"...העולם מתחלק לשני סוגי אנשים;
אלו שמחלקים אותו לאופטימיסטים וריאליסטים,
ואלו שמחלקים אותו לפסימיסטים וריאליסטים.
אני מהסוג השני..."
(הרב יהושע שפירא, בחיוך נפלא)
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נפלא!! ממש משב רוח מרענן. תודה שהבאת את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמצת... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאד! זה באמת צריך להיות הקו המנחה של הקטגוריה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] . אוי זה עצום! איזה חיוך עשית לי..(צריך לדמיין את הרב יהושע אומר את זה..) אמנם אני מתנגד לקטגוריית ה'ציטוט' אבל ציטוטים כאלה שווים את זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יישר כח עצום שזכית אותנו (בשם אומרו) במשפט השנון והאמיתי הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מצויין! איזה חיוך עשית לי! פשוט פשוט נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם! הסתכלתי על הקטגוריות, וכשראיתי את "ציטוט", מיד נזכרתי במשפט הזה. שמח ששמחתם... [ליצירה]
- [ליצירה] * נחמד מאוד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] צריך לחשוב על זה.. אהבתי, ושנזכה להיות מהסוג השני.. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאני הבנתי- "גושים" מסמל את הפראיות והגסות של החימר, שמכסה על העדינות והרוחניות של הכותבת (חימר- חומר, מול רוח). לעמוד בצד, מראה על עמידה פסיבית, נטולת חיים. ו"לא לנשום יותר ממני" רומז על שמירה על מינימום חיות וכן על מסלול קבוע, בלי עליות וירידות, שגרה של קיפאון. בסוף אנחנו מגלים שעם כל העטיפות והכיסוי העב, למרות שמגיעים לידי ביטוי רק הדים, זה גילוי של הפנים. למה זה יכאב? באמת שאני לא יודע. אבל אולי בגלל שהשתרשה החשיבה שאין לפנימיות עמידה עצמאית בעולם הזה. וחבל. תודה לך, שהשרת אלינו כמה יצירות מבין החימר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שיר יפה, בכנות. נהנתי מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] ... אפשר לעשות גם הזמנות הפוכות? אהפתי מאות... נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו יפה וחזק... יש'ך את זה! אהבתי. :) (חיוך) [ליצירה]
- [ליצירה] איחס למה? [ליצירה]
- [ליצירה] הנוף הישראלי מתחלף בנוף שומרון... ארץ אויב... צורם משהו. חוץ מזה, כתיבה יפה, סיפור נחמד. תמשיך, תמשיך! מחכה... [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. השיר מכוון כלפי משהו מסוים? כלומר, קם לו איש אחד בבוקר, מכין נס קפה, שומע מוסיקה קלה ומחליט ש- "לא עוד, הגיע הזמן להפסיק עם פצצות האטום האלה!" -כאילו, מה.. לא שאני נגד שירי מחאה, אבל אולי כדאי להסביר מה ההקשר. המשפט האחרון היה חביב. שני משמעויות לגרעין- צמיחה או חורבן. טוב, שוין. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני... דווקא הבנתי פה ושם. כאילו, ביום כיפור בנות ישראל מחוללות... את זה הבנתי, ואהבתי את המשחק של מחול- חילול, קידושין- קדושה. אם יש משמעות לכל זה, אשמח להבין. רגע, לפי דבריך הטומאה מודגשת דוקא ביום הכיפורים, כלומר, הצורך בקידושין ובקדושה מגיע מרקע יום כיפור. יפה, אולי הבנתי אז עוד כמה דברים. אני דוקא אחד שאוהב כתבי חידה. משחק מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני חושב שקצת הגזמתי כל הסיפורים של או. הנרי. הוא פשוט ענק בזה. לגבי כאן- הסיפור "אחרי עשרים שנה". ותודה על התגובות!! [ליצירה]
- [ליצירה] "..מיליוני – אזרחים מזי – רעב..." מאיפה כל זה הגיע? "זעקי" ולא "זיעקי", "מִסְפְרי" ולא "מִסְפַרי". שני דברים שהפריעו לי. [ליצירה]
תגובות