[ליצירה]
יופי יופי יופי..
שיר נפלא ומילים חזקות מאד, בעיני. יש מתח גדול בהתרחשות, בריח ובמגע של האדמה. האנושיות שהקרקע מקבלת יוצרת רעדה, יש בה חיות ממשית. אני חושבת שהדימויים שאתה משתמש בהם (מצע מנותק,דיונות שלום..וכו') טובים, נהדר איך שהשתמשת בנוף של המקום ויצרת ממנו מטמורפוזה על המציאות והתחושות שלך, שלנו. החוזק של השיר מחפה על חידתיות שיש בכמה מקומות (אף אחד לא ראה אותו וחי, ציורים רוחניים), ביטויים שבגלל, או בזכות, העומס במשמעות שלהם, דורשת התייחסות בשיר. כל הכבוד. מחכה לראות עוד.
[ליצירה]
האמת, זה שיר די ישן שעבר שידרוג של הזמן שנכון לי עכשיו. תודה על ההארה, איכשהו בקריאה שניה ושלישית העירפול לא מפריע לי, אני מרגישה שיש מעברים מובנים-הפקעת לקופסא, הקופסא למפה, המפה אלינו.. נגיד שזה כמו אריזה בתוך אריזה בתוך אריזה. הקופסא היא ההתרחשות שבראש, יוצרת הפעולה הנ"ל. התלישה היא פעולה שנעשית בסוף כל פעולת ריקמה, ניתוק הסליל מן המצע הרקום.
זה גם שבת, הניתוק מכל השבוע, אולי..
[ליצירה]
איך לא נתקלתי ביצירה הזאת עד עכשיו? (ותודה לחתלתולי). התיאורים, הנפלאים מאד, הזכירו לי שני פרקים מתוך הסרט היפני "חלומות", לא זוכרת כרגע את שם הבמאי..
בכל מקרה, ההתגוללות ברפש והביזאריות ששולטת ברחובות, יחד עם הטחנה מלאת ההוד- כל אלה נמצאים בסרט הזה, בדיוק, אבל בדיוק, כמו שכתבת. ראית ת'סרט, אגב?
[ליצירה]
הוא יושב צמוד לחנות הסידקית, מול חנות צעצועים גדולה שצמודה למאפיית עוגיות.. ברח לי השם של הרחוב..
[ליצירה]
[ליצירה]
אני לא חושבת שיש הצדקה לבעירה, ואלי גם לא לסנה. סנה בתפיסתי זה שיח נמוך הקרוב לקרקע, ופה אתה מעלה את הצופה לשמים מה שיוצר תדמית קרובה יותר לעץ, אולי.
תגובות