אורי היקר ה' עימך
.אתה כתבת לי על קורותיך, יסורי הנפש שאתה חווה בתקופה האחרונה
רציתי להעז ולנסות לפתוח לפניך אשנב צר למרחב מואר אשר יתכן כי תמצא בו ולו תקוה דלה
פעם לפני זמן לא קצר הייתי שרוי באפלה כבדה הרגשתי כי ליבי כה כבד עלי, התהלכתי חסר מנוחה בתחושה שהכל מתנכל לי ומעיד על כשלוני. הימים עברו וחשתי כי שעות האור הולכות וקטנות ואפלה סוגרת עלי.
רציתי לעצום את עיני זכור לי כי הייתי מפזם לעצמי :" ומצאתי את זה כמצחיק מעט ומצאתי את זה כעצוב מעט שהטובים ביותר מחלומותי הם של מותי.." אז כך מדדה בנפתולי מחשבותי ומחפש מפלט הסקתי כי מוחי מהתל בי או אני מהתל בי. ומצאתי את עצמי מבולבל מאוד.
תתקשה להאמין לי כי ישנתי מספר שנים ובשינה זו ירד עלי שפע גדול שעד היום אני מתקשה לתארו במילים. וכך התעוררתי ושלווה נסוכה עלי
קמתי ויצאתי מפתח ביתי לחפש עיניין להתקיים למענו כי אותה ציפור תשוקת העשייה שקוראת בליבותם של בני אנוש קמה גם היא מתרדמתה והחלה לקרוא בקול רם. והנה ליבי העיקש כדרכו משכבר הימים שב להשקותי ביין תרעלתו מקשה על עורקי להזרים בי חיים ותשוקה. אך מפאת רושם אותה שלווה אדירה שעוד היתה חיה ושרירה בליבי תהיתי על כך שמוחי וגופי עוד פועלים ע"פ אותו דפוס תחלואים ישן וזאת מסיבות שאיני מועיל להבין
אז עצרתי עצמתי עיני וניסיתי לשוות במוחי את אותו שפע שמימי שידעתי.
והצלחתי.
איני יודע לספר לך על אמת או אידיליה
רק שבא אלי אותו אור גדול והוא טוב .כה טוב יותר מכל דבר אחר שידעתי
והוא מתקייים צד בצד עם אותם מחולי שדים ומבוכי אפילה
נפתח לי פתח
אני מברך אותך אורי יקר .
תגובות