ובסוף זה נגמר

ילדה אחת על סף תהום

מביטה לחיים בעיניים,

במבטם היא אינה מוצאת נחמה

חרישית בוהה בשמים.

נועם מחריד עטף את פניה

ועל הכל פשטה הדממה,

חושך כיסה את עיניה לעד

עכשיו באדמה שוממה.

מוקדש באהבת אינסוף לחברה  ששבה אי שם אל כור מחצבתה והותירה כאן חלל .