תגיד, זה שבאמת מספיק לי רק הפוך הזה, זה שיא הייאוש או שיא השחרור?
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שאלה טובה. אבל אני נוטה להסכים עם מנחם.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיא הייאוש [ליצירה]
- [ליצירה] בעיקר שיא הנעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא באמת מספיק. אולי זה שיא האשליה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם יאוש, אבל זה לא שיחרור. [ליצירה]
- [ליצירה] תלוי באורך רגליים... ל- 1.68 מ' זה בסדר..? עמוק. :) [ליצירה]
- [ליצירה] עלוב [ליצירה]
- [ליצירה] שיא השחרור היה אילו לא הזדקקת אפילו לפןך. בכל אופן כיצירה זו לא ממש הברקה, כך נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה המשפט חסר הפואנטה הזה עושה ברשימה של מומלצים? [ליצירה]
- [ליצירה] הרי בשיא הייאוש שיא השחרור אך האם בשיא השחרור עוד קיים שיא הייאוש? נדמה בעיניי, שיחד עם הייאוש נולד גם שחרורו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה 16?? היא בת 13 מקסימום. התמונה טובה אבל יש לי הערה כללית, לדודי ולעוד המונים שחוזרים מהמזרח. כולם שם פתאום מתחילים להתעניין בצילום אנתרופולוגי עאלק. ולצלם ילידים, בעיקר ילדים בסביבתם הטבעית והמאוד עלובה. אני אומרת את זה גם לחברים שחזרו והראו לי תמונות. יש כאן מימד מובהק של ניצול. לילדים האלה אין יצחק קדמן. עוד הרבה הרבה לפני זה אין להם תזונה חצי ראויה. למה שתצלם אותם ככה, גם בלי לשאול רשות וגם אם הסכימו, (יש להם ברירה מול הכובש הלבן?!) חשבת להציע להם תשלום או אפילו ארוחת צהרים ברופיה וחצי עבור הפוטו-אופ? ואם כן, אז ההערה נשארת על תקן כללית בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהו איכשהו השירים הכי מעניינים פה הם השירים המתכתבים זה עם זה וזה עם זו וזו עם זה. חרך הצצה לעולמם של אחרים. קצת צהוב, אבל הרבה צבע טוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבטן כאבה משחוק או דמע? אחלה משפט אם כי הייתי מוותרת על הניקוד, שהופך אותו פומפוזי שלא לצורך. [ליצירה]
- [ליצירה] זיכרון אחר שיר זיכרון אחר. אותם אלמנטים ומילים שחוזרות גם בשירים הרגילים - דוממת, חיוורת, תמונה מחייכת - ובכל זאת השיר הזה מאפשר אשליה מתוקה שהחיות גוברת על הכיליון. [ליצירה]
- [ליצירה] עאלק חסמב"ה מוסינזון לפחות דאג לאיזה ייצוג הולם לעדות המזרח ולאנשים בעלי סטייה ממודל היופי הצברי (בעברית לא קורקטית פוליטית ,קוראים להם מנשה התימני ואהוד השמן) אבל אתה, בלי בושה, אצלך בין כל הישרואלים ואברומים אין סעדיה אחד לרפואה (אפילו לא קובי רפואה, ע"ע ההרכב הלוזוני לעונת 2003-4) האמת היא שזה לא אצלך, אתה בסך הכל מתאר מצב, אמיתי למדי של כל יושבי הגבעות האולטרא ווזווזיים (אפילו לפועל הזר שלהם ג'ימי יש שם עם ניחוח של חוזר בתשובה מקראון הייטס) חרד"לבה חרד"לבה חרד"לבה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מזמן לא קראתי פה את הדברים בעיון, אבל תמיד מעניין לגלות פוטנציאל. אם סיפור על אולפניסטיות עשה לי את זה, זה אומר הרבה. ההיאחזות בחפצים ובמחשבות המוזרות (מוזרות אבל שלי) במקום שמקדש את החשיבה ה"נכונה", הקולקטיבית וההליכה בתלם. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להתענג על רומנטיקה שפסה מן העולם, הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוך המילים הצלחתי להריח את אלנבי, את העליבות ואת אדי הפיח והייאוש העולים ממנו. נזכרת בשנים שלמות של רחמים עצמיים בנסיעות ארוכות במוניות שירות 51 מהבילות, מפוצצות בילדים צורחים ומפורסנגים. בחילה אמיתית. סחתן על כשרון התיאור, השתמשי בו! [ליצירה]
- [ליצירה] אוז למתחילים סתם מתחסדים. יצירה חזקה. את מוסר ההשכל והתועלות שישמרו ל"כה עשו חכמינו" ולפעולות שבת בשבט ניצנים. אם לילדים קשה להתמודד שיצביעו במקלדת. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק לאללה פילוסופי עם פאנץ' פו הדובי. בתור אחת שהייתה חננה רצינית בתיכון, ומאידך לא טרחה לחכות עד עשר כדי לאכול את הסנדביץ' שלה, ובאופן כללי לא הכי מסתדרת עם גבולות שרירותיים, אני לגמרי מזדהה. [ליצירה]
תגובות