תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
אוח:(
נורא עצוב לי שזה מה שמשתמע מן השורות.
למען הסר ספקות..השיר הזה נכתב בעקבות שיחה עם החבר לשעבר, ובה סיפרתי לו שאני אספתי את כל הזכרונות לתוך קופסא ע"מ לעבור הלאה, והוא סיפר לי שאצלו הכל נשאר אותו דבר, הוא לא הזיז אף מכתב ואף תמונה או מתנה.
זה צרם לי נורא. כואב לי לדעת שהוא עדין שבור ואני המשכתי הלאה. רע לי עם העובדה שטוב לי.
אולי השיר אכן נוסח בצורת השוואה שטחית ולא הביע מספיק את הכוונה.
אנא, אל תחשבו שאני שמחה לאיד.
[ליצירה]
טל שלום
רב תודות על התגובה הישירה והפתוחה כל כך.
אני גם חושבת כמוך, אין מה לעשות אנשים משתנים וזה לא בשליטתנו...
אבל הגדולה שלי זה לסלוח לידיד הזה, כי אני יודעת שהוא לא עושה את זה בכוונה ולא כל כך במודע, הוא פשוט לא חזק מספיק לפעמים. ואני מקבלת אותו כמו שהוא...
כבר ניערתי אותו פעם אחת לפני שנתיים, ועכשיו אני מבינה שהקשר באמת לא חזר להיות כמו שהוא, למרות שעל פני השטח זה נראה טוב ויפה.
שוב תודה,
מורן.
[ליצירה]
שם בדוי
יש משהו לא הגיוני בשיר, שאולי לא הבנת?
זה בדיוק מה שקורה לי וזה הגיוני בעיניי כל כך..
ולמה נראה לך שה"טמבל" החדש לא אוהב?
תודה על תגובתך!
מורן.
[ליצירה]
אני לא יודעת איך להגיב בדיוק...
אני אעשה כמיטב יכולתי
לוגן לוגן- למה לקרוא לזה שירה?
כי ככה ה-ת-ח-ש-ק לי :)
ובן שרם- אם הייתי מבינה את המשמעות של המשפטים חסרי פואנטה מתגובתך , הייתי חכמה מספיק כדי להגיב...
איך אתה מעז להגיד לי איך להרגיש ועל מה לכתוב?
כל טוב....
תגובות