[ליצירה]
בס"ד
קודם כל, מעצם היותך את, מי שלא תהיי, את כבר לא כלום, אלא משהו.
מלבד זאת, הנושא כ"כ מוכר לי. הרצון הגדול להיות יותר, והאכזבה הגדולה כשזה לא קורה.
זה דורש המון עבודה עצמית, השקעה והתמדה, נכון. אבל צריך לזכור שאת מי שאת- ולקבל את זה באהבה. מישהו אחר- יותר חכם, יותר יפה, לא תוכלי להיות. אף על פי כן- סביר להניח שאת הפוטנציאל האישי שלך עדיין לא מימשת עד סופו, אחרת לא היית כאן. אז תני לעולם את כל מה ש-א-ת,וזה יהיה הדבר הטוב ביותר לעשות.
כמו שאמר רבי זושא:"בעולם הבא לא ישאלוני"זושא, מדוע לא היית משה רבינו?" אלא ישאלוני:"זושא, מדוע לא היית זושא?"