משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לאמילי תודה. באתר כיפה, מצויה דרשה אורקולית של כב' הרב דרוקמן תחת הכותרת : "זאת חוקת הפרה" מעניין אם תקראי שם את תגובתי שבתורף , יהיה בכך כדי ליתן מענה כל שהוא לתמיהתך. שכשלעצמה שהינה מובנת עד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד. מקווה שהפעם משכנע בס"ד. אני מקווה שהדברים הפעם משכנעים יותר . ראשית לבקשתך להלן הפסוק בחומש דברים ט'[20]: "ובאהרון התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרון בעת ההיא". הביטוי : "התאנף מאד" אנינו קל -כלל ועיקר. רק לסבר את האוזן כשמשה מתאר את כעסו של הקב"ה כלפיו אותו הכעס שהוביל לגזרה של אי הכניסה לארץ הוא משתמש אך בביטוי "התאנף". ולא די בכך, מיד אף עדן את הדברים באותה הנסיבה המקלה לאמור : "התאנף בי על דבריכם". אז איך נהין , לפחות מהבחינה הרעיונית להמשיך ולעצום עיניים ול"איין" בק"נ טעמים ותירוצים את אותו "גזר הדין" אשר בוטל רק בגלל תפילתו האולטמטיבית של משה. אין זאת אומרת שמשה לא עשה שימוש בכל אותן נסיבות מקילות שהעלתם בתגובותיכם. אך גם עצם ההתעלמות של הקב"ה , בכך שרק בדיעבד משה מזכיר זאת, היא גם הנותנת לכאורה, כי כעסו של הקב"ה בבחינת "התאנף מאד", היה כל כך רציני. שעם כל הכבוד אי אפשר להתעלם ממנו.[כדי הטיעון שרק עם ישראל נענש...] הקשר שבין ה"זהב" כמייצג את פסגת החומר ובין אלוקים" המייצג את פסגת הרוח, הוא לכאורה ברור למדי. מדובר במתח מובנה של תנגודת. לכן הקב"ה ציווה : "לא תעשון עימדי אלוהי כסף ואלוהי זהב". יותר משכיוון לאותם דורות לענין הצלמים מכסף וזהב כיוון לימינו אלה , שלא להגרר לגרוע מכל שבשאיפת החומר עדי שיאה [התשוקה לזהב בכל מחיר] אנו שומטים מידינו את ה"אלוקות" ואוחזים באותם אלוקים אחרים המגולמים במיטב החומר : "הזהב". זה מה שקורה לדתות מושחתות . וזה למרבה הצער, הסכנה הרובצת לפתחינו . שהרי כל מי שנסחף אחר תאוות הבצע והממון לא רק שזונח הוא אלוקים חיים, אלא שעובד הוא אלוקים אחרים שעשה במו ידיו [ליצירה]
- [ליצירה] ליוסף המאסף - מתנצל ! למרות שחתמתי את תגובתי האחרונה בהבטחה כי מבחנתי סוף לויכוח, באשר הוא לכאורה, מוצה. בכל זאת, למקרא תגובתך האחרונה, כל נימיי מזדעקים. מתגובתך למדתי כי כנראה שלא ברצותי פגעתי בך אישית או לפחות כך או אחרת, נפגעת מנימת הדברים . אני מתנצל! שום דבר בי ובהגיי, אינו כדאי, כדי כך, שיהודי כמוך יפגע. ובשביל ל"שלם" במטבע של ערך[ לפחות לפי יומרתי ] . הנביא לא בכדי סמך "אמת" ל"שלום" משום שביקש לומר כי דווקא לעתיד הזה, שבו כולנו שואפים לשלום, אין לו לזה תוחלת, בלוא זיקוק האמת תחילה. לכן, גם הקדים אמת לשלום. ועל ענין "אהבו", משום שמדובר ב"אוטופיה" יחסית ניצטוינו תדיר לפחות רגשית להיות חדורים בה באהבה לשניים אלה.[בבחינת : "והשבות אל לבבך"] ועתה אולי יובן כי "מלחמתו" ואתגריו של עידן זה, בדרך לשאיפתו לשלום, לא תצלח לכאורה, בלוא ויכוחים מעין אלה בניסיון לצרף את ה"אמת". והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אהובה על תגובתך. אני מאמין כי בידינו הדבר ומוטלת עלינו החובה כולנו להמשיך ו"לטפטף" ללא הרף. ואשריך גם את על כתיבתך [ליצירה]
- [ליצירה] למסר כפול תודה על תגובתך. הדברים שהוספת מאלפים והם ידועים לי זה מכבר . אבל טוב לדעת שיש עוד מי החושב על העורבים כמוני. בקשר לעצתך "לעקוב אחריהם". מציע לך לקרוא סיפור לילדים שנכתב באתר זה תחת הכותרת: "שובךתול" +שובך שובךתול ב' +שובךתול ג' תודה משה [ליצירה]
- [ליצירה] דוד נהנתי שוב לקרא אותך, השילוב שאתה מפגין: דברי תורה יפים עם נועם שיח, הוא שילוב משובב . על אף זאת, יש ביננו עדיין הבדלי גישה ואיך כתבת טוב שכך, שהרי הכל אצבע אלוקים והכל מאורו - אור האין סוף. שוב תודה לך על התייחסותך והדברים המשובבים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד. מרקחת של יסודות תורניים תוססים. מאתגרים בדמיונם הפורח. נהנתי! [ליצירה]
- [ליצירה] לדוד היקר תגובתך היפה היא כבר יצירה מכובדת לעצמה. הייתי בחדווה רבה מתייחס לכל הנקודות שהעלת אך אסתפק בשניים המחדדות יפה, לטעמי את הבדלי הגישה בינינו. כל הפואנטה או שמא הרבותא של הרשימה שכתבתי זה בדיוק ההפך מהגישה והמקום שאתה מוביל אליהם. הביטוי : "עולמך תראה בחייך" בא לטעמי לחדד את שאמרתי כי אין לו לאדם בהתנהגותו בעולם הזה אלא העולם הזה וזה מבחינתו צריך אופרטיבית ואני מדגיש אופרטיבית להיות להראות כל עולמו, מבלי לנסות לחבר אליו שובל של "עולם" נוסף - עלום במילים אחרות אימרה זו של חז"ל ואולי בעקיפין דווקא מחזקת לכאורה את גישתי כאמור. כך גם גישתך כי משום שמקובל עלינו כי המושג "עולם" בא משורש "עלם" - העלם. גם כך לגבי העולם הבא. ובדיוק לנקודה הלזו אני מתנגד. אין בכלל כל קורולציה בין שני סוגי ה"העלמים". אין ולא יתכן בכלל אף לוגית לעשות שימוש מקביל לגבי ההעלם של שני המהויות כאמור. יותר מזה, להשקפתי הביטוי עולם בא גם לבטא את העובדה כי הוא יתנהל על ידי ההשגחה בהעלם כלומר לעולם הקב"ה בעולם הזה יהיה בנוכחות של העלם. והנה לאחר המיתה לכאורה דבר זה משתנה. הניצוץ חוזר לכאורה למקורו. אז כיצד אותו המושג שביטא במהות פיזית המוכרת לנו העלם של ההשגחה, יכול שיהא ישים ורלוונתי לאותו השינוי המדהים שרחוק רחוק מהשגתינו ובכלל במצבי "צבירה" או קיום, בלתי נתפשים עתה בחושינו שלנו אגב, אשמח אם תוכל להראות לי אסמכתא בנביאים או בכתובים הסותרת את גישתי הנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] לזיווה תודה על תגובתך. ואולי שטוב שהערת. אין כל סתירה בין מה שכתבת לבין מה שנכתב ברשימתי. אני אגב מסכים עם כל מילה שכתבת הטרגדיה של האנושות שכמעט בכל הדתות חלה מוטציה שבני האדם הפכו עצמם לזרועו הארוכה של אלוהים להכניע את האחרים ולכלותם במונחים של רשימתינו: מנצלים את אפקט הכח של ה"צלם" לרעה וכלפי חוץ ובכלל אין בידם את המשך המשוואה : את האלוהים לעניות דעתי שונים הדברים ברשימה שנכתבה . ראשית תפילה שלגביה נכתב כאן היא אך תפילה ביחס למתפלל עצמו ואך למלא חסרונו לטובה. ושנית וזה העיקר הנוסחה של תעצומות ש"בצלם אלוהים" כאמור לעולם איננה יכולה לפעול או להיותה רלוונתית כנגד :"צלם אלוהים" אחר. הכח הטמיר כאמור המצויין ברשימה הוא אך במסגרת האינטימית של "הצלם" היחיד אל מול אלוהיו ולגבי עצמו בלבד. הא ותו לא. יבלו שפתיו של מי המתפלל להרוג את האחר. ואם הוא עושה כן אין הוא פועל בתוכן החיובי של "הצלם" וגם מנגד לעולם אין בידו המשך המשוואה כאמור. אין למולו את ה"אלוהים". לסיכום : הדברים שנאמרו כאן ברשימה זו הינם אך בבין האדם לעצמו בבוקשולהטיב עם עצמו. וכי אז הכוונה היא כי בעבור עצמו הוא צריך להרגיש אופרטיבית כמו אלוהים על מנת שגם האלוהים יצטרף אליו ושוב תודה לך יתכן כי ההבהרה שבכאן חיונית הייתה על מנת שלא תתגנב שום מחשבה נואלתבלב מי כי בכלל וחלילה יש הווא אמינא לומר כי האדם יכול לחוש כאלוהים להזיק לאחר [ליצירה]
- [ליצירה] לאמילי תודה ! [ליצירה]
תגובות