בזמן כיבוי אורות
לא הייתה לך שום בעיה
להציץ מאחורי גבי
כדי לבדוק ביצועי המניה.
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
- עד אנה אני באה
- שיר שהיה פעם הזמנה לקוסקוס
- (סולמות וחבלים (או: אחה
- מזמור לדוד- הגירסה הפרטית
- סומליה אוכלת
קשור אלי
- [ליצירה] טיזר מעניקה לך כלאחר כבוד את התגובה הזו, בתקווה שתשמש טיזר עבור הגולשים להיכנס לשטויות הנהדרות שאתה מייצר. [ליצירה]
- [ליצירה] סופיתי איזו הבלחה נעימה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו וואו מקאמה מדהימה ובאמת יצירה מליגה אחרת. פרץ של התמוגגות תקפני. תודה להפניית העורך [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה מאוחרת קטע מדליק. כך יש לכתוב ציניות. יופי של כישרון. [ליצירה]
- [ליצירה] . היי, גם אני. מאלף . (מהלב). [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה למתגוננת- תתבונני ותשתקי, טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] פרימור פרימור כולם שותים פרימור.. [ליצירה]
- [ליצירה] למאותגרים ביולוגית הבמבה זהו שלב הגולם של תולעת המשי, עד שייהפך לפרפר. לא גידלתם כאלה בגן בקרטונים? [ליצירה]
- [ליצירה] לאור התגובות ליצירה זו ול"כיסויים" של מיגה שנשלתה מן האוב בעקבותיה, הריני להמליץ לכם על יצירה נוספת המבטאת רעיונות דומים, או לפחות מבוססת על תחושות ראשוניות דומות. היא לוקחת זאת לכיוונים קצת נוירוטיים ואולי אף לסבו-אירוטיים בפרשנות. אמנם שום דבר שהגרעין הקשה של אנשי צורה לא יוכל לשאת, ובכל זאת, שלא תגידו שלא אמרתי קודם. ועוד גילוי נאות למגיבה יש קשר אישי עם הכותבת. שם הסיפור הוא: מירוניבה של שהרה בלאו. תמצאו אותו ב- bananot.co.il [ליצירה]
