כשאני בא לגעת בך
את מתרחקת מעט
וצוחקת.
על הצב המת כבר סיפרתי?
ועל המכונית השבורה?
ואיך שההורה ההוא הגיע עם אָלה?
יש בנו מן הרוגע עכשיו
יש קצת שקט
אז
הניחי את הכוס בצד
ובואי נתנשק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי זה מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מן הרוגע. תודה לך (יצירה). [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מן הרוגע. תודה לך (יצירה). [ליצירה]
- [ליצירה] והיין, בגביע קריסטל צלול כבדולח, נתזיו פנינים ,צונן כרוח ים, ניחוחו משכר.. איך להניח?! :)) [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הלינק? [ליצירה]
- [ליצירה] אקראית. [ליצירה]
- [ליצירה] שי שי שי שי שי שי שי [ליצירה]
- [ליצירה] על הצב המת אני לא יודע אם סיפרת אבל על זה שהיא אומרת שכל הוויתך היא צב קטן שיכור, סיפרת גם סיפרת. ולי זה עשה רק טוב הנה לינק [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה מנחם. כל הכבוד על הזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] הכוס הזאת, היא חייבת להיות כוס של יין. נכון? והצחוק, עד כמה הוא אמיתי? הכוס לא יכולה להיות כוס חד פעמית, אומנם, אבל היא שבירה. אוי. (שלוש וחצי לפנות בוקר. מה אני עושה כאן ערה. לילה טוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט עלוב [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ילדה. אילו מילים איזו שירה איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] טעות לשונית בבית שני. קשר לבתים הקודמים. בתים? "את צרור שיריי שכתבתי בלב הם זרקו במחי יד. לא הבחינו בייסורים וכאב וקרעו בגסות כל אחד. אך נפשי הפצועה המשיכה לכתוב, מתפללת לידיי זהב שיטפלו וינהגו בה בטוב ושמישהו אותה יאהב. והנה אדם יקר את מילותיי מלטף ומחבק כל שיר ושיר את שבריי הוא כעת אוסף ובאהבה את כתיבתי מאיר". אם תורידי כי מיני "ווי" חיבור, אולי יסתדרו בשורות מילותייך. לא לכפות על המסגרת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא חושב שצריך להרחיב. ילדים גדולים אוכלים לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] אם מותר לשאול למה. אז אני שואל. (בעצם, אני יכול לנחש. תמונה קשה. כך גם ההרגשה). [ליצירה]
- [ליצירה] השיר. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] למה נזכרת עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] זה נחמד. מעורר השראה בבקר קדם חורפי שכזה. [ליצירה]
- [ליצירה] ניזכרתי בך. [ליצירה]
- [ליצירה] לקחת לי את החשופיות.... שיר מקסים [ליצירה]
תגובות