זהו סיפור על שתי נשמות טהורות, שחיו בעולם האלוהי בו כולן שוות
כולן היו באור החיים מכוסות, אין יחסיות, אין הבדל בין טוב לרע
כולן נשמות טהורות שיודעות רק לאהוב.
לפתע פתאום ביום בהיר אחד
אחת הנשמות העזה לבקש משהו מיוחד
היא רצתה במעשה הסליחה להתנסות, אבל למי תוכל לסלוח
אם כולן נשמות טהורות?
כולן מושלמות ואינן מסוגלות לעשות מעשה רע לאחרות
!באה נשמה אחת והציעה רעיון: "לרדת לעולם הפיסי, זה הפתרון
שם לא נהיה מושלמות כמו כאן, ושם אפגע בך חבל על הזמן"
ככה לי לסלוח תוכלי
ובמעשה הסליחה שביקשת תתנסי.
אך דבר אחד להבטיח לי את מוכרחה,
שגם אם אעשה לך את הדבר הכי נורא
תזכרי שבתוך תוכי, אני עדיין נשמה טהורה.
לא ידוע מה בגורלן של הנשמות עלה, ואם המשאלה אכן התגשמה..
אבל הכוונה שלי היתה שתבינו, שאנו בני האדם כלואים בתוך מגבלות הגוף והשכל שלעיתים מכבידים עלינו
וכל אדם בעולם, איש אישה, נער או נערה,
בתוך תוכו בעצם הוא: נשמה טהורה!
(נכתב ע"פ פרק מתוך הספר" שיחות עם אלוהים")
תגובות