אמילי ,ליאורה ודב ועוד, הוקל מעט. והגם כשקראתי כל מלה בזעם, שאינו עצור בנחיריים רושפים, שמרתי ביני וביני על איפוק, על שליטה עצמית. עד שהגעתי לתגובתו של השרף . כאן כבר אבדתי את שיווי משקלי הרעוע מימלא. מצאתי עצמי צורח. די די לכו לעזאזל. אל תגעו במשיחיי ........ נבלים ברשות קולמוסכם, עלוב והמשתלח. ליטפתי את עצמי להרגע, לשוב ולדבר שקט וחכם שרף יקר, לא חשוב מה כתבת וכיצד ניסית להצדיק את מה שביקשת להצדיק. אבל ריבונו של עולם, התבונה הינה לדעת מתיי לאחוז בזה ומתי לאחוז בזה. על דברי הבלע המושחתים שכאלה, היה בכלל מקום להתחיל בדברי סנגוריה כל שהם. היית קודם לכל צריך לזעוק ומרה ולקרוא למפופק, הבלתי בשל הזה, לשבת שבעה נקיים ולחזור בו מיד עוד לא ראיתי "כישרון" ממוקד ומשחית שכזה . להשכיל לחלל במחי משפט אחד. גם את ה"שואה" גם את ה"שמחה" וגם את ה"ציונים". זו חרפה שאין עליה כפרה . בכלל, אתה באמת גם מאמין, למה שכתבת אתה, כי הציונים כשודדי ים ממש, עמדו על הפרק, חטפו את הפליטים מנעו מהם להגיע לארץ האבטחה הנלבבת אמריקה , העמיסו אותם על אוניות רעועות והכל להביא אותם אל ארץ "גזירה" .להפוך אותם לבשר תותחים על מזבח מדינת הציונים . די לכם,[ או שמא האסון ש"רב לכם"] בעיניי אמירות מסוג זה, יותר ממגעילות . חדלו לכם, מלחרף מערכות אלוקים חיים. הציונות ומדינת ישראל הם קודש הקודשים של האלוקים שלי ולא רק שלי.זו ההויה הגאולית וזולתה אין ואתם ושכמותכם עושים הכל שהאלוקים שלכם יהא אלוקים אחרים . יקח לנו עוד דורות רבים להתבוסס באימיה הנוראים והבלתי מפוענחים של השואה. וגם אז לא נבין דבר לאשורו. והנה הזדרזתם וקמתם תרבות אנשים חטאים, לעבד בעבורינו את השואה לדלות את מסקנותיה. להפוך את אימיה לבליסתראות הנורות לכיוון אחד - הציונים - כולנו. ואתם במחי קולומוסכם המעוקל, מוסיפים ומשתלחים גם בכל היקר לנו. עצוב ,חבל ובלתי נסלח [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה , תודה רבה רבה. לבושתי גם האופרציה של ההעתקה נפלאה ממני . אנסה להעזר ושוב תודה. [ליצירה]
תגובות