בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
אוהב ישראל ישראל
-
נשוי + 4 (בינתיים), אוהב להקשיב, לשמוע, להבין, וגם להגיד משהו משלי.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אני הייתי מעדיף אפטרבכי זה נראה לי יותר מאושר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ברגע הלידה אכן זהו אושרם של ההורים אך אחר כך כשצריך לקום מהמיטה באמצע הלילה לא הייתי מגדירה זאת כאושר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד משפט שיישאר איתי... [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי את זה דווקא כתבתי את זה דווקא בתור הורה... ל-4 ילדים... וכולם עדיין בגיל הינקות + - בכיו של תינוק - אושרם של הוריו. כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה כמובן שהכל תלוי בדרך השקפה אך באותם רגעים, לא כולנו זוכים לראות את הטוב שבדבר... בדיעבד, בוודאי שזהו אושר. אחד הכי גדולים שיש. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאתיך! היוחאי אתה? יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"? אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים. נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת. [אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא] אני מקווה שאתה זוכר אותי. יאיר פעם בפורום דתיים בתפוז ושוב וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] אושר הורים אני הייתי מוסיפה מילה ומשנה את המשפט כך: : בכיו של תינוק שנולד - אושרם של הוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם... משפט שאני יזכור תמיד... ואני יקח ממנו המון. תודה ובהצלחה. בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] שימו לב שימו לב ממה מורכבת האמת: האותיות א' מ' ת' שהם תחילת, אמצע וסוף הא' ב'. ואילו השקר מורכב משלוש אותיות אחרונות לפני הת' של האמת. ללמדך - כי דבר אמיתי הוא דבר שיש לו התחלה, אמצע וסוף, שיש בו היגיון והשכל, ואילו דבר שקר הוא זה התלוש, הלקוח מסופן של דברים בבחינת "חצי אמת - שקר". [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נהדר קולח ויפה. נהניתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל שמואל חדל לך - זרימת חלומות הללו נצור - אש היצירה, כי זה בזה - ובבא - באלו: הזה אם לא זהה הוא - יצור רע!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נכון מימי תפוז העליזים שאינם עוד, וחבל. היום החלטתי לפרוש משם כנראה סופית בל"נ. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע כמו משל לשרון ונתניהו (המלך ה"גיבור" ושר הכספים) ושכבת העם התחתונה (הנסיכה המכוערת שאפאחד בעצם לא רצה אותה) יפה, כתיבה מוזרה אבל מיוחדת בדרכה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] שמוליק שמוליק נוחר, ישן - עלמנו על חורבות העוויתות והאיוולת, עֶלֶם חדש כבר לא יקום. מתפעל מנטיית פעליו - כמו חרב אבדון, הניף, היכה, ביונקי שדיים שלא חטאו. יוצא לקרב העלם! לחמו כחוקן - איחסה! לא שוקט הוא בעצירותו- על שמרי האדישות, לסבל ומצוקה. שמש ההתחדשות והתקווה תאיר - אולי אותו תקרע! ואז, הפתח יפתח - פתחה של תקופה חדשה! שמואל - דחילק - צא מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים השיר, המקצב החרוז! איך לקחת רעיום כל כך נעלה כנחירה, והפכת אותו בהינף קולמוס לנחלת כל. נחירת האף - בו מצויה נשמתו של אדם, הפכה כמעט לנשמת האומה כולה. והשילוב המדהים של "נחרי, נעמה, נחרי, נערה" - גם נוחרת - גם נוערת. מדהים! מדהים! ותפתח האתון... המשך לנחור ידידי, כי נחירותיך כזהב הירוק שבתוככי האף... :)))) [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר צודקת עכשיו חזרתי מבית אבל שנפטר מהמחלה הידועה בגיל 63. גם שם שמעתי רטינות: איפה הקב"ה? הנפטר בנה בית כנסת בשבילו וזו התמורה שקיבל?? ואני אומר: מודה אני לפניך ד' שנתת לו 63 שנות חיים ויצירה ועשייה לכבודך. ב"ה. וגם אם היה חי רק 16 שנה כמו בנו ז"ל שאיבד ממחלת לב, גם אז: מודה אני לפניך שנתת לו 16 שנות יצירה. וגם שנה, וגם חודש, וגם יום. [ליצירה]
- [ליצירה] אביב וסתיו - טעות בהבנה! הוא כתב "מול נוף אפרים" - לא בתוך אפרים. בכל זאת - שיר נחמד. [ליצירה]
תגובות