בבוץ הכיבוש הטובעני,
מהדסות רגלינו.
דם חפים מפשע משני הצדדים,
ניקז.
את השמש,
לא ניתן לראות באופק;
מסתירות אותה,
של פיח תמרותיו.
הרג והרס,
משני פני המתרס,
לשגרה נהפוכו.
מנת חלקם של העמים,
צער ויגון נעשו.
די לכיבוש!
שלום ופריחה,
לנו הביאו!
לא עוד,
חיים יאבדו!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- לא פוליטיקאים יתקנו את העולם!
- די לשקר לעצמנו!
- תחת דגלי המהפכה הבוליברית
- אוהל - הזעקה, למען העתיד
- אנו זוכרים את אימי השואה
קשור אלי
- [ליצירה] היי היי יקח הרבה זמן לייבש את הביצות הירושלמיות הללו בביצת שיריך והביצה שהתחפשה להם [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה: התגובה שלי "מי שמדבר" וכו' הופנתה אל נושא אלומותיו. [ליצירה]
- [ליצירה] נושא אלומותיו, א. רק בגלל שדבר מסויים הוא אוונגרד באתר כמו צורה צריך להעריך אותו? כל אחד מאיתנו יכול לכתוב משהו ברמה כזו או אחרת על נושא שהוא קצת פחות פוליטקלי קורקט בחברה הציונית דתית לגווניה. ועוד: העובדה שיש גוונים שונים לחברה הנ"ל יוצר פחות אוונגרד ואף הופך נושא (כל שהוא) להיות יותר מושמע ואף ממסדי, מה שמבטל אותו במידה כזו או אחרת. מכאן, שכתביו של ירושלמי לא חלוציים ואין צורך להעריך את הכותב על חלוציותו. ב. מה הקשר לרמת הכתיבה של המגיבים? תגובה על יצירה לא באה לשקף על רמתו של המגיב בתור כותב ולכן אין קשר בין הדברים. מה גם שאופי התגובה לא נכתב, בד"כ, בתור יצירה בפני עצמה, אלא כתגובה הבאה להביע רגש מסויים בעקבות הקטע , ביקורת (בונה או לא בונה) וכו'. ג. אני מסכימה איתך על העובדה שחלק מהתגובות נכתבו באופן לא ראוי, גם מבחינת הביקורת שהושמעה בהן לא במילים נקיות, או לפחות בניסוח מכובד, וגם בנימתן הבאה להעליב את הכותב. אבל, כאשר אתה קורא להם אומללים, אתה סותר את עצמך בקשר לרמת התגובות. פרפר חרישי: א. אין להכניס לויכוח שכזה את האמירה ש "הכל לשם שמיים וכו'". זה לא הויכוח כאן, הויכוח הוא על תוכן היצירה ודרכי העיצוב בה. אם את מוצאת חוברת הדרכה לכתיבת טקסט פוליטי שהוצאה ע"י הקב"ה, אני אשמח לקבלה. עד אז, הטיעון "לקדש את שמו ע"י מימוש עצמי של כל כישרונותינו וממילא זה לא גאוה... וכו'", לא תופס פה, לענ"ד, בהקשר שהזכרתי לעיל. שמואל ירושלמי: א. אני מעריכה את נכונותך להביא לידי דיון נושאים שבעיניך הם כאובים, לא צודקים וכו'. כמו כן, אין בידי המדד לכישרון ולכן אין הויכוח כאן יכול ליסוב סביב היותך מוערך בחוגים מסויימים או לא. לענ"ד, איכות היא דבר סובייקטיבי, כך שאני שמחה בשבילך שאתה מוערך במקומות מסויימים, באמת שמחה. אבל, אתה צריך לדעת שישנם חוגים שלאו דווקא מקבלים את דעתך במישורים הסוציאליים-פוליטיים-חברתיים והעובדה שיש כאלו שכן מקבלים את דעתך לא יכולה לבוא כטיעון נגד. סופר שמבקר מסויים לא אהד את ספריו לא יכול לבוא בטיעון נגד שמבקר אחר כן אהד את ספריו, זה, עם כל הכבוד, קצת מגוכך ולא מצביע על איכות ובוודאי לא על אמיתות הדברים הכתובים כשמדובר, כמו בשיריך, על ביקורת חברתית וכו'. ב. כפי העולה משיריך, אתה כותב באופן מאוד תבניתי ולעיתים אף חוזר על מבנים רק בשינוי של המילים. כמו כן, המטאפורות, הדימויים הארמזים וכו', לא בדיוק מקוריים (ואף אפילו שחוקים אם קוראים את שיריך זה אחר זה). אתה יכול לשקול ריענון מסויים בדרכי עיצוב השיר ... זה אף יכול להוסיף חוזק לתוכנו. ג. אין לי כוונה 'לדכא' אותך בתור כותב, אלא לתת ביקורת בונה, לא לשם הביקורת חס וחלילה, אלא באמת מכוונות טובות של עזרה לך בתור כותב. אתה בעל יכולת ולכן אין קבלת ביקורת בונה, ועיתים אף הפנמה שלה, פגיעה בכבודך. ובכלל, אין לתת לביקורות באופן כללי לפגוע בנו כיוצרים, ביקורת צריכה להתקבל בשמחה מצד היוצר ולהילקח באופן פרטני על ידיו, אך בהחלט להילקח בחשבון. לפעמים ביקורת חיצונית רק מאירה על דברים שבתור יוצרים של היצירה (עם כל המשמעויות הרגשיות שיש לזה...), קשה לנו לפעמים לראות... (אני אגב, אוהבת ביקורות כי אני מעוניינת לפתח את יכולתי יצירתית לגווניה ואין אני יכולה לעשות זאת בעצמי מהסיבה שלפעמים אני מחמיצה דברים כיון שאני מעורבת רגשית בתהליך היצירה.) שבת שלום... טל. [ליצירה]
- [ליצירה] כתגובה לדבריך ("אני משורר ידוע מוערך ומפורסם, דברי מפורסמים גם באתרים רבים אחרים...") שמואל, ראיתי שפרסמת שירים גם באתרים אחרים, ואפילו אתרים שלא מתביישים להכליל את עצמם כאתרי פרו שמאל, כדוגמת 'ליטרטורה' (אתר חביב להפליא, אגב) וגם שמה אתה חוזר על אותה המנטרה, ומפרסם פחות או יותר את אותה כמות שירים, ואת אותם השירים.כמעט בכל השירים שבדקתי (מודה, בדקתי רק 12, בכל זאת, יש גבול. וגם יש לי דברים אחרים לעשות) אין לך שם אף תגובה (!) וזה, עוד באתר שוקק ופעיל עם תגובות רבות וסרט נע של יצירות רבות, ורוב התגובות היחידות שיש לך שם הם: בחור בניק -דורון".. :"...ססמאות ריקות מתוכן..." אבגד מוישלה:..כתיבתך איננה אלה גבב ססמאות..."ואני רן כהן:"חשבתי שירושלמי הוא משורר השלום. אבל מתברר שכדי להשיג את מטרותיו הוא רוצה דווקא מלחמה...." צבי דרוקר:"מעיון ב-"שיר" זה, וב-"יצירות" קודמות שלך, צר לי כי סגרו את פראבדה. הם היו אוספים אותך לחיקם בשמחה וששון ואנו היינו פטורים מעונשו של זה. [לא בטוח שהם פרסמו בדיו אדומה..]" אביעז רשע: "....הוי ירושלמי, ירושלמי, בבנין בלדיבוסטוק בסיביר ננוחם ישראל....." גמל סוס: "אוי שמואל, אתה מבייש את משוררי השמאל. אתה פשוט כותב מתחת לכל ביקורת, וחבל שלמרות שאני בגדול מזוהה עם דיעותיך, אין לי שום מחמאה לתת לשירים הכל כך ממוחזרים ורדודים שלך. לא ככה נצליח במהפכה..." ועוד ועוד ועוד..... בעוד שני אתרים לפחות. תגיד שאני קטנוני, תגיד מה שתרצה, אבל תהיה בטוח שלא הייתי מצטט פה כלום אם לא היית עונה בהתנשאות לאנשים שהגיבו לך בצורה עניינית לשירים שלך (כגון הערות חוזרות ונשנות על השימוש בסימני קריאה), ונתנו לך, שומו שמיים, הערות בונות, כשבמקום לענות באופן ענייני, ענית בסגנון של "איך אתם מעיזים לבקר משורר מהולל כמוני?!" ואתה יודע שאני עכשיו מצטט אותך. ביקשת? קיבלת. רוצה לפרסם פה שירים? לקבל ביקורת? בשביל זה יש האתר הזה. רק תלמד קצת דרך ארץ מהכותבים היותר בולטים פה לגבי איך לקבל ולהגיב על ביקורת. [ליצירה]
- [ליצירה] של פיח תמרותיו לא יכול להיות 'מסתירות את השמש'. התחביר של המשפט לקוי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה היה אני... [ליצירה]
- [ליצירה] מבחן ירושלמי, חמישה סעיפים על חושך א. בוא נודה על האמת, שרוב המשמיצים הגדולים של מר ירושלמי כאן, כותבים בעצמם בערך ברמה של ילד בגן חובה. ב. אני לא חושב שכמות הציטוטים שהבאת מאתרים זרים (מבלי לציין את מקורם), משקפת באופן זה או אחר את איכותם וערכם. ג. אני גם סבור שבוטותו של ירושלמי בטלה בשישים לצד חיצי הרעל ששילחו בו כל אותם אומללים המוזכרים בסעיפים א' ו ב'. האיפוק בו הוא נוקט כלפי מגוון המלל האלים המופנה כלפיו ראוי לצל"ש. ד. דרך ארץ מעולם לא היתה הצד הבולט של חלקו הארי של המגיבים כאן, לא כל שכן רוחב אופקים, סובלנות, פתיחות, וקבלת האחר והשונה. מה שנדמה מבחוץ כפירגון סולידרי ותמיכה הדדית בביקורת בונה מתגלה כעורבא פרח עם בואו של שפן הניסיונות הראשון: מישהו שלא צמח מהבועה הצורנית, שהוא מעט מחוץ לקונצנזוס האורתודוקסי - פוריטני - פוליטי (קיצוני?) שלנו. פתאום יוצא המרצע מהשק, - מתיבת הפנדורה. ה. זה לא התחיל בשמואל ירושלמי ולא נגמר בו. זהו רק סימפטום, טריגר, מבחן בוזגלו צורני קטן שבא ומציב מראה בפנים המכוערות שלנו, לפחות של חלקינו. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים איתך כמעט בכל מילה.אני, באופן אישי, דואג לשלוח קומפלימנטים אם וכאשר הדבר נחוץ. כל נקודה כל הפעמים שאני ועוד חלק מהמגיבים עשו זאת, (ואני מדבר על ביקורת עניינית לשיר, לא לדיעה) הם לא זכו לאף תגובה, ואפילו רמז, של הבנה או הסכמה, אלא שוב- התנשאות ברמה שלא ניתקלתי בה באף אתר אחר שביקרתי בו. בין היחידים, אולי, שאפשר לקשר אותו אליהם בכל הנוגע להתפארות עצמית הוא אוסקר ויילד. אבל לאוסקר ויילד היה כיסוי. [ליצירה]
- [ליצירה] מי שמדבר... תסתכל בתגובות שלך לחבר'ה אחרים פה בצורה, על היצירות שלהם. אז נכון, אתה כותב אולי בצורה יותר יפה מאיתנו, מילים יותר גבוהות, וביקורת כאילו יותר בונה, אבל אתה לא פחות גרוע, אם לא יותר - כי אתה עושה את זה במסווה של ביקורת, כשבעצם אתה לא מראה יותר מאשר זלזול ופגיעה ביוצר. [ליצירה]
- [ליצירה] ל"מבצע סבתא"- אני לא מכירה את שמואל,אבל לפעמים האמירות שנשמעות גאווה גרידא,הם ההיפך הגמור והן באות ממקום אמיתי ומתוך ההיפך של הגאוה:ענוה! שבע"ה נזכה כולנו להיות ענווים באמת ולדעת מתי להודיע:"אני כאן!אני יודע". בשביל זה אנחנו פה הרי?..לקדש את שמו ע"י מימוש עצמי של כל כישרונותינו וממילא זה לא גאוה, כי אנחנו יודעים שהכל בא ושייך להקב"ה ולכן אין לנו במה להתפאר כפי שכותב הרמב"ן באגרתו. כל טוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי שמש לוהט אולם, מאחר ולרוב את המילה שמש, נהוג להגדיר, כנקבה, שימוש במילה זאת בזכר, מהווה כתיב לקוי. ולגבי דו - מיניות של מילים, אז למיטב ידיעתי, כל המילים ממין נקבה חסרי סיומת נקבית, הן יכולות להופיע הן כנקבה והן כזכר. למשל: תהומות - תהומים; או למשל: דרך, שזאת מילה ממין בי, שיכולה להזדווג היטב, הן עם זכרים והן עם נקבות. [ליצירה]
- [ליצירה] בלי כל קשר לאסוציאציות עם כרטיסי אשראי ומועדון למיניהם, לדעתי, לכל עובד מגיע כבוד. עכשיו, לגבי כסא, אז לידיעתכם, חלק מרשתות שיווק בישראל, אוסרות על קופאיות לעבוד בישיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי קדימה אז אין צורך להרחיק עד איטליה של שנות ה-20; הרי גם בישראל, יש מלגה לאומנית ימנית, תחת אותו שם. ולגבי יצירתי הנ"ל, אז אין שום קשר בינה לבין פאשיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר מותר, לפחות, כאשר צרכי חריזה דורשים זאת, להמיר זכר בנקבה ולהיפך. [ליצירה]
- [ליצירה] לדוב תראה, אני מבין, שאת הגשר בונים לא לטובת המוסלמים, אלא לטובת כוחות הביטחון הישראליים, כדי להקל עליהם פריצות להר הבית בעת הצורך. דבר שני, הר הבית נמצא בריבונותו של הואקף המוסלמי, אז שהואקף המוסלמי - יחליט בעצמו מה לבנות או לא לבנות בשטח שבריבונותו. [ליצירה]
- [ליצירה] בושת וחרפה לממשלה הזו לגבי אמירתך: כבוד! לממשלה המטומטמת ואכזרית הזו, רצוני להעיר, כי לא עלינו ממשלת זוועה כזו, הפוגעת בעניים וקשי יום, כדי שיהיה לה כסף לנהל מלחמות נגד פלסטינאים. גם אני פגוע ממשלת זדון הזו; לכן, אל לך לשיר הלל לכנופיית בריונים, ברשותו של רב - הקצבים ונותן חסות לשחיתות בניו. בושת וחרפה, לבוחר הישראלי, הן משמאל והן מימין, הנותן ידו לדוקטרינה הציונית של השלטון הישראלי; דוקטרינה, שפירושה - שיעבוד לצמיתות למלחמות ולשפיכויות דמים. עד כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] לרן התכוונתי, לאֳפַרִים - אחו; שדות מרעה ירוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא נסחף פשוט, כל פעם כאשר קם איזה אדם, שמנסה להנהיג איזה מאבק חשוב, אני מוכן לתת לא סיכוי ולו קטן ביותר. ואם קרה שהוא בסופו של דבר הוא איכזב, אז אין מה לעשות. בחיים שום דבר אינו חלק למשעי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא השוותי את המדינה לא השוותי את המדינה לבית - בושת, בגלל המצב הכלכלי או מושחתות השלטון. השוואתי זו, באה בעקבות סחר בנשים, שכאן בארץ, מתנהל בקצב מסחרר ביותר. לדעתי, כל עוד בשטח המדינה מתנהל דבר מחורא כזה, לגיטימי לקרוא לה: בית - בושת ישראל. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי הגשמת הציונות בנגב לכל אלה, שמציעים לי לממש את הציונות על ידי בניית בית בנגב, אז שיידעו להם: אני בכלל לא ציוני; ולדעתי, על המדינה להיות שווה לכל אזרחיה, ולא ליהודים בלבד. [ליצירה]
תגובות