את לא מבינה.
ואיך תביני אם לא
תעקבי אחר ההוראות:
"שתי דמעות
1/4 כוס הקשבה
1/2 שקית אהבה
פזרי קצת כעס (לפי הטעם)
ערבבי היטב.
הוסיפי שני פלחים
שערה שחורה
למרוח שכבה דקה (שיראו את השפתיים)
ולהמתין"
נסי-
ותביני.
דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם
כשעוד היית מסתכל עלי
נרדמת לצידך כמו שהיית דואג
אם תמיד אהיה שלך
פעם היינו מדברים מעט
היינו מדברים בשקט מדברים לאט
היית מסתכל לי בעיניים שדיברתי איתך
(שם שיר: מדברים בשקט
מבצע: עידן רייכל
לחן: עידן רייכל
מילים: עידן רייכל)
[ליצירה]
דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם
כשעוד היית מסתכל עלי
נרדמת לצידך כמו שהיית דואג
אם תמיד אהיה שלך
פעם היינו מדברים מעט
היינו מדברים בשקט מדברים לאט
היית מסתכל לי בעיניים שדיברתי איתך
(שם שיר: מדברים בשקט
מבצע: עידן רייכל
לחן: עידן רייכל
מילים: עידן רייכל)
[ליצירה]
שיר מעולה אך נראה כי אתה כותב כתיבה אסוציאטיבית בלי לחשוב. זה טוב בשיר זה כי הכותב לא ממש צלול, בזכות חברו הטוב ג'ק, אך עדיין יש צורך בפיסוק (ולדעתי בעריכה קלה).
[ליצירה]
מנחם, היה הארותיי:
באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול?
התיישבתי מול הפקיד
במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר
"הריני לדווח", אמרתי
"עוברים עליי תשעה חודשים
כמו, * חתך מיותר. למה כאן?
כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון).
בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת
בלי הצמדת אזני לבטנה
בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים
בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - "
הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר.
סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה.
המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה)
הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.."
פניו, לעזאזל, נותרו קפואים.
"ופשוטים ופשוטים הדברים
אבל אלוהים - -
לא לי פתרונים."
בלחש הוספתי
"לי, הצהרה ותשעה חודשים."
חתמתי על הטופס ביד רועדת
*- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית?
... יצאתי להמשיך בספירת הימים.
הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..).
מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן?
שי.
תגובות