Not Dead Yet
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הקישור שלך בין האדם לטבע פשוט מדהים. חמק מראשי הרעיון שמאחורי היצירה, אף על פי שהרישום עצמו מרהיב... האם יש כאן עוד נקמה של הטבע? זה דווקא מסביר הכל, חוץ מהעץ הכרות. למה הוא כרות? מה כרת אותו? איך? מי עדיין לא מת? אני משער שהאדם, אך אפשר להגיד אותו דבר על העץ. או שמא... האדם והעץ אחד הם? ("כי האדם עץ השדה...") יפה מאוד! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] Not dead yet כי למרות הנסיון לכרות לו את העץ, יש בו הרבה מעבר לדברים הצפויים והרגילים, שיביאו בסופו של דבר לצמיחה חדשה... מקווה שזה עזר.. מיבלאש. [ליצירה]
- [ליצירה] אומרים על עץ הצפצפה שהוא נקרא כך לא בגלל קולות שהוא עושה אלא שאם כורתים אותו אז הוא מצפצף על כולם ומצמיח עוד חמשה עצים בסביבה וכל הצמיחה שנמצאת בציור מתחת לעץ מזכיר לי את זה(מישהו מאחורי גבי טוען כי קוראים לו עץ צפצפה בגלל הציפורים שעליו שאוהבות אותו מאוד ומצפצפות) [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה תקווה, אך, זה עושה לי עצוב. למה זה ככה? [ליצירה]
- [ליצירה] מה קשה יותר? להשוות בין השניים או הדימיון של השניים? עצוב לחיות עכשיו... [ליצירה]
- [ליצירה] מחמאה באיחור. לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשה מוכרת ישר לאהודות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ישר ככה... זה כל האתגר... : ) תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא נשאר מה להוסיף, אז רק אצטרף. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז איך היה בפרמקולוגיה? שיר חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה די ברור.. :O) תודה דס... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! לדעתי לא הכל ביסורים, דווקא הרוב סתם במאמצים מעצבנים.. : ) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! סוף מעולה, למרות שטיפה צפוי. כתיבה זורמת ו קלילה... תודה. [ליצירה]
תגובות