כתבתי את זה דווקא בתור הורה...
ל-4 ילדים...
וכולם עדיין בגיל הינקות + -
בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה.
היוחאי אתה?
יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"?
אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים.
נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת.
[אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא]
אני מקווה שאתה זוכר אותי.
יאיר
פעם בפורום דתיים בתפוז
ושוב וואו.
[ליצירה]
כתבתי את זה דווקא
כתבתי את זה דווקא בתור הורה...
ל-4 ילדים...
וכולם עדיין בגיל הינקות + -
בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה.
[ליצירה]
מצאתיך!
היוחאי אתה?
יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"?
אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים.
נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת.
[אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא]
אני מקווה שאתה זוכר אותי.
יאיר
פעם בפורום דתיים בתפוז
ושוב וואו.
[ליצירה]
מדהים
השיר, המקצב החרוז!
איך לקחת רעיום כל כך נעלה כנחירה, והפכת אותו בהינף קולמוס לנחלת כל.
נחירת האף - בו מצויה נשמתו של אדם, הפכה כמעט לנשמת האומה כולה.
והשילוב המדהים של "נחרי, נעמה, נחרי, נערה" - גם נוחרת - גם נוערת. מדהים! מדהים! ותפתח האתון...
המשך לנחור ידידי, כי נחירותיך כזהב הירוק שבתוככי האף...
:))))
[ליצירה]
ואווו
אהבתי. חדשני ומקורי, ועם זאת, כל מספר וכל משוואה כל כך מדברת ומספרת.
זה לא מספר - זה סיפור!
התליון קצת בסוף הפריע לי, אבל מי סופר אותו בכלל?
[ליצירה]
וואוו!!!!
רצח מגעיל אותי (מה לעות, כזה אני...), אבל התיאור שלך הוא חזק.
ואם תרשה לי, אולי הבנתי את כוונת הסופר כך: האדם עצמו מתאר את התאבדותו כאילו בתור אדם אחר שכביכול רצח. האם לכך התכוונת?
[ליצירה]
מזכיר
השיר הזכיר לי את תקופת ילדותי בה בלעתי בשקיקה את ספרי הילדים והנוער שדיברו על אז - התקופה ההיא שלפני הקמת המדינה.
איך רציתי לחיות ולהיות כמותם.
השיר שהבאת הזכיר לי תקופה זו.
תגובות