תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
אני לא יודעת איך להגיב בדיוק...
אני אעשה כמיטב יכולתי
לוגן לוגן- למה לקרוא לזה שירה?
כי ככה ה-ת-ח-ש-ק לי :)
ובן שרם- אם הייתי מבינה את המשמעות של המשפטים חסרי פואנטה מתגובתך , הייתי חכמה מספיק כדי להגיב...
איך אתה מעז להגיד לי איך להרגיש ועל מה לכתוב?
כל טוב....
[ליצירה]
וואו...
איך רק עכשיו נתקלתי ביצירה המדהימה הזו ...
כמה רגש..כמה כאב..
פשוט מהמם!
מעורר הזדהות רבה.
צר לי בשבילך.
"עד כמה היה בי לתת לך...
אילו רק היית לוקח"
כמו בשירה של נורית שחר, משפט עמוק כל כך שאימצתי לעצמי מזמן.
תודה לך, מורן.
[ליצירה]
אביטל,
כן, זה כביכול מנקודת המבט שלי.
זה סיפור על בחורה שחבר שלה הכה אותה בסתר, ואף אחד לא ידע כי היא פחדה לספר, עד שבסופו של דבר הוא רצח אותה באכזריות.
נכתב בהשראת סיפורה של עינב רוגל ז"ל שנרצחה על ידי החבר שלה באותה התקופה, גלעד.
(למי שמכיר את הסיפור המזעזע.)
מורן.
[ליצירה]
אינני יודעת מאיפה האומץ הזה מגיע, אולי מעצם העובדה שהאנשים הקרובים אליי לא מכירים את כל השירים שאני מעזה לפרסם פה.
תודה לך, על התגובות, ועל הנכונות לתקן ולשפר.
מורן.
תגובות