כשאני בא לגעת בך
את מתרחקת מעט
וצוחקת.
על הצב המת כבר סיפרתי?
ועל המכונית השבורה?
ואיך שההורה ההוא הגיע עם אָלה?
יש בנו מן הרוגע עכשיו
יש קצת שקט
אז
הניחי את הכוס בצד
ובואי נתנשק.
הכוס הזאת,
היא חייבת להיות כוס של יין. נכון?
והצחוק, עד כמה הוא אמיתי?
הכוס לא יכולה להיות כוס חד פעמית, אומנם,
אבל היא שבירה.
אוי.
(שלוש וחצי לפנות בוקר.
מה אני עושה כאן ערה.
לילה טוב.)
[ליצירה]
הכוס הזאת,
היא חייבת להיות כוס של יין. נכון?
והצחוק, עד כמה הוא אמיתי?
הכוס לא יכולה להיות כוס חד פעמית, אומנם,
אבל היא שבירה.
אוי.
(שלוש וחצי לפנות בוקר.
מה אני עושה כאן ערה.
לילה טוב.)
[ליצירה]
תודה.
אני חייב לשתף אתכם במשהו.
אני כותב על חלום שחוזר על עצמו זו כבר הפעם החמישית. כל פעם בצורה קצת שונה אבל הגל הוא אותו גל.
זה קצת מפחיד, למען האמת. אין לי מושג ירוק מה עומד מאחוריו ולמה הוא מופיע, אבל אני תמיד מתעורר עם פעימות לב וזיעה קרה.
מה הוא רוצה ממני?
מה רומזים לי?
האם הוא טוב
או רע?
לא יודע.
שי.
[ליצירה]
הרהורי שפיות
השפיות ניתנת לוויכוח.
השפיות ניתנת להפרה.
השפיות נוטה להיעלם בשעה שאת מביטה בי ככה.
השפיות חוזרת אחרי הנשיקה.
אי שפיות היא כמו שקט, שהולך ומתפשט בתאים החשוכים.
אי שפיות כגלי צונאמי, כחול עמוק ופוגע.
אי שפיות ניתנת לתיקון, ע"י אי שפיות נוספת.
לסיכום, שפוי או לא, אתם תחליטו.
[ליצירה]
(מנחם, החלטתי לפרסם את כל ההודעה ששלחתי לך.)
זה מדהים היצירה הזאת. לא הייתי אומר כלל בלגן כמו שנכתב באחת התגובות אלא יצירה שסוחפת מילה למילה על אף שאין הבנה מלאה. ואין צורך בה.
זו יצירה לקריאה חוזרת. אחת ליום או יומיים ואז נעלה התדירות לשבועיים. כי לא משנה מה התכוונת לומר- יש פעולה לדברים גם ללא הבנת התוכן המקושר למה שחשבת.
אני לא רגיל להתרגש ככה מיצירה ועל כך- רק רציתי שתדע.
תגובות