כתבתי את זה דווקא בתור הורה...
ל-4 ילדים...
וכולם עדיין בגיל הינקות + -
בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה.
היוחאי אתה?
יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"?
אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים.
נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת.
[אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא]
אני מקווה שאתה זוכר אותי.
יאיר
פעם בפורום דתיים בתפוז
ושוב וואו.
[ליצירה]
כתבתי את זה דווקא
כתבתי את זה דווקא בתור הורה...
ל-4 ילדים...
וכולם עדיין בגיל הינקות + -
בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה.
[ליצירה]
מצאתיך!
היוחאי אתה?
יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"?
אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים.
נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת.
[אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא]
אני מקווה שאתה זוכר אותי.
יאיר
פעם בפורום דתיים בתפוז
ושוב וואו.
[ליצירה]
ואווו
אהבתי. חדשני ומקורי, ועם זאת, כל מספר וכל משוואה כל כך מדברת ומספרת.
זה לא מספר - זה סיפור!
התליון קצת בסוף הפריע לי, אבל מי סופר אותו בכלל?
[ליצירה]
שמוליק שמוליק
נוחר, ישן - עלמנו
על חורבות העוויתות והאיוולת,
עֶלֶם חדש כבר לא יקום.
מתפעל מנטיית פעליו - כמו חרב
אבדון,
הניף, היכה,
ביונקי שדיים שלא חטאו.
יוצא לקרב העלם!
לחמו כחוקן - איחסה!
לא שוקט הוא
בעצירותו-
על שמרי האדישות, לסבל ומצוקה.
שמש ההתחדשות והתקווה
תאיר - אולי אותו תקרע!
ואז,
הפתח יפתח -
פתחה של תקופה חדשה!
שמואל - דחילק - צא מזה.
[ליצירה]
וואוו!!!!
רצח מגעיל אותי (מה לעות, כזה אני...), אבל התיאור שלך הוא חזק.
ואם תרשה לי, אולי הבנתי את כוונת הסופר כך: האדם עצמו מתאר את התאבדותו כאילו בתור אדם אחר שכביכול רצח. האם לכך התכוונת?
תגובות