בעזרת ה'.
כשם שהסערה בעולם הופכת את הכל
כן הוא חוט השערה בהיכלי המלך.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה גורם לי עונג נוגה. אכזרי משהו מצדך. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי כנרת... הסוגריים האחרונים ממש במקום, אמנם, זה חונק אותנו ביניהם, אך, לולא הסוגריים, היה נוצר מצב בו המלכות היתה נחנקת חלילה בינינו, ל'דבר' כמלכות יש לתת מקום גדול לשרות בו, אמנם כל אדם הוא עולם מלא, כ"ש זוג, שהוא אדם שלם, אך, לערך מלכות יש שיכות יותר רחבה מלשרות רק בין בני זוג, על כן, השארתי את זה כביכול פתוח. (בינינו)- זה אנטימי יותר, ובשביל כל עולם הערכים השארתי את המלכות חופשיה לשרת בכל. תודה ושבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] :) תודה לכם. אתם מחזקים אותי מאד. שבת שלום ושנה טובה לכולם הלך. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כל עוד התנועה ממשיכה אתם בהיי, בעלייה, אך, כשעוצרים, זה הרגע לרדת, חבל, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה כנות. יפה לך כתיבה זכה שכזאת. אמת. די לה בהקראת שמות. להחיות, כבר לא תוכל, את מי שנתן במתנה חיים, על אין למה. חבל שהיו צריכים למות בשביל שנברח אח"כ כמו כלבים. לפחות מתו בכבוד. כואב את אבלם. אין לך מושג עד כמה. יהי זכרם ברוך. נ.ב. למה פרסמת את זה עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] ענק! מכיר את השיר של מתי כספי;" כמה שירים אפשר להמציא"? אביאו לפניך: "כל השירים של היום נכתבו כבר לפני הרבה שנים מה שחשבנו הספיקו פשוט לחשוב גם אחרים אל נהיה עד כדי כך תמימים ונחשב שיש יוצאים מן הכלל- כמה שירים כבר אפשר להמציא בכלל?" ובכל זאת, אנו מוצאים את מיטב המשוררים והפיזמונאים יוצרים ונובעים מעיין שאין לו סופים, כולל מתי כספי עצמו. יתכן ואנו לפעמים חוזרים על רעיונות, אך לא דומה שעה אחת למשנה, כך שלא דומה דבר שנכתב בשעה אחת לדבר שנכתב בשעה אחרת, כל שכן בידי אדם אחר ש'כשם שפרצופיהם וכו'. סך על השיר, קרע אותי, אני ממליץ! [ליצירה]
- [ליצירה] כן גם אני מאחר ועל כן הדפסתי וקראתי הכל בשטף אחד קולח ממש קולח הסיפור וכמעט לא מרגישים שהוא נכתב בהמשכים (אם אכן כך הוא הדבר), ועכשיו לתגובה באמת ריגש אותי עד דמעות (באמת). סיפורך המדהים, מעלה בי הירהורים שאני חושב שפוקדים את כולנו בתור יוצרים-{אנשים שמחפשים משהו במציאות, במילים (שהן מעין קודים שמרכיבים את פרטי המציאות), ובמעבר למציאות, בסדקים שדרכן עובר האור האין-סופי שמהווה את המציאות, וכן משהו בתוך עצמנו, בתוך העולם הקטן שהיננו}, מדי פעם. הירהורים, על החשש שיש בעיסוק במעבר, שמא נסחף איתו לעולם אחר מנותק אוטיסטי, ונשכח מעצמנו, עד כדי כך ננסה למצוא את האמת שבנו, את העצמי שלנו בתוכנו , עד שנאבד בכלל את הצפון. הצלחת בסיפורך לטלטל נקודה זו שתפיץ את ריחה בכל תודעתי ותטלטל אותי בעצמי יחד עם דוידי , בתהיות, בסכנות שיש בעיסוק הזה ובהתמכרות לו עד האבדון המר. זה כל כך חבל, כל כך מצער שאדם כזה נפלא כפי שתארת את דוידי לא יכול להתקיים בעולמנו (כביכול) והוא נפלט ממנו אל חלל אחר רחוק. לעיתים אני חושב שאנו גם מרגישים שאנו מפילים מהגשר איזו דמות חולמנית שלנו שהיינו רוצים לרחף איתה לאין קץ ואין סוף רקיעים, אך זה מתנגש עם ה"צורך" לחיות בעולם קונקרטי ונהל חיים "מתוקנים". נעבעך! אולי לזה אתה בעצמך התכוונת. על לנו להתיאש עוד יש תקווה לבנות גשרים שיגשרו בין עולם היצירה לעולם העשיה, בין עולם הרוח לעולם החומר, עוד נצליח ביום מו הימים לקרב אותם אחד אל אחד עד אשר יהיו לאחדים בידינו. שנצליח בע"ה. לסיכום: שמחתי לקרוא, לפגוש ולהכיר, ממש יצירת מופת. בהצדעה- הלך רוח. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! ניגוני מצילת מרכבתך, כבר שבים ממסע נדודים מפרך בו רדפת אחר נסיכה שלקח ממך המלאך הסותר ביום הולדתך, ועתה הנה גאלת אותה מתחת כנפיו והנך מתעתד בע"ה להכניסה תחת כנפיך, בע"ה בקרוב. יאווווו, איך שאני מחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אני כל ךכ אוהב את המשחק הזה בשורש אחד או שניים להרכיב מזה שיר, זה יוצאלפעמים כל כך טוב, זה מדהים לגלות פתאום משמעויות חדשות כשאתה שם מילים דומות בשורשן אחת ליד השנייה. אני קורה לזה לקחת מילה ולגלגל אותה על הלשון, לטעום אותה כמו טועמי היינות, אגב, ראה אצלי ביצירה "נרצח"-לזכרו של אולג שייחט. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שאת מיואשת, חכי לה שתחפץ, על כל הרע תכסה האהבה, אם זו אהבת אמת היא תנצח באמת, רק האמיני. [ליצירה]
תגובות