"...העולם מתחלק לשני סוגי אנשים;
אלו שמחלקים אותו לאופטימיסטים וריאליסטים,
ואלו שמחלקים אותו לפסימיסטים וריאליסטים.
אני מהסוג השני..."
(הרב יהושע שפירא, בחיוך נפלא)
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נפלא!! ממש משב רוח מרענן. תודה שהבאת את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמצת... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאד! זה באמת צריך להיות הקו המנחה של הקטגוריה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] . אוי זה עצום! איזה חיוך עשית לי..(צריך לדמיין את הרב יהושע אומר את זה..) אמנם אני מתנגד לקטגוריית ה'ציטוט' אבל ציטוטים כאלה שווים את זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יישר כח עצום שזכית אותנו (בשם אומרו) במשפט השנון והאמיתי הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מצויין! איזה חיוך עשית לי! פשוט פשוט נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם! הסתכלתי על הקטגוריות, וכשראיתי את "ציטוט", מיד נזכרתי במשפט הזה. שמח ששמחתם... [ליצירה]
- [ליצירה] * נחמד מאוד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] צריך לחשוב על זה.. אהבתי, ושנזכה להיות מהסוג השני.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוי, לוגן, מה אתה מבין בשירה... אחד הטובים שקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב נראה שיצרתי ז'אנר חדש... יפה מאוד, ועצוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני כן אוהב תפוחי אדמה אנ אוהב תפוחי אני כן אדה מה. אני תפוחי האוהב א'דמה. ואז--- מה? קשקשן. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אולי זה היה צריך להיות "הוזה דעות"... אני, עכ"פ, ציירתי ורק אח"כ חיפשתי שם. על האליהו גוטנפרב אני סגור. זה חייב להיות הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, חזק! יש כאן תיאור חי של התעלפות שמזכיר באמת נשימה עצורה וכבדה ומין פאניקה כזאת. וכמובן רמזים יפים לדום-צומת-לב. יפה. מקוה שהחייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אה... קלטתי ת'עניין מהשורה הראשונה... שקוף מדי. אבל יפה, בכולופן. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאני הבנתי- "גושים" מסמל את הפראיות והגסות של החימר, שמכסה על העדינות והרוחניות של הכותבת (חימר- חומר, מול רוח). לעמוד בצד, מראה על עמידה פסיבית, נטולת חיים. ו"לא לנשום יותר ממני" רומז על שמירה על מינימום חיות וכן על מסלול קבוע, בלי עליות וירידות, שגרה של קיפאון. בסוף אנחנו מגלים שעם כל העטיפות והכיסוי העב, למרות שמגיעים לידי ביטוי רק הדים, זה גילוי של הפנים. למה זה יכאב? באמת שאני לא יודע. אבל אולי בגלל שהשתרשה החשיבה שאין לפנימיות עמידה עצמאית בעולם הזה. וחבל. תודה לך, שהשרת אלינו כמה יצירות מבין החימר. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על הבורות.. אבל אין לי מושג מה עברי לידר שר ולמה הוא עושה זאת, אני גם לא יודע מה מצאו כל הנ"ל בספרד, אבל בזה אני בטוח: בארץ ישראל הרבה יותר טוב להיות, ולמרות ש"נחמד" ו"ספרד" זה חרוז. וחוץ מזה, יקירי המילון, נא הסברך מדוע אינני בן מרדכי. הרבה ברכה ושפע טוב, יצחק. טוב, לא ממש "בן מרדכי".. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. ניסחת את זה יפה, "תאגיד המשוגעים-לנצח" (או באנגלית-madforever inc ) , אני סתם הסתבכתי עם המילים. ולך, נעם יקירי- אתה צודק, כל שמחה, נובעת מאמונה. אנחנו מאמינים בקב"ה ולכן אנחנו שמחים, אבל אני כתבתי את השיר למכנה רחב יותר של אנשים. יש גם אנשים לא מאמינים ששמחים. כמובן, שמחתם אינה שלימה, אבל גם היא במקום (ולפעמים יותר מאנשים מאמינים) ובעומק- גם השמחה הזו, הרדודה, נובעת מאמונה. שהרי אדם כופר לא יכול להיות שמח. הוא יכול להנות, לגרות את החושים, אבל הוא לא ישמח, כי אין לו סיבה. אין תקוה, אין ידיעה כמוסה בלב שצריך להיות טוב, אין אמון בעולם ובבני האדם. לכן גם אין במה לשמוח. אבל סתם אדם מהשוק, יכול לשמוח בצדדים הטובים שהוא רואה במציאות. משהו פנימי בלב (אנחנו קוראים לזה נשמה), אומר לאדם שיש תקוה, שהטוב הוא העיקר והרע הוא החולף. "וישמח את עמו אפילו על ידי מילי דשטותא..." (רבי נחמן) [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי הם שתקו בגלל... שהם פשוט היו מאושרים על כך שהם בארץ. משום מה כל המהפכנים, המורדים, לוחמי החופש והשויון נראים לי כל כך אנשים של יאוש. השאלה היא איך אתה רואה את המציאות; יש מה לתקן, לא אכחיש, אבל גם יש כל כך הרבה על מה לשמוח, באמת. זה שאנו כאן בארץ, עם ממשלה שלנו (כבוד!), ואנשים כל כך טובים, זה דבר שהרבה דורות של גלות חלמו עליו. יש לאן להתקדם, אמת, אך לא מתוך כעס, כי אם מתוך חדות יצירה. נסה זאת, הו שמואל יקירינו! הרבה ברכה ורוב טוב! החותם בדמע, יצחק. [ליצירה]
תגובות