חשבתי ש: כשהייתי איתך ויצאו ממני כמו מנגינות מופלאות, מילים, תחושות. חיוכך כך גם מילותיך זהרו להם בין ים שתיקתך. אז בהיתי בי נפלאה כמעט כמותך ולא הכרתי אז חשדתי כי שקר זה העמדת פנים. ורק היום ידעתי פשוט לא הכרתי. -נפלאותך נדדה בתוכי ומצאה בי את הנפלא אותו חיפשה