[ליצירה]
:)
תודה על התגובה, ועל המחמאות.
אני בעצמי לא יודע למה כך, גמרתי את הסיפור, יתכן שלא היה לי נעים כך סתם לגרום לרצח, אגב גם "התובנות הגדולות של הנפשות הפועלותהיו משהו ממש לא מתוכנן.
בקשר, לשמות, זה פשוט נראה לי יותר מתאים למשפחה אמריקאית מאשר ישראלית (אמנם חברי המטבח נשמעים מאד ישראליים), יתכן וזה יוצר השלמה בין השניים.
(אולי כמו ההתנהגות שלנו בארץ ביחס לאו"ם).
[ליצירה]
תודה על התגובות
סופר, שני לבבות לא יכולים לשנוא, כי שינאה לענ"ד, זהו רגש אינדוידואלי שכל אחד חש בנפרד, אני יכול להזדהות\אם שנאה של משהו את האחר, אמת אני גם יכול להזדהות אם אהבה של משהו את האחר אך, באהבה שלא כמו בשנאה אני יכול גם לחלוק אותה עם משהו והיא תהיה אהבה המשותפת לנו אך, אי אפשר לשנוא בשיתוף, (אוף! לאיודע, אני לא מצליח להסביר ת'צמי ולהגיד משהו ברור, אך לא ברור לך בתחושה שאהבה זה משהו שעשים ביחד ושנאה זה בנפרד?
לי בכל אופן זה ברור ועל זה כתבתי.)
[ליצירה]
נשמע שזה פונה למשהו, כך שזה לא ממש מונולוג, אך זה קצר ומרוכז, בכמה מילים אלו את מעבירה תחושה ברורה שגורם לך זה/זו שעומדים מולך. מעניין מה אומר הרצון שלך להתעלם(?) ולעצום עיניים כדי ללמוד תורה עוד 12 שנים.
אני יודע, יתכן והשיר כלל לא נכתב ממקום אישי אלא כפרשנות מדרשית-פרוזאית לסיפור כה עשו חכמינו על רבי עקיבא ורחל שאחרי 12 שנה היא שולחת אותו לעוד 12 שנה, אך, אם אני צודק, אז לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אשמח להסבר.
[ליצירה]
הו ,זה ממש מתוק
העלת חיוך על פני (:
כואב, הא?
זה יגיע, יבוא לו גל ישטוף אותך, ותדעי, שעברת את פרעה ובקעת את ים סוף.
אהבתי את הדימויים, הרעיון והביצוע.
תגובות