אהבתי מאד (:
תאיר - אבל זה כל הקטע, ההשוואה..
זה ממש מקסים!!!
וכמובן באיכות טובה יותר זה היה יותר יפה אבל זו לא אשמתך... P:
אה ועוד דבר אחרון - צריך להרוות את הצבעים בדחיפות.. תיקון קטנטן בפוטושופ וזה מסודר... אם תסכימי...
[ליצירה]
אהבתי מאד (:
תאיר - אבל זה כל הקטע, ההשוואה..
זה ממש מקסים!!!
וכמובן באיכות טובה יותר זה היה יותר יפה אבל זו לא אשמתך... P:
אה ועוד דבר אחרון - צריך להרוות את הצבעים בדחיפות.. תיקון קטנטן בפוטושופ וזה מסודר... אם תסכימי...
[ליצירה]
אוקי, עכשיו ביתר פירוט:
אל ראש צוקים ניכר מבט, - לדעתי המילה "נישא" מתאימה יותר מ"ניכר".
צלול כמעיין.
בערב זך, כדמות מלאך,
שכן בצל ענן.
ירד כוכב, אפוף כעב,-צ"ל "אפוף בעב" - הלא כן?
עטף מאור ליבי,
טרם סתיו, בנחל כזב,-"נחל כזב" - משחק יפה. ואהבתי גם את החריזה הפנימית של השורה, שמוסיפה המון.
עוד בכי, תמרורים.
לעת זריחה, על שביל בריחה,
אלחש סודות הלב,
אזיל דמעה, אקשיב כמעה,-צ"ל "קמעה".
ללב אבוד, כואב. - בגדול - חריזה של "לב" עם "כואב" היא כבר משומשת עד לזרא.
זה שיר אווירה יפה. אם אתה רוצה לבטא רגש - אז עדיף היה לפתח את השיר הזה, לתת יותר מקום לאישי שלך.
:-)
[ליצירה]
הו, לשיר הזה חיכיתי.
קודם כל: כתיבה שובת לב. היומיומיות הכי רחוקה מבנאליות שאפשר, והרגישות, והאהבה לאנושיות שנושבת מהשיר הזה - פשוט מקסים.
ורק - לשם מה נצרכת הפסיחה לפני "ראווה"?
[ליצירה]
ועכשיו באמת הותרת אותי בלי מילים.
שתי הפסקאות האחרונות, והשורה האחרונה.. וזהו. מהמם, במובן המלא של המילה.
[ליצירה]
[ליצירה]
למיטב זכרוני קומוניזם ולאומיות לא הולכים ביחד, תקן אותי אם אני טועה... (כן, כן, אתה כן סכיזופרן.אתה לא יכול לקרוא לאחדות כל העמים ובה בעת להטיף למעין "תורת גזע" חדשה לפיה העם הרוסי הוא העם הנבחר..)
[ליצירה]
איזה יפה! באיזו שעה צילמת? (זה עושה הרגשה של זריחה מוקדמת)
אם כי קצת חשוך מדי לטעמי.
דמינתי את כנרת של רחל יותר צבעונית ו.. שמחה.
זאת אומרת שקטה, אבל לא קודרת.
תגובות