בבוץ הכיבוש הטובעני, מהדסות רגלינו. דם חפים מפשע משני הצדדים, ניקז. את השמש, לא ניתן לראות באופק; מסתירות אותה, של פיח תמרותיו. הרג והרס, משני פני המתרס, לשגרה נהפוכו. מנת חלקם של העמים, צער ויגון נעשו. די לכיבוש! שלום ופריחה, לנו הביאו! לא עוד, חיים יאבדו!