חנינה ----- עייפתי מאוד ותפילותי אינן נרשמות בבשרי כאז שאז הייתי יוצא ובא מתוכי ורוחי היתה לי ולא יראתי לנדוד בנקרות צורים וליפול מצוקים ... וכעת רוחי שוֹקטה ופחדנית כמו שני שוורים מאריכי מענית כנועה ככלה קטנה בבואה אל בית אישהּ הראשון אני ראשון אינו דומה לאני אחרון, ואפילו בשרי כבר שינה תבנית דורש ואינו נכנע ואין לי עצה ואין תבונה וכל יום באה השכינה לבקש סוכר וקמח במתנה ואין לי לתת לה אפילו ברכת שלום קטנה ממי אבקש חנינה.