תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
וואו...
איך רק עכשיו נתקלתי ביצירה המדהימה הזו ...
כמה רגש..כמה כאב..
פשוט מהמם!
מעורר הזדהות רבה.
צר לי בשבילך.
"עד כמה היה בי לתת לך...
אילו רק היית לוקח"
כמו בשירה של נורית שחר, משפט עמוק כל כך שאימצתי לעצמי מזמן.
תודה לך, מורן.
[ליצירה]
אוח:(
נורא עצוב לי שזה מה שמשתמע מן השורות.
למען הסר ספקות..השיר הזה נכתב בעקבות שיחה עם החבר לשעבר, ובה סיפרתי לו שאני אספתי את כל הזכרונות לתוך קופסא ע"מ לעבור הלאה, והוא סיפר לי שאצלו הכל נשאר אותו דבר, הוא לא הזיז אף מכתב ואף תמונה או מתנה.
זה צרם לי נורא. כואב לי לדעת שהוא עדין שבור ואני המשכתי הלאה. רע לי עם העובדה שטוב לי.
אולי השיר אכן נוסח בצורת השוואה שטחית ולא הביע מספיק את הכוונה.
אנא, אל תחשבו שאני שמחה לאיד.
[ליצירה]
תודה לכולם על התגובות :)
מאחלת לכולם לילות כאלה...
ו"רדף השיג":
איך עלה בדעתך שזו פנטזיה?
במיוחד אחרי המשפט" הלילה בו חלום הפך למציאות מתוקה"
אז לא פנטזיה, לשמחתי זה היה באמת :)
[ליצירה]
וואו.
בן, גרמת לי לחיוך הראשון של הבוקר בתקווה שימשך כך כל היום.
השיר מדהים וכ"כ נכון.
גם אם קצת כואב עכשיו, בעתיד בטוח יהיה טוב!
כי אכן, שום דבר לא נמשך לנצח...
תודה!
שבת שלום, מורן:)
תגובות