הֵרְעַמְת בְּשְׁתִיקָתֶךְ עַל קוֹלִי הַגוֹועַ,
דַחִית אֶת יַדָיי הַמְלָטְפוֹת בְּחֶמְלָה.
סִימֵאת אֶת עֵינָיי בְּיוֹפיֶיךְ הַמְשָׁוועַ,
הַרָגְת אֶת רוּחִי בְּהֶנֵד עָפְעַפָייךְ.
אָוִויתִי לְרֶגֵשׁ,לְכסִיפָה טֵהוֹרָה,
הֵדָרתִי שֵׁינָה מְעֵינָיי הַבּלוּיוֹת.
וְאַת בְּמָבַּט עַרְפִּילִי מֵפָלֵחַ,
בִּיתָרְת אֶת לִיבִּי וְנָשַׁקְת בְּהֶסְתֵר.
תִקְווַה אַחְרוֹנָה הִתְנָדְפַה מְקִרבִּי,
יָרְדַה כְּמוֹ אֶבֵן שְׁחוֹרָה מִן הָלֵב.
עֲרגָה הִיא אֶלַייךְ,מָלְאַך מִסְתוֹרִי,
דָבְקַה בְּיוֹפיַין שֶׁל עֵינַייךְ,בְּתוֹם.
תגובות