אל המחר הדשן ואל השמש,
בתאוצת סער רגלינו גומאות.
נגד העוני והמצוקה נפרוץ זעם;
על מְחַמְסֵי לחמנו נַעַל עם קרדומות.

נכה בעשירים!
שוק על ירך עצמותם נשבורה;
חורבן חרוץ נביא עליהם.
נקיז דמם של אלה המוצצים מלשדנו.
אי-הצדק נעקור ונַשֵם!