אהבתי מאד (:
תאיר - אבל זה כל הקטע, ההשוואה..
זה ממש מקסים!!!
וכמובן באיכות טובה יותר זה היה יותר יפה אבל זו לא אשמתך... P:
אה ועוד דבר אחרון - צריך להרוות את הצבעים בדחיפות.. תיקון קטנטן בפוטושופ וזה מסודר... אם תסכימי...
[ליצירה]
אהבתי מאד (:
תאיר - אבל זה כל הקטע, ההשוואה..
זה ממש מקסים!!!
וכמובן באיכות טובה יותר זה היה יותר יפה אבל זו לא אשמתך... P:
אה ועוד דבר אחרון - צריך להרוות את הצבעים בדחיפות.. תיקון קטנטן בפוטושופ וזה מסודר... אם תסכימי...
[ליצירה]
הכתיבה טובה, ואפילו מאד.
אולם, סוד השיר הוא בצמצום. ככל שתחזור פחות על שורה, היא תקבל את מלוא העוצמה. נסה לראות איך נראה השיר כאשר אתה דוחס אותו למינימום. להרגשתי זה רק ייטיב איתו.
[ליצירה]
ושכחתי גם להגיד שאני אוהבת את השפה למרות התנודות במשלב (אני מניחה שזה קורה, כשאתה מסתכל אחורה על הילדות וחושב במילים של גדול אבל זוכר גם איך חשבת כשהיית קטן, אז אולי דווקא בגללם)
ואת הדמויות של ההורים, שהן אמינות באופן נדיר.
קצת הפריעו לי הדמויות הסטריאוטיפיות של המורה המושלמת והאחות המעצבנת, אבל אולי זו גם נגזרת של חשיבה של ילד קטן...
[ליצירה]
נקודה אחת שלא הבנתי: למה אתה מציין אם מפלת היטלר כדבר חיובי? מה , היטלר לא תרם לפיתוח גרמניה? היטלר, אדם שלא היתה לא שום הכשרה אקדמית ועוד פחות מכך, הצליח להנהיג מדינה מן הנחשלות ביותר בעולם בתקופתו, ותוך מספר שנים, להפוך אותה למעצמת-על בקנה-מידה עולמי.
נכון, היטלר עשה שגיאות. נכון שהוא לא הצליח להגשים את כל תכניותיו הגדולות למען האומה הגרמנית, אך יחד עם זאת, הוא הצליח להקים צבא הדואג להתרחבותה של גרמניה ולהרים את המוראל של תושביה בני הלאום הגרמני.
מה, בעצם, היה רע כל כך בגרמניה ההיטלראית? מה הגדולה של סטאלין בכך שנלחם בה?
(דרך אגב, חבר'ה, תקראו בעיון את הדברים ששמואל מפרט כטעויות של סטאלין (תמיכה בציונות) ושל סדאם (מתקפה על איראן). התגעגעתי לשמואל שלנו..)
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה! ואפילו מאד!
לי זה הזכיר את מלך האריות.. וההבעה, אם כבר מדברים, דומה להבעה של הצבועים..
[ליצירה]
בקרוב עולה קישור בפורום, אני מניחה.
ותיקון קטן - דוקא בעידן הפוסט מודרני מתחיל עכשיו נסיון של האמנים להחזיר את האמנות אל הקהל. האמנות המודרנית הא הבעיה.
ודווקא יש המון יצירות מודרניות שמסתכלים עליהם ואומרים: בוא נסתכל בשם ואז נראה מה האמן המסכן רצה מחיינו, ואז כתוב, במקרה הטוב, "בית לחם" (מטר וחצי על שני מטר של בד עם כמה קשקושים בשחור), במקרה הרע, "קומפוזיציה אופקית" (קשקושים צבעוניים באורך של 3 מ' על 10 ס"מ) ובמקרה הגרוע והנפוץ ביותר, "ללא כותרת". (כל מיני דברים שלאמן לא התחשק לכנות אותם בשמם: קשקושים)
[ליצירה]
כאלה סיפורים אני אוהבת.
אבל חבל לי שהשארת את שניהם שטוחים. מה דעתך להוסיף יותר צבע לשני חלקי הפאזל המקסים שהרכבת פה? לתת יותר אופי לשניהם, יותר רקע, להרחיב ולעבות את הסיפור עצמו. הוא יכול לקחת יותר זמן, או להתחיל יותר מוקדם...תני לנו יותר!:-)
תגובות