שוב ושוב חושבת עלייך
נזכרת בך,
במבטך.
מביטה בתמונות, במתנות
במכתבים,
בזכרונות..
והדמעות, כהרגלן זולגות.
דמעות עצובות
דמעות של כאב
מלוות בצרחות אל השמיים..
לא מרפה ולו לרגע מזכרון דמותך
מנסה לשחזר את טעם שפתייך
את חום ידייך,
את לחישות קולך
אני מתגעגעת,
מתגעגעת כל כך
האם אי פעם אותך אשכח?


אולי אני לא באמת רוצה לשכוח,
 לא באמת רוצה מזכרונותייך לברוח...