אל יום – העצמאות,
בתקוַות שחרור!
נכה הולמן,
על צוררות אימפריאליסטית.
נשמיט מעלינו,
עול – עבדות!
לעבר חירות אמיתית,
נרחיק בדרך קומוניסטית!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- האם העשירים הם בעלי רגשות?
- עושרם של האדונים יהיה לשללנו!
- עננים, צחור - כֶנֶף
- בהררי לובן, התקווה
- !לכל אחד - החינוך
קשור אלי
- [ליצירה] ירושלמי אינו מפחד מהשב"כ אינו חרד, אי שם בסוכה של אברהם ואיסמעיל הוא עובד מסור ודי פעיל. שוטף ת'כלים, מגיש ארוחות מקבל טיפים -לא רק בשמחות. חוטף מחמאה מהבוס אפילו אם ישבור כוס. [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלמי לא מפחד מדרך ארוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] נרחיק בדרך קומוניסטית - זה לא על כביש שש לכיוון מחלף חורשים? [ליצירה]
- [ליצירה] ואגב, איפה אתה חוגג את יום הנאכבה? [ליצירה]
- [ליצירה] מביט מביט מהצד אתה תותח , באמת נשמע כמו ערבי פלסטינאצי הירושלמי הזה . [ליצירה]
- [ליצירה] צוררות אימפריאלסיטיות הלא אלו המדינות הערביות הלאומניות בעלות הכבוד העצמי המזוייף [ליצירה]
- [ליצירה] תגיד נתקעה לך המקלדת על ה-! או משהו כזה? בכל היצירות שלך זה חוזר על עצמו וזה מאבד את כל המיוחדות כבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אלה = אלא [ליצירה]
- [ליצירה] לרן לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי פעלים חדשים ושאר ירקות ראשית, אני דורש את יתנצלותך על כך, שכינית אותי עולה חדש. דבר שני, בשירה, זה מתייחס קודם כל, לאלה מאיתנו יודעי ח"ן בכתיבת שירים הראויים לשמם, מותר ואף רצוי לשנות מילים . הרי רוב גדולי משורריה של השירה העברית, נוהגים כך. וכך גם אנוכי. ומעתה, אני מבקש פעם נוספת, להתנצל בפניי על הכינוי המעליב הזה של עולה חדש, לאדם שנמצא המון שנים בארץ, ושנחשב לבין עמודי התווך של השירה העברית המהפכנית. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התקפתך על מאמרי לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות. לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] לכנפי שחר כפי שהדבר כבר קרה לי כמה פעמים, גם הפעם, יצירתי פורסמה בשירה בטעות. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי סלון מזל בסלון מזל, לא יצא לי להיות ביום העצמאות, אולם, יום קודם לכן, בערב יום הזיכרון, הייתי בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי במועדון הגדה השמאלית בתל - אביב, שהייתי בין מארגניו; ושם, אכן קראתי משיריי לזכר קורבנות משני הצדדים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי "גירוש היהודים" תראה, יש הבדל, בין גירוש האוכלוסיה הערבית של הארץ ב-48, שחייתה בארץ מאות רבות של שנים ברציפות, ושהיה לה קשר שורשי אל האדמה הזאת, ובין פינוי התנחלויות, אשר הוקמו בדרך של כיבוש והפקעת אדמות בידי השלטון הישראלי. [ליצירה]
- [ליצירה] בלכר בדרכו אחורה! מי שהלך וממשיך בהליכה אחורה, זה רק אתה! כל הימין, לימי חושך ושואה רוצה להחזיר את ארצנו, אך הקומוניסטים, ימנעו זאת בתנופה. בוש והיכלם לך, אחד משת"ף של הטרור האיסלמי! האיחוד הלאומי והחמאס, הם אחים. עוד יבוא יום, כאשר תעמדו אתה וליברמן, למשפט נירנברג ובסוף כל כבודכם תאבדו! [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר מותר, לפחות, כאשר צרכי חריזה דורשים זאת, להמיר זכר בנקבה ולהיפך. [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה השיר למרבה דאבונך, מכוון לא לערבים, אלא למדינת ישראל, דווקא, אשר במסווה פטריוטיזם מדומה, ממשיכה בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובדיכוי האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית. [ליצירה]
תגובות