צר לי אני אני לא ראיתי כאן שום דבר חזק או עוצמתי אלא רק משפט מלאה שנאה בשורה האחרונה, זאת שבסוגריים. לא יודע מה רצית לומר באמת, אבל פער הדורות עליו את מדברת הוא פער הבורות של דעות אנשים ובזה לא נגעת ובכך פוספסה המטרה.
חן
מקסים.
לא מסכים עם אף מילה שכתב "חן לב" בתגובתו.
מה שיפה כאן בעיני, זה שהמשפט כשלעצמו הוא סתמי, ורק כאשר מצרפים אליו את המשפט שבסוגריים, פתאום, בבת אחת, הוא מתמלא במשמעות טעונה שעולמות שלמים וכל כך שונים זה מזה - תלויים בה.
חכמת חיים.
אהדתי.
תודה רבה.
נראה לי שהאמא הזו והאמא שלמעלה הן אותה אחת. רק שזו שלך לא מודעת לאמירה שלה.
אפשר להגיד את זה כך - ברח מלבנון ותמות בעד ארצנו אח"כ, בכפליים...
אבל בתכל'ס, מה, כל קשה לכם עם המשפט הזה? אני בטוח שמעורבת בו רוח שטות קלה..
בכל מקרה , אהבתי
אני רואה שהסכמה מבחינה פוליטית אין בנינו,
אבל הטקסט שלך הוא חזק ביותר.
אני לא יכולה לומר ששינית את דעתי הפוליטית (בכל זאת, דעה שנבנית כבר 17 שנה) אבל עשית לי משהו.
[ליצירה]
שמאל או ימין
צר לי אני אני לא ראיתי כאן שום דבר חזק או עוצמתי אלא רק משפט מלאה שנאה בשורה האחרונה, זאת שבסוגריים. לא יודע מה רצית לומר באמת, אבל פער הדורות עליו את מדברת הוא פער הבורות של דעות אנשים ובזה לא נגעת ובכך פוספסה המטרה.
חן
[ליצירה]
מקסים.
לא מסכים עם אף מילה שכתב "חן לב" בתגובתו.
מה שיפה כאן בעיני, זה שהמשפט כשלעצמו הוא סתמי, ורק כאשר מצרפים אליו את המשפט שבסוגריים, פתאום, בבת אחת, הוא מתמלא במשמעות טעונה שעולמות שלמים וכל כך שונים זה מזה - תלויים בה.
חכמת חיים.
אהדתי.
תודה רבה.
[ליצירה]
שביר-"מוחתמת" מאחר וההשלמה מדומה לחבילה-מן הסוג הנשלח מעבר לים-עטופה בחבל, ועליה חותמת. (הכוונה הייתה לכפל המשמעות- מוחתמת/מוכתמת).
רועה-קיבלתי, תיקנתי,תודה.
ואולי זה המקום להצהיר כפי שעשיתי לא פעם, כי כל תיקוני ניקוד מתקבלים בברכה מאחר וזה שאני אוהבת את השירים שלי מנוקדים לא בהכרח אומר שאני יודעת איך לעשות את זה :-)
[ליצירה]
מקסים-מקסים-מקסים! תיאור החנות כבש אותי, הזכיר לי חנויות שאני אוהבת למצוא במקומות נידחים בת"א, והסוף- הצליח להיות לא לגמרי צפוי. נהניתי לקרוא!
[ליצירה]
אני מוכרחה להעיר משהו כללי על השימוש במטאפורות. להתחיל ולומר "לפעמים אתה כמו.." זה נהדר. להמשיך ב"כמו שחשבת על.." זה כבר מתחיל להמאיס את האנלוגיה, ולסיים ב:"אם היא ..ואם היא .." זה כבר ממש מוגזם! הקורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית, וחזרה מוגזמת על האובייקט אליו את מנסה לדמות את הרעיון שלך (במקרה הזה-ציפורניים) הופכת את השיר לילדותי. איזכור אחד הוא בהחלט מספיק להחזיק את השיר כולו, ותמיד טוב לאתגר את הקורא- להשאיר לו מקום לחשיבה עצמאית.
ועוד משהו קטנטן.. ההערה האחרונה נותנת את התחושה שאת מזלזלת בשיר ולא לגמרי עומדת מאחוריו או רואה אותו כאיכותי. אז למה לפרסם?
תגובות