האגדה מספרת שניוטון גילה את חוק המשיכה כשהוא ראה את עץ התפוח משיר את פריו. יכול להיות שזו סתם אגדה. שזה מה שהוא אמר לאיכר שגילה אותו עומד בשדה שלו עם תפוח ביד ושאל אותו: " מה אתה חושב שאתה עושה עם עץ התפוחים שלי?!" אבל אותי, בכל מקרה, לא מעניין הפרי. אותי מעניין הזרע. אם באמת כל דבר נמשך למרכז האדמה, תארו לעצמכם איזה כוח אדיר צריך להפעיל הזרע כשהוא שולח גבעול קטן ומפלס לו דרך מתוך האדמה אל השמש. זה ממש מדהים שזרע אחד קטן נעמד מול חוק המשיכה ואומר: "לא! אני עולה למעלה." וככה הוא צומח אל השמש, אל האור, הכל בשביל השלב הסופי – הפרי. אבל לפרי, כל זה לא איכפת. הוא, אם מישהו מושך אותו – הוא נמשך. זה יכול להיות כוח המשיכה וזה יכול להיות היד של ניוטון. הפרי ילך עם כל אחד. וזה בכלל לא משנה לו שכל העץ כולו התחיל מזרע אחד שהלך נגד כוח המשיכה. הפרי אומר: "מה איכפת לי מה עשו קודם? זה מה שמושך אותי ועם זה אני הולך. עצים זה היסטוריה. העתיד שייך לתפוחים." סתם אגואיסט – התפוח. אבל טעים.