בבוץ הכיבוש הטובעני,
מהדסות רגלינו.
דם חפים מפשע משני הצדדים,
ניקז.
את השמש,
לא ניתן לראות באופק;
מסתירות אותה,
של פיח תמרותיו.
הרג והרס,
משני פני המתרס,
לשגרה נהפוכו.
מנת חלקם של העמים,
צער ויגון נעשו.
די לכיבוש!
שלום ופריחה,
לנו הביאו!
לא עוד,
חיים יאבדו!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- הבחירות - הצגה לשוטים
- שמחת-שואה של הציונים
- רק בזרועותינו, לשנות, הכוח!
- שום בסטיליליה לא תעמוד לְנִגְפֵנוּ!
- העולם, בדם ממשיך וטובע
קשור אלי
- [ליצירה] היי היי יקח הרבה זמן לייבש את הביצות הירושלמיות הללו בביצת שיריך והביצה שהתחפשה להם [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה: התגובה שלי "מי שמדבר" וכו' הופנתה אל נושא אלומותיו. [ליצירה]
- [ליצירה] נושא אלומותיו, א. רק בגלל שדבר מסויים הוא אוונגרד באתר כמו צורה צריך להעריך אותו? כל אחד מאיתנו יכול לכתוב משהו ברמה כזו או אחרת על נושא שהוא קצת פחות פוליטקלי קורקט בחברה הציונית דתית לגווניה. ועוד: העובדה שיש גוונים שונים לחברה הנ"ל יוצר פחות אוונגרד ואף הופך נושא (כל שהוא) להיות יותר מושמע ואף ממסדי, מה שמבטל אותו במידה כזו או אחרת. מכאן, שכתביו של ירושלמי לא חלוציים ואין צורך להעריך את הכותב על חלוציותו. ב. מה הקשר לרמת הכתיבה של המגיבים? תגובה על יצירה לא באה לשקף על רמתו של המגיב בתור כותב ולכן אין קשר בין הדברים. מה גם שאופי התגובה לא נכתב, בד"כ, בתור יצירה בפני עצמה, אלא כתגובה הבאה להביע רגש מסויים בעקבות הקטע , ביקורת (בונה או לא בונה) וכו'. ג. אני מסכימה איתך על העובדה שחלק מהתגובות נכתבו באופן לא ראוי, גם מבחינת הביקורת שהושמעה בהן לא במילים נקיות, או לפחות בניסוח מכובד, וגם בנימתן הבאה להעליב את הכותב. אבל, כאשר אתה קורא להם אומללים, אתה סותר את עצמך בקשר לרמת התגובות. פרפר חרישי: א. אין להכניס לויכוח שכזה את האמירה ש "הכל לשם שמיים וכו'". זה לא הויכוח כאן, הויכוח הוא על תוכן היצירה ודרכי העיצוב בה. אם את מוצאת חוברת הדרכה לכתיבת טקסט פוליטי שהוצאה ע"י הקב"ה, אני אשמח לקבלה. עד אז, הטיעון "לקדש את שמו ע"י מימוש עצמי של כל כישרונותינו וממילא זה לא גאוה... וכו'", לא תופס פה, לענ"ד, בהקשר שהזכרתי לעיל. שמואל ירושלמי: א. אני מעריכה את נכונותך להביא לידי דיון נושאים שבעיניך הם כאובים, לא צודקים וכו'. כמו כן, אין בידי המדד לכישרון ולכן אין הויכוח כאן יכול ליסוב סביב היותך מוערך בחוגים מסויימים או לא. לענ"ד, איכות היא דבר סובייקטיבי, כך שאני שמחה בשבילך שאתה מוערך במקומות מסויימים, באמת שמחה. אבל, אתה צריך לדעת שישנם חוגים שלאו דווקא מקבלים את דעתך במישורים הסוציאליים-פוליטיים-חברתיים והעובדה שיש כאלו שכן מקבלים את דעתך לא יכולה לבוא כטיעון נגד. סופר שמבקר מסויים לא אהד את ספריו לא יכול לבוא בטיעון נגד שמבקר אחר כן אהד את ספריו, זה, עם כל הכבוד, קצת מגוכך ולא מצביע על איכות ובוודאי לא על אמיתות הדברים הכתובים כשמדובר, כמו בשיריך, על ביקורת חברתית וכו'. ב. כפי העולה משיריך, אתה כותב באופן מאוד תבניתי ולעיתים אף חוזר על מבנים רק בשינוי של המילים. כמו כן, המטאפורות, הדימויים הארמזים וכו', לא בדיוק מקוריים (ואף אפילו שחוקים אם קוראים את שיריך זה אחר זה). אתה יכול לשקול ריענון מסויים בדרכי עיצוב השיר ... זה אף יכול להוסיף חוזק לתוכנו. ג. אין לי כוונה 'לדכא' אותך בתור כותב, אלא לתת ביקורת בונה, לא לשם הביקורת חס וחלילה, אלא באמת מכוונות טובות של עזרה לך בתור כותב. אתה בעל יכולת ולכן אין קבלת ביקורת בונה, ועיתים אף הפנמה שלה, פגיעה בכבודך. ובכלל, אין לתת לביקורות באופן כללי לפגוע בנו כיוצרים, ביקורת צריכה להתקבל בשמחה מצד היוצר ולהילקח באופן פרטני על ידיו, אך בהחלט להילקח בחשבון. לפעמים ביקורת חיצונית רק מאירה על דברים שבתור יוצרים של היצירה (עם כל המשמעויות הרגשיות שיש לזה...), קשה לנו לפעמים לראות... (אני אגב, אוהבת ביקורות כי אני מעוניינת לפתח את יכולתי יצירתית לגווניה ואין אני יכולה לעשות זאת בעצמי מהסיבה שלפעמים אני מחמיצה דברים כיון שאני מעורבת רגשית בתהליך היצירה.) שבת שלום... טל. [ליצירה]
- [ליצירה] כתגובה לדבריך ("אני משורר ידוע מוערך ומפורסם, דברי מפורסמים גם באתרים רבים אחרים...") שמואל, ראיתי שפרסמת שירים גם באתרים אחרים, ואפילו אתרים שלא מתביישים להכליל את עצמם כאתרי פרו שמאל, כדוגמת 'ליטרטורה' (אתר חביב להפליא, אגב) וגם שמה אתה חוזר על אותה המנטרה, ומפרסם פחות או יותר את אותה כמות שירים, ואת אותם השירים.כמעט בכל השירים שבדקתי (מודה, בדקתי רק 12, בכל זאת, יש גבול. וגם יש לי דברים אחרים לעשות) אין לך שם אף תגובה (!) וזה, עוד באתר שוקק ופעיל עם תגובות רבות וסרט נע של יצירות רבות, ורוב התגובות היחידות שיש לך שם הם: בחור בניק -דורון".. :"...ססמאות ריקות מתוכן..." אבגד מוישלה:..כתיבתך איננה אלה גבב ססמאות..."ואני רן כהן:"חשבתי שירושלמי הוא משורר השלום. אבל מתברר שכדי להשיג את מטרותיו הוא רוצה דווקא מלחמה...." צבי דרוקר:"מעיון ב-"שיר" זה, וב-"יצירות" קודמות שלך, צר לי כי סגרו את פראבדה. הם היו אוספים אותך לחיקם בשמחה וששון ואנו היינו פטורים מעונשו של זה. [לא בטוח שהם פרסמו בדיו אדומה..]" אביעז רשע: "....הוי ירושלמי, ירושלמי, בבנין בלדיבוסטוק בסיביר ננוחם ישראל....." גמל סוס: "אוי שמואל, אתה מבייש את משוררי השמאל. אתה פשוט כותב מתחת לכל ביקורת, וחבל שלמרות שאני בגדול מזוהה עם דיעותיך, אין לי שום מחמאה לתת לשירים הכל כך ממוחזרים ורדודים שלך. לא ככה נצליח במהפכה..." ועוד ועוד ועוד..... בעוד שני אתרים לפחות. תגיד שאני קטנוני, תגיד מה שתרצה, אבל תהיה בטוח שלא הייתי מצטט פה כלום אם לא היית עונה בהתנשאות לאנשים שהגיבו לך בצורה עניינית לשירים שלך (כגון הערות חוזרות ונשנות על השימוש בסימני קריאה), ונתנו לך, שומו שמיים, הערות בונות, כשבמקום לענות באופן ענייני, ענית בסגנון של "איך אתם מעיזים לבקר משורר מהולל כמוני?!" ואתה יודע שאני עכשיו מצטט אותך. ביקשת? קיבלת. רוצה לפרסם פה שירים? לקבל ביקורת? בשביל זה יש האתר הזה. רק תלמד קצת דרך ארץ מהכותבים היותר בולטים פה לגבי איך לקבל ולהגיב על ביקורת. [ליצירה]
- [ליצירה] של פיח תמרותיו לא יכול להיות 'מסתירות את השמש'. התחביר של המשפט לקוי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה היה אני... [ליצירה]
- [ליצירה] מבחן ירושלמי, חמישה סעיפים על חושך א. בוא נודה על האמת, שרוב המשמיצים הגדולים של מר ירושלמי כאן, כותבים בעצמם בערך ברמה של ילד בגן חובה. ב. אני לא חושב שכמות הציטוטים שהבאת מאתרים זרים (מבלי לציין את מקורם), משקפת באופן זה או אחר את איכותם וערכם. ג. אני גם סבור שבוטותו של ירושלמי בטלה בשישים לצד חיצי הרעל ששילחו בו כל אותם אומללים המוזכרים בסעיפים א' ו ב'. האיפוק בו הוא נוקט כלפי מגוון המלל האלים המופנה כלפיו ראוי לצל"ש. ד. דרך ארץ מעולם לא היתה הצד הבולט של חלקו הארי של המגיבים כאן, לא כל שכן רוחב אופקים, סובלנות, פתיחות, וקבלת האחר והשונה. מה שנדמה מבחוץ כפירגון סולידרי ותמיכה הדדית בביקורת בונה מתגלה כעורבא פרח עם בואו של שפן הניסיונות הראשון: מישהו שלא צמח מהבועה הצורנית, שהוא מעט מחוץ לקונצנזוס האורתודוקסי - פוריטני - פוליטי (קיצוני?) שלנו. פתאום יוצא המרצע מהשק, - מתיבת הפנדורה. ה. זה לא התחיל בשמואל ירושלמי ולא נגמר בו. זהו רק סימפטום, טריגר, מבחן בוזגלו צורני קטן שבא ומציב מראה בפנים המכוערות שלנו, לפחות של חלקינו. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים איתך כמעט בכל מילה.אני, באופן אישי, דואג לשלוח קומפלימנטים אם וכאשר הדבר נחוץ. כל נקודה כל הפעמים שאני ועוד חלק מהמגיבים עשו זאת, (ואני מדבר על ביקורת עניינית לשיר, לא לדיעה) הם לא זכו לאף תגובה, ואפילו רמז, של הבנה או הסכמה, אלא שוב- התנשאות ברמה שלא ניתקלתי בה באף אתר אחר שביקרתי בו. בין היחידים, אולי, שאפשר לקשר אותו אליהם בכל הנוגע להתפארות עצמית הוא אוסקר ויילד. אבל לאוסקר ויילד היה כיסוי. [ליצירה]
- [ליצירה] מי שמדבר... תסתכל בתגובות שלך לחבר'ה אחרים פה בצורה, על היצירות שלהם. אז נכון, אתה כותב אולי בצורה יותר יפה מאיתנו, מילים יותר גבוהות, וביקורת כאילו יותר בונה, אבל אתה לא פחות גרוע, אם לא יותר - כי אתה עושה את זה במסווה של ביקורת, כשבעצם אתה לא מראה יותר מאשר זלזול ופגיעה ביוצר. [ליצירה]
- [ליצירה] ל"מבצע סבתא"- אני לא מכירה את שמואל,אבל לפעמים האמירות שנשמעות גאווה גרידא,הם ההיפך הגמור והן באות ממקום אמיתי ומתוך ההיפך של הגאוה:ענוה! שבע"ה נזכה כולנו להיות ענווים באמת ולדעת מתי להודיע:"אני כאן!אני יודע". בשביל זה אנחנו פה הרי?..לקדש את שמו ע"י מימוש עצמי של כל כישרונותינו וממילא זה לא גאוה, כי אנחנו יודעים שהכל בא ושייך להקב"ה ולכן אין לנו במה להתפאר כפי שכותב הרמב"ן באגרתו. כל טוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר לידיעתך! זה לא עבר ולא עתיד, אלא צורת רבים של סלעם בסמיכות. סַלְעַם = ארבה; חסיל [ליצירה]
- [ליצירה] הלאה, ספרניות! אכן, צודקת את! זה שיא הטמטום, להגביל חברות בספריות לפי גיל. לדעתי, להיפך, צריך לעודד את תלמידי בתי הספר, ללכת לספריות למבוגרים ולהתעניין בכל מיני ספרים רציניים. ולגבי ספרניות, בספריות ציבוריות, אז הדיקטטוריות שלהן, לא הייתה מביישת את גדולי הדיקטטורים בעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התקפתך על מאמרי לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות. לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] ידע שלי בהיסטוריה אכן חופף את יומרתי, וכל מה שאתה כותב ידוע לי ודרך אגב, הנו נכון ביותר. עם זאת, יש להביא בחשבון, כי בשטחה של רצועת עזה יושבת אוכלסיבה, אשר מגדירה את עצמה פלסטינית, ואשר דורשת עצמאות לאומית, בדיוק, כמו ערביי הגדה המערבית. עכשיו, אני בתור מהפכן תומך בהגדרה עצמית של הפלסטינים, קודם כל, מכיוון שלדעתי הדבר יכול לתרום למהפכה עתידית באיזור, שבינתיים, אחד הדברים שמונעים אותה, זה הסיכסוך הלאומי בין ישראלים לפלסטינים. [ליצירה]
- [ליצירה] הפופוליזם, הוא של השלטון לדעתי, גברת שרה בערוגה, אין פופוליזם ודמגוגיה, זולים ומתועבים יותר, מאשר עצם תוכניתו הקלקלית של ביביניהו. בכך, שהוא מאשים את האימהות החד - הוריות בחוסר רצונן לעבוד; ואפילו לאנשים בעלי נכות, הוא מתחיל להתנכל, הוא מעמיד את עצמו, במצב מאוד מאוד לא נוח, כאשר, אין לו אפילו הסבר ברור ומתקבל על דעת כלל, לסיבות שהניעו אותו, לצאת במסע גזירות כה חריפות, כנגד העם. ואת גברתי, עוד תביני, את כל הפופוליסטיות, שבתוכניתו הכלכלית של שר - האוצר הנוכחי שלנו. את את כל העוון, שבחוסר הרגישות שלו, כלפי צרכיו של עם - הפועלים; המובטלים; הנכים והעניים. בינתיים, ביי! [ליצירה]
- [ליצירה] מעולם לא הייתי סטודנט אז כנראה בילבלת אותי עם מישהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לא! התכוונתי לעוני, למצוקה חברתית ולשחיתות המשסעים את הארץ. [ליצירה]
- [ליצירה] לדוב תראה, אני מבין, שאת הגשר בונים לא לטובת המוסלמים, אלא לטובת כוחות הביטחון הישראליים, כדי להקל עליהם פריצות להר הבית בעת הצורך. דבר שני, הר הבית נמצא בריבונותו של הואקף המוסלמי, אז שהואקף המוסלמי - יחליט בעצמו מה לבנות או לא לבנות בשטח שבריבונותו. [ליצירה]
- [ליצירה] לרעות! לידיעתך, במקביל לאתר צורה, שיריי מתפרסמים באין ספור אתרים נוספים. שתהיה לך שנה טובה וגמר חתימה טובה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אנטישמי היכן אתם רואים אמירות אנטי-שמיות? באמירה: עם ישרל פסיכוטי? אז יש הבדל בין עם-ישראל לבין יהודים. יהודים - זה כל בני הדת היהודית החיים בעולםף ואילו עם ישראל, לפחות, במובן העכשווי של המילה - זה רק מי שגרים במדינה ששמה ישראל. והעם היושב היום בציון - הוא באמת צבוע, ובאמת פסיכוטי. אני ממליץ לכם בחום, את ספרו של עקיבא אור: ממדינה פסיכוטית למהפכה. הספר הזה יגיד לכם את הכל, על אופיה של מדינת ישראל. [ליצירה]
תגובות