כשאני בא לגעת בך
את מתרחקת מעט
וצוחקת.
על הצב המת כבר סיפרתי?
ועל המכונית השבורה?
ואיך שההורה ההוא הגיע עם אָלה?
יש בנו מן הרוגע עכשיו
יש קצת שקט
אז
הניחי את הכוס בצד
ובואי נתנשק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי זה מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מן הרוגע. תודה לך (יצירה). [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מן הרוגע. תודה לך (יצירה). [ליצירה]
- [ליצירה] והיין, בגביע קריסטל צלול כבדולח, נתזיו פנינים ,צונן כרוח ים, ניחוחו משכר.. איך להניח?! :)) [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הלינק? [ליצירה]
- [ליצירה] אקראית. [ליצירה]
- [ליצירה] שי שי שי שי שי שי שי [ליצירה]
- [ליצירה] על הצב המת אני לא יודע אם סיפרת אבל על זה שהיא אומרת שכל הוויתך היא צב קטן שיכור, סיפרת גם סיפרת. ולי זה עשה רק טוב הנה לינק [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה מנחם. כל הכבוד על הזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] הכוס הזאת, היא חייבת להיות כוס של יין. נכון? והצחוק, עד כמה הוא אמיתי? הכוס לא יכולה להיות כוס חד פעמית, אומנם, אבל היא שבירה. אוי. (שלוש וחצי לפנות בוקר. מה אני עושה כאן ערה. לילה טוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] לא. התכוונתי שפירסמתי שיר חדש וכשפירסמו אותו- הייתי בתחתית הרשימה. כך שמי שקורא אותי יחשוב שזהו שירי הקודם ולא יקרא אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] לקחת לי את החשופיות.... שיר מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אדון ארז!! מה אתה אומר, לחבר את המשך ההמשך לשיר במקור או להשאיר כתגובה? [ליצירה]
- [ליצירה] וכי למה בלבלה? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, שיר מהמם. הייתי מקטין את הרווחים במקומות הנכונים ומוסיף עוד "יוד" במילה "ידיי" על מנת שייקרא נכון. רבים ולא יחיד. [ליצירה]
- [ליצירה] הזוי, מפחיד, לא רוצה לקרוא שוב. באמת אחת הטובות. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבין. מה זאת אומרת "עוד טיפת מזל"? אני. [ליצירה]
- [ליצירה] "אין מילים", לצערי טעית. דווקא יש כאן "סופר" רגישות. והנה אסביר: הבחורה רוצה "רק עוד פעם אחת". אהבה או "מעשה אהבה" אחרון לפני שהוא עוזב אותה (את מבינה שהיא לא ממש רוצה שהוא ילך עכשיו) ואז הוא אומר לה "ולאחר שאתן לך..לא תיפגעי? בודאי (שכן)". יש אצלו מלחמה גדולה בין היצר שאומר לו ללכת על זה כי לא כל יום בחורה נפתחת לפניו אך מצד שני המצפון שלו... מנקר מנקר מנקר. מתוך החשיכה תבוא ההארה. לכן, מבקש להדליק את האור. עכשיו אפשר לחשוב בהגיון. אבל לפני כן- שתלבש חזרה את החולצה. ועכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] (בסוף יחובר "מחרוזת שקיעות- זריחות") [ליצירה]
תגובות