איששששששש :)
להשפיל את עצמי "לשיטתי", פירושו לעשות ליד אחרים משהו שנוגד את העקרונות שלי.
(ואתה לא מייבש! כמו שכבר אמרתי הרבה פעמים - אני חולה על תשובות מתפלספות...)
אסתר מה שלומך? זו אני אילת חברתך לספסל הלימודים מימי האולפנא. רק רציתי להגיד לך שתהייתך מצאה חן מאוד בעיניי. תמשיכי ליצור (מילה שמתאימה לכל המגיבים האומנותיים שיש פה...)
על הגבול, איפשהו באמצע.
אז להשפיל את עצמך כדי להלבין פני אדם זה פיגוע איכותי?
(וודי אלן, נראה לי: "אלה הם העקרונות שלי. ואם אתה
לא מסתדר איתם, ובכן, יש לי אחרים!")
[ליצירה]
הי אני מכיר את זה מאיפהשהוא... ;-)
מעבר לזה שכדי לענות על השאלה את צריכה להגדיר מה זה בדיוק "להשפיל את עצמי" לשיטתך ...
|יבשן סדרתי|
[ליצירה]
[ליצירה]
איששששששש :)
להשפיל את עצמי "לשיטתי", פירושו לעשות ליד אחרים משהו שנוגד את העקרונות שלי.
(ואתה לא מייבש! כמו שכבר אמרתי הרבה פעמים - אני חולה על תשובות מתפלספות...)
[ליצירה]
אויש. זה עדיין כואב כמו פעם. אולי אפילו יותר.
וכל מי שחשב לרגע שאין אמת בסיפור הזה - יש ויש. והיא כואבת כל כך עד שהנשימה שלי נעצרת כל כמה משפטים ומאלצת אותי להפסיק לקרוא ולהחניק את ההזדהות שוב לפני שאני ממשיכה.
הלוואי שהמציאות תוכיח לי שאני טועה.
ואולי יש פה אגואיזם, אבל זה אגואיזם של שניים. מערכת של ניצול הדדי. וזה לא רע אם שני הצדדים רוצים בזה.
"כי כזו את,
חושקת דווקא בכוכבים ולא מסתפקת בירח".
מדהים אותי כל פעם מחדש.
[ליצירה]
המממ...
הרעיון מעניין, אבל יש לי איתו שתי בעיות לוגיות קטנות -
קודם כל, אם הלבה יכולה להמיס את הטבעת, איך זה שהיא לא ממיסה את הקופסה?
ודבר שני - איך הלבה נשארה חמה בכל הדרך הארוכה מהר דום? (למרות שזה יכול להסתדר עם לחש פשוט, כמו שכולנו יודעים)
אבל, טוב, יש את הגירסה הידועה בה גנדלף לוקח את פרודו על גבו של מלך הנשרים, והם זורקים את הטבעת מהאוויר הישר אל הר האבדון. אפילו טולקין הודה שהוא היה צריך לחשוב על זה קודם...
לא משנה. העיקר שהשתעשעתי.
[ליצירה]
זה פשוט...
פשוט מעולה!
מקסימקסימקסים!! ממש!
תכתוב עוד כאלה!
תשמע, אתה שם את סיימון סינג בכיס הקטן...
ואיך שחיברת את זה לסיפור עם תמר... והתיאורים כל כך עדינים וציוריים.
אין כמוך!
מצטרפת לכולם ומוחאת כפיים פה בבית.
[ליצירה]
נשמע כאילו אתה קצת "מאליל" את הגברת שלך...
אין מושלמים בעולם.
ויש לך שם כמה ביטויים יפים, אבל קצת יותר מדי מהם... זה מאבד את הפואנטה אם אתה חוזר על עצמך יותר מדי.
[ליצירה]
כוכב,
תרשה לי לחלוק עליך?
אני אישית כבר נכוויתי כמה פעמים מהעניין הזה של "כבר עשו את הכל ואי אפשר להיות מקוריים" (ואתה מוזמן לקרוא את "סיפורי ילדים" שלי ולראות עד כמה...)
אבל,
מכאן ועד לאמירה ש*באמת* עשו כבר הכל הדרך רחוקה.
אמנם אין הנחתום וכו', אבל אני יכולה לומר על עצמי שיש לי כמה דברים שכתבתי, שמביעים רעיונות שלא נאמרו כאן לפני (ואני מאוד מקווה שאני לא היחידה שמוכנה להעיד עלי את זה... :) ). לא הרבה כאלה, ועל הרבה דברים כבר אמרו לי ש"זה מזכיר לי", אבל יש יצירה אחת או שתיים שאני יכולה להגיד עליה שכל-כולה שלי.
וגם אם קשה למצוא, אם אתה באמת אמיתי עם עצמך, תמיד יש מקום בעולם לעוד משהו שעדיין לא נאמר. אם לא היה מקום כזה, אני לא חושבת שהיה בנו עוד את הצורך הזה ליצור. לא סתם אלוקים ברא אותנו ככה.
(ולמקרה שתהיתם - כבר יש סיפור על עולם בו כל היצירות האפשריות כבר נכתבו, ומה שקורה ליוצרים אחר כך. שלא תגידו שלא הזהרתי).
תגובות